שו"ת הב"ח (הישנות)/קז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום אשיב לשואלים בענין ונכנסים במנין התלמידים ההגונים ונבונים ה"ה כהר"ר משה שי' והר"ר מרדכי אהרן שי' מה שנדרשתם על הנפה שניפו בה קמח ואחר כך היו שואבין בו הזוהמה של מי דבש בשעת בישולו קודם הפסח ולקח השמרים מאותו דבש ושמום בדבש אחר אם יש כאן חשש חימוץ שלא לשתותו בפסח נראה בעיני דהכל שרי מפני טרדת החג לא אאריך בראיות כראוי אך אשיב לכם על דבריכם שחששתם שמא דומה נדון הנ"ל למ"ש מהר"ם איסרל"ש ז"ל להחמיר בפת שנפל ליין ואומר דאין הדמיון עולה יפה דדוקא בפת שכבר נתייבש העיסה ע"י אפייה ויש לחוש שמא נשארו פירורין בעין שלא נימוחו ויהבי טעמא בפסח עצמו יש להחמיר:
אבל כאן אין חשש אלא מפני הקמח הנדבק בדופני הנפה הנה ודאי כששאבו הזוהמת של הדבש נתבשל הקמח הנדבק בנפה במי הדבש ולא נשאר שום דבר בעין שלא נימוח ובטל בס' קודם הפסח למאי דקי"ל דאינו חוזר וניעור בפסח דאפילו בקמח קי"ל דהוי לח בלח כדעת הסמ"ג דלא כדעת הסמ"ק כל שכן קמח במי דבש שהוא לח ממש דדינו כמו לח בלח ובטל קודם הפסח דאין לחוש לשום דבר שנשאר בעין שלא נמוח ותדע שהרי מהרא"י התיר לכבס השק שהי' בו קמח רק שיתיר התפירות ולא חיישינן לשמא ישאר שום דבר בעין בין אריגת החוטין שבשק ויתערב בקמח של פסח אלא ודאי דאמרינן כיון שבאו עליו מים נימוח הקמח שהיה בשק ולא נשאר מן הקמח שום דבר בעין דבוק בשק אע"ג דהשק הוא דבר יבש א"כ ק"ו בן של ק"ו דלא חיישינן שיהי' מן הקמח שום דבר בעין ממה שנכנס במי הדבש שהוא לח ממש דודאי הכל נימוח במי דבש ובטל בס' ואפילו לדעת הסמ"ק שפוסק דקמח בקמח דינו כמו יבש ביבש מ"מ בקמח במי דבש שנימוח בודאי דינו כמו לח בלח וזה דבור פשוט בעיני הכל ולא היה צריך לשום ראיה אכן אם יש לחוש באותו נפה לגרגרי חטין כגון שניקו בה החטין וכיוצא בה שיש לחוש שמא נשארו גרגרי חטה בנקבי אריגת הנפה בעץ סביב ודאי יש לחוש שמא נפל גרגיר חטה במי הדבש:
ואעפ"י כן קבעתי ההלכה בחידושי שיש היתר גם בזה שיסנן הכל ע"י בגד שהרי אף בעכבר שאיסורו בכעדשה סומכין על הסינון כדאית' בפ' בתרא דע"ז באשי"רי ובמרדכי כת' ובלבד במסננת של בגד שלא נשאר מן העכבר כלום אבל מדעתי שלא ניקו החטין באותו נפה אלא ניפו בה קמח בלבד כי נזהרין שלא לנקות החטין באותו נפה שמנפין בה קמח פן ישאר שם גרגרי חטין שיתערב אחר כך בקמח ויהא נילוש בעיסה בפסח ויאסור ולפיכך אם אין כאן שום חשש רק מן הקמח הנדבק בנפה אפילו סינון א"צ והכל מותר ואם בעלי נפש אתם שחששתם פן נשארו סובין בנפה והם נחשבים לדעתכם כמו פת ביין שיש לחוש שנשאר שם דבר בעין ויהיב טעמא בפסח אף לפי סברא זו יש היתר ע"י סנון בבגד שאף בפת ביין יש היתר ע"י סנון בבגד כמו עכבר ואין לחלק דדוקא גבי עכבר שאיסורו דוקא בכעדשה לא חיישינן שנפל ממנו דרך סינון משא"כ בחמץ דכיון דאיסורו אף במשהו חיישינן דהא מלשון המרדכי שכתב ובלבד במסננת של בגד שלא נשאר מן העכבר כלום מבואר להדיא דעל ידי בגד לא נשאר כלום אפילו משהו וגם עינינו ראות דע"י בגד אי אפשר שיכנוס ממנו אפילו משהו וא"כ אף בחמץ יש להתיר ע"י סינון ואע"פ שלא הזכיר הרב מהרמ"א בדבריו היתר סינון מ"מ הדין דין אמת בלי ספק וכך אני מורה ובא אכן לפי דעתי אין לחוש כלל לסובין דאפילו נשארו שם סובין אין כאן שום חשש איסור דהקליפה עצמה אינה אוסרת דאין בה שום טעם דכעץ ועפר בעלמא נחשבת ואי משום הקמח שנדבק בסובין הלא כבר כתבתי דהקמח נימוח בדבש ונתערב הכל לבטל בס' ואין כאן בית מיחוש והכל שרי הנלפע"ד כתבתי אני הקטן יואל בן לא"א כמוהר"ר שמואל זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |