שו"ת הב"ח (הישנות)/סט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הב"ח (הישנות)TriangleArrow-Left.png סט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בדין משכיר בית שמכרו לאחר אם השוכר מוציאו מיד הלוקח:

תשובה נראה דל"מ להפוסקים במשכנתא דאם מכרה הממשכן לאחר דאין המלוה מוציא' מידו דפשיטא דה"ה דאין השוכר מוציא מידו והטעם דליכא הכא משום ועשית הישר והטוב דלא תטריח על המלוה ועל השוכר להיות נכסין חלוקין שהרי לא זכה המלוה והשוכר בגוף השדה והבית כיון שלא נכנס במקום אלא בתורת הלואה או שכירות ובכלות זמנו הוא עומד להסתלק ממנה והוי דומיא דמרי בתי לא מעכב אמרי ארעא דכתב האלפסי דקמפרשי רבנן דהיינו דווקא כשאין לבעה"ב חלק בגוף הקרקע כגון שקנה ממנו לבנות בקרקע שלו עד זמן ידוע או לכל זמן שיעמוד הבית ולא יפול הלכך כיון שאין לו חלק בקרקע אלא עד זמן שקצב אם מכר בעל הקרקע קרקעו לאחר זכה הלוקח ואין בעל הבנין מסלק אותו לפי שהוא אינו חשוב שכן ומצרן לגבי ממכר עולם מאחר דלכשיגיעו שניו עומד להסתלק ממנה וכן המלוה והשוכר אין לו חלק בגוף הקרקע דבכלות הזמן שקצב עומד להסתלק ממנה ולפיכך אין לו שום זכות בבית הנמכר. וכן מבואר בדברי הרמב"ם והסמ"ג שכתבו וז"ל לפיכך אם טען הלוקח ואמר גזלן אתה לשדה זו או אריס אתה לשדה זו או שוכר או ממשכן צריך בעל המצר להביא ראייה שהוא בעל המצר ושהקרקע זו בחזקתו עכ"ל הרי לך מבואר דבשוכר או ממשכן אין לו זכות להוציא מיד הלוקח:

ואין לחלק דדוקא בבית הנמכר אצל בית המתמשכן והנשכר התם הוא דאין יכול להוציא מיד הלוקח אבל בנמכר הבית שהוא דר בו בשכירתו יכול להוציא דהא פשיטא דלפי הטעם דעומד להסתלק ממנה לכשיגיעו שניו אין בזה משום ועשית הישר והטוב דומיא דמרי בתי לא מעכב אמרי ארעא דמיירי בכה"ג כדפרי' לפי זה וודאי אין חילוק אלא אף לאותן פוסקים דבמשכנתא אם מכרה המשכן לאחר יכול המלוה להוציא מידו ואפי' לקחה מצרן וכמו שהוא במרדכי פרק המקבל וז"ל מיהו אם קדם המצרן וקנה או אפי' אדם אחר אין המלוה יכול להוציא מידו ולא נהירא אלא כמו שקבלתי מהר"ר יהודא ממגצא דשכונה גבי' עדיף מכולהו ויוציא מידו ורבינו שמחה מצריך שתהא ממושכנת בידו שנה אחת כו' ואינו רואה דבריו וכו' ועוד כתב לשם חשובות מור"ם דפסק במשכנתא דהמלוה מוציא מיד הלוקח היכא דדר בו המלוה ולא הוה מצי הלוה מסלק ליה בגו שתא ע"ש ואחריהם נמשך הרב בהגהות ש"ע שכך נ"ל לדון ולהורות דהמלוה מוציא מיד הלוקח אפילו היה הלוקח מצרן מ"מ בשוכר נלפע"ד כיון דלא אשכחן דקאמרי בהדיא דמוצי' מיד הלוקח אינו יכול להוציא. ותו דמשמע מדבריהם דדוקא משכנתא ומטעמא דכתב הר"י ממגנצא להדיא מדקאמר בגמרא בפ' איזהו נשך מאי משכנתא דשכונה גבי' נ"מ לדד"מ אלמא דשכונה גבי' עדיף מכולהו הילכך מוציא מיד הלוקח אפי' הוא מצרן אבל שוכר לאו שכונה גבי' מיקרא ואינו מוציא מיד הלוקח. ולא קשה על זה ממה שפי' ה' המגיד אמ"ש הרמב"ם השכירות אין בו משום דין בן המצר שלמדו בק"ו ממשכונה אלמא דס"ל דשכירות עדיף טפי ממשכנתא דנראה ברור לפע"ד דהרמב"ם לא איירי אלא בשוכר שקנה הבית שהוא דר בו והק"ו הוא בדרך זה ומה משכונה דאע"ג דבעינן שיהא דר בה המלוה כדכתב במרדכי ע"ש מהר"מ בתשובה מ"מ אינו קנוייה לו וא"ה אם קדם וקנה זכה שכירות שגם היא עוד קנוייה לו דשכירות ליומי' ממכר הוא לא כ"ש שאם קדם וקנה כולה לאחר שכבר קנוייה לו במקצת דזכה בה מק"ו זו היא דעת ה' המגיד בק"ו שלו והיא דעת מוהר"ם ע"פ הירושלמי שהביא הרא"ש סוף פ' השואל דמי שהשכין ביתא במשכנתא דסורי' או כל ימיו כך וכך לשנה כ"ז שלא יפדנה ורצה למכרה יצא המלוה מיד אבל משכיר בית לשנה וצריך למכרה צריך להניח לשוכר בבית עד שישלים זמנו דשכירות לזמן קצוב כמכר דמי הרי מבואר דשכירות עדיף ממשכונה לענין זה שאינו יוצא מבית הנשכר תוך זמנו מטעמא דשכירות ליומי' ממכר הוא משא"כ במשכונה אבל היכא שנמכר הבית לאחר עדיף טפי משכנתא משוכר דבמשכנתא דשכונה גבי' מוציא מיד הלוקח אפי' הוא מצרן אבל שוכר אע"ג דשכירות ליומי' ממכר הוא, מ"מ כיון דלאחר כלות זמנו הוא עומד להסתלק ממנה ולאו שכונה גבי' אינו מוציא מיד הלוקח אפי' אינו מצרן ולא שייך הכא ק"ו דלעיל במכרה לאחר זהו מה שנראה לפע"ד ואפשר שכך הוא סובר הרב בהגהותיו בש"ע שלא כתב שנ"ל להורות דמוציא מיד הלוקח אלא במשכנתא ולגבי שוכר לא כתב כלום בסעיף ס"ג משמע דס"ל דהשוכר אינו יכול להוצי' מיד הלוקח אפי' אינו בן המצר וכדפסק ב"י בש"ע מדלא כתב כנגד פסק זה שום דבר מיהו אפשר לפרש דס"ל דדינא דשוכר כדינא דמשכנתא וכך פי' מהרו"ך וכן נראה מדבריו בספרו דרכי משה דמתחיל' השיג על מה שפסק ב"י במשכנתא דאם קדם המצרן אין המלוה יכול לסלקו כדברי הרמב"ן וסייעתו ועוד כי הלוקח לעולם מוחזק וכו' וכתב הוא ז"ל וז"ל ואין דבריו נראין דמאחר דהמלוה מוחזק בקרקע שתחת ידו א"כ הקונה מן הלוה צדיך לראיי' ולהוציא הקרקע ועוד דנראה דיותר יש לסמוך אדברי הרא"ש והמרדכי והטור שפסקו דהמלוה יכול לסלק המצרן והמה הפוסקי' שנתפשטו ברוב ישראל ואין לזוז מדבריהם ואף כי בתראי אנהו וידעי טפי בדברי הראשונים וידעי דלא כהלכתא הם עכ"ל ואח"כ כתב בדין שוכר ולענין אם קדם המצרן וקנה הבית הנשכר אם השוכר יכול לסלקו כתב ב"י דתלוי בפלוגתא דרבוואת' בדין משכנת' אם המלוה מסלק המצרן וכבר נתבאר לעיל היכא נקטינן עכ"ל בספר דרכי משה ונראה מדבריו דדינא דשוכר כדינא דמשכנתא והשוכר יכול לסלקו למצרן וע"ז סמך מהרו"ך שפי' דבריו בש"ע על דרך זה ולא נהירא אלא לפע"ד בש"ע חזר בו וס"ל כפסק ב"י בשוכר א"נ ספוקי מספקא ליה לגביה שוכר ולכך לא כתב כלום ואנן סבירא לן לפי עניות דעתי אע"ג דבמשכנתא יכול הוא לסלק למצרן מכל מקום השוכר אינו יכול לסלקו מטעמא דאמרן וכן פסק מהר"ש לוריא לגבי שוכר ועוד אפי' את"ל דאין לחלק בין משכנתא לשוכר בשום דבר מכל מקום כיון שגדולי הראשונים וגם גדולי האחרונים חולקים בזה אין לנו להוציא מיד הלוקח שהוא נקרא מוחזק כמ"ש הרמב"ם להדיא וכ"כ כל הפוסקים דלא כהרמ"ה וע"כ הדין עם הלוקח ואין השוכר יכול להוציא מתחת ידו ומ"ש הרב בספ' ד"מ דהמלוה הוא מוחזק בקרקע שתחת ידו ולפי דבריו אלה גם השוכר נקרא מוחזק בקרקע שתחת ידו יראה תימה גדולה דאפילו להרמ"ה דס"ל דהמצרן הוא נקרא מוחזק והלוקח נקרא הוא המוציא מחבירו מכל מקום במלוה או בשוכר פשיטא דלא נקרא מוחזק כלל דהלא לא נקרא מוחזק בקרקע אא"כ החזיק בה מעיקרא מדעת בעל הקרקע דא"ל חזק וקני בתורת קנין עולם א"נ מכר לו שדה והחזיק בפני המוכר שאז החזיק אדעתא דקנין עולם אבל במשכיר קרקע לחבירו או ממשכן אותה לו הדבר ברור דהחזקה לא היתה אלא אדעתא דקנין שכירות או למשכון לזמן ידוע ואלו הלוקח הוא שקנה הקרקע בכסף או בשטר או בחליפין מיד המוכר אדעתא דקנין עולם א"כ אין ספק שהלוקח הוא הנקרא מוחזק בקרקע לגבי משכן או השוכר אלא דאעפ"כ יש לחלק דבמשכנתא יכול לסלק אפילו למצרן אבל השוכר אינו יכול לסלק אפילו ללוקח שאינו מצרן ואצ"ל דאינו יכול לסלק למצרן ומטעמא דאמרן והכי נקטינן הנלפע"ד כתבתי וחתמתי שמי אנכי הקטן והצעיר יואל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף