שו"ת הב"ח החדשות/נג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אבל שחל שביעי שלו בשבת מותר לקרותו לס"ת בשבת או לא ואם אסור אפילו במנחה:
תשובה נלע"ד דאסור כל היום אע"ג דקאמר תלמודא בפרק אלו מגלחין דקסבר לאבא שאול מקצת כו' ואמרינן נמי התם כמאן אזלא הא דאמר ר"ע אמר רב אבל כיון שעמדו המנחמין מאצלו מותר כמאן כא"ש ופסק התם הילכתא כא"ש. נראה דדוקא בחול התם הוא דקאמר דכיון דעשה מעשה אבילות במקצת היום חשוב ככולו ויצא י"ח במעשה אבילות שעשה במקצת היום ובטל ממנו גזירות ז' לגמרי ומותר אפילו ברחיצה ואע"ג דרחיצה הוי דברים שבצנעה מכיון שעשה מעשה הניכר משום אבילות יוצא ידי חובתו לגמרי אבל ביום שבת דאינו נוהג בו אלא דברים שבצנעה כל היום אסור בדברים שבצנעה דלא יצא י"ח ספירות ז' אלא באותו מעשה שניכר משום אבילות וסברא זו כתב האשר"י על שם הרמב"ן אעובדא דר"ח דא"ל אבא קיים א"ל אימא קיימת וכו' וז"ל דבשמועה רחוקה אין איסור אלא בנעילת הסנדל וכו' עד מ"מ אינו יוצא י"ח בהפסק זה עד שיעשה דבר הניכר משום אבילות עכ"ל אלמא דאפי' בשמועה רחוקה דקיל דאינו נוהג אבילות אלא שעה א' אינו יוצא י"ח עד שיעשה מעשה כו' ואע"פ שהפסיק שעה א' ממלאכה ומעסק התורה כו' א"כ כ"ש בגזירת שבעה דפשיטא הוא דבז' שלו נמי אע"פ שאינו נוהג אלא שעה א' אינו יוצא י"ח במה שמפסיק אא"כ בעושה מעשה שניכר משום אבילות וכיון דבשבת אסור לו לעשות מעשה בפרהסיא שניכר משום אבילות א"כ לא בטל ממנו דין ז' כל היום ואסור בדברים שבצנעה כל היום דכל היכא שצריך לעשות מעשה שעה א' שניכר משום אבילות ואינו עושה אינו יוצא י"ח הלכך לא בטל ממנו דין ז' וצריך לנהוג בדברים שבצנעה כל היום ולעלות לתורה נמי דברים שבצנעה כדכתב הרא"ש הביאו הטור סי' ת' הלכך כל היום אסור לקרותו לס"ת דל"א מקצת היום ככולו היכא שאינו עושה מעש' אבילות ואין לחלק בין חול לשבת שא"א לעשות בשבת מעשה הניכר הלכך בטל ממנו דין ז'. דאם כן קשה הא דקאמרי אמוראי ושם בברייתא דשמע שמועה קרובה ולמ"ש ורגל נעשה רחוקה דאע"פ דכי שמע עדיין הי' קרובה אינו נוהגת אלא יום א' וכתב הרמב"ן דאע"פ שבמ"ש ורגל נעשית רחוקה נוהג דברים שבצנעה והשומע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג כלום ולמ"ש או רגל נוהג שעה א' ודיו: (בכאן חסר קצת וכמדומה שכוונתו דא"כ מדוע באם למ"ש נעשה רחוקה צריך לנהוג יום א' נימא דיצא י"ח במה שנוהג בשבת דברים שבצנעה כיון שא"א לעשות בו מעשה הניכר משום אבילות אלא ע"כ דאין לחלק בין חול לשבת) ומזה יש ליתן טעם למנהג העולם כו' (הכל מבואר ס"ס ת"ב) ולפ"ז פשיטא דצריך לנהוג אבילות בשבת בדברים שבצנעה כל היום דאם לא ינהג אלא שעה א' א"כ האיך אפשר שיחזור לאבילותו במ"ש וכ"כ הרמב"ן בויחוכו עם הגדולים שדעת הרמב"ן דסגי במקצת הליל' וכת' וז"ל דאין ראי' מההוא דעמדו המנחמין כו' דמשמע מקצת היום ממש ולא מקצת לילה התם ודאי אם רצה לנהוג כולו באבילות נוהג איכא למימר דהם הי' דרכם שיבואו המנחמין אצלו ביום ז' לנחם ולברך ברכת אבילות וא"כ האיך יהא אבל מותר ברחיצה בלילה לאחר שנהג באבילות מקצת לילה ואח"כ יעמוד עמהם באבל אבל ודאי אם רצה לרחוץ בלילה ולנעול מנעלים ושלא יבאו המנחמין ביום השביעי כלל ה"ה והוא הטעם עכ"ד בדף ע' ע"ב ואע"פ שחולקים הפוסקים וס"ל דלא כהרמב"ן וס"ל דל"א מקצת היום ככולו אלא בנהג ביום ולא בלילה. מ"מ שמעינן מני' דדבר שא"א הוא למאי דנהגו לנהוג אבילות שעה א' במ"ש אחר הבדלה אפי' כשחל ז' שלו בשבת משום דכיון דלא עשה מעשה בשבת הניכר בו משום אבילות עושהו במ"ש א"כ האיך אפשר שלא ינהג בשבת דברים שבצנעה אלא מקצת היום ואח"כ במ"ש יחזור לאבילותו. ואפילו את"ל דהך מנהגא לאו מנהג ותיקין הוא וא"צ לנהוג כלל אבילות במ"ש כשחל ז' בשבת מ"מ אין ספק אצלי דל"א באבילות דדברים שבצנעה מקצת היום ככולו היכא דלא נהג אבילות במעשה שניכר בו משום אבילות כדפרישית ואע"פ דבהגהות סמ"ק ע"ש רבי יחיאל ומביאו הטור ס"ס ת"ב לגבי השומע שמועה קרובה בשבת כתב דאין שבת עולה כו' ונוהג בו דברים שבצנעה במקצת היום נלענ"ד דאפ"ה אין לנו להקל לתפוס סברת היחיד במקום שהרבים חולקים עליו כמבואר בסי' ת' חולקים על סברת ר' יחיאל וכבר נדחו דברי רבינו יחיאל מהרבה פוסקים דס"ל דשבת עולה בתחלת המנין שהרי מפורש בירושלמי ומביאו המרדכי במס' מ"ק תפתר שגררתו חי' ונתייאשו בשבת מלבקש ומאותה שעה חל עליו אבילות ונמצא שח' שלו לשבת הבאה וכ"ה דעת הסמ"ג בשם בה"ג שהשבת עולה אפילו בתחלת המנין אע"פ שלא נהג אבילות מקודם וכך פסק בש"ע ס' ת"ב סעיף ז' דלא כר' יחיאל ואף הטור עצמו נראה שבס' ת"ב הביא דבריו לומר שר' יחיאל החמיר בזה שמי שרוצה להחמיר יחמיר לעצמו אבל העיקר כדעת סמ"ג בשם בה"ג ושאר פוסקים ומצאתי למהר"ש לוריא בהגהותיו (כאן חסר) בהא סליקנא ובהא נחיתנא דאין לקרותו לס"ת כל יום השבת אע"פ שהוא ז' שלו כתבתי וחתמתי אנכי הק' יואל בן לא"א מוהר"ר שמואל זלה"ה ביום א' כ"ב תמוז שע"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |