שו"ת הב"ח החדשות/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הב"ח החדשותTriangleArrow-Left.png לא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להגאון בעל ב"ח

אשר הי' דבר ה' אל יואל כו' הגאון כ' מוהר"ר יואל יצ"ו. כדת מה לעשות ביין הרקח המשומר בענבי' בשמירה מעולה עד בואו קרוב לעדה וקרה לו מקרה בלתי טהור שהיהודי אשר היתה השמירה מסורה בידו חלף הלך לו לעצמו מחמת פחד לילה והי' לערך ב' שעות בלילה והניח לאחריו העגלן שהוליך החביות שבו היין רחוק מהעיר כחצי פרסה פחות מעט לשלוח לו סוסים אחרים והחביות סתום מכל צד במגופה שלם כראוי והברזות מחותכין והמקו' שמוציאין בו הרוח לא החזיק מקום רק כמלא עובי ראש סכין שעושין בו הנקבים ואי אפשר בשום צד להכניס בו שפופרת או שום דבר כיוצא בו ואותו מקום שבו הנקב כיסה באפר וחלב. גם בדקנו אחריו כשהיה מונח במרתף ואחרי טורח גדול שמצינו הנקב גם היה החביות מכוסה בעור ומקושר בחבלים לחים כדרך העגלים שהסחורות מקושרים ועוד על גבו הי' שק ובשמים וזה הי' כשעה וחצי שנתעכב ביאות עגלן אחרי ביאות יהודי השומר גם הגיד היהודי שכמו שסימן לעצמו כן חפש וימצא. ולעיקר הדין מיתנייא פרק אין מעמידין אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של נכרי ומלאוהו יין ומפתח וחותם ביד ישראל ר"א מתיר בשתיה וחכמים אוסרין ואיפסקא הלכתא כר"א ובגמ' שלנו דף ל"א תנינא בהדיא מפתח או חותם ואפילו לגירסא דגרסי וחותם פירושו או חותם כמ"ש הב"י סי' ק"ל ואיתמר עלה הכל כשר בסימן א' חוץ מיין ור' יוחנן אמר אפי' יין בחותם א' והלכת' כוותי' דר"י לגבי דר"ל דיין ג"כ בחותם א' ואפילו לר"ל דוקא אליבא דרבנן אבל לר"א דקיי"ל כוותיה גם יין בחותם א' והמפרשים דחותם א' לבד ממפתח קאמר כתב הרא"ש דפירוש זה דוחק וכ"פ התוס' דסגי בחותם א'. וכן משמע ממ"ש הרמב"ן שתמה עליהם מההיא דפרק כל כתבי דר' חנינא התיר לשתות יין הבא בקרונות של גוים בחותם אחד. וכ"כ הר"ן שנראין דברי רבותינו בעלי התוספות וגם כתב הרא"ש ותימא על הרי"ף וסמ"ג שפסקו כר"א דמשמע דסגי בחותם א' והביאו דברי ר' יוחנן לישנא בתרא דמשמע דמצריך חותם בתוך חותם והר"ן כתב בזה די"א דלהרי"ף סגי בחותם א' ומייתי דברי ר"י לענין כו' ע"ש. ודברי הרמב"ם והמגיד כתב הב"י דאין בהם הכרע וא"כ אין בזה דעת אחרת רק רשב"א שכתב בשמם דמצרכינין חותם תוך חותם ופשוט ג"כ דסתימות חביות הוי כחותם כמ"ש הטור סימן קכ"ט לדעת התוס' ואפילו הודיעו שמפליג מותר וכ"כ הרא"ש פ' א"מ דלדעת שמצריכין חותם תוך חותם ההיא דמפקיד יינו אצל גוי שהוא כפירותיו כשהמפתח ביד ישראל היינו משום דסתימת החביות הוי ג"כ חותם א'. והרא"ש שכתב ישראל קדושים כו' ודאי לחומרא יתירה כ"כ דמי יעכב ביד מי שישים עשרה חותמות א"כ לרוב הפוסקי' לכתחלה שרי בחות' א' וכ"פ הרמ"א בדיעבד להתיר בחותם א' כ"כ בסימן ק"ל ובסי' קכ"ט ג"כ כתב דאם סתומים שרי בכל ענין אפילו מפליג דיין סגי לי' ג"כ בחותם א' ושיש לסמוך ע"ז בהפסד מרובה ופשוט דכל מה שיש בהחביות חשיב הפסד מרובה כמ"ש בתה"ד בשם גדולים הביאו הב"י בסי' קכ"ו דמסיק דאפילו חביות קטנה ואפשר למוכרה לגוי דיי"נ אקולי רבוותא בזמן הזה ולשיתומא לא חיישינן כרשב"ג ואפילו בחביות של עץ לא חיישינן שיוציא בין הנסרים כמ"ש הב"י סי' ק"ל בשם ספר התרומה וסמ"ג ורמ"א בשם רשב"א והמרדכי והא דאמרינן בגמ' והשתא דלא חיישינין לזיופא כר"א ולשיתומ' כרשב"ג מ"ט לא מותבינן חמרא בי גוים ומשנינין משום שמכא פי' מינקת חדא דבנ"ד שסתום פי הנקב העשוי לאויר בחותם אחד חזר לדוכתי' דכשר בו כמו במגופה ותו דהב"י כתב בסי' קכ"ט דהחשש שמא יקדח שם ליכא בנידון זה דלכלנו ידוע שאין מקום להכניס ענין כזה ותו דכאן הוי כמו חותם בתוך חותם הואיל והעור נתון ע"פ החביות והי' קשור היטיב בחבלים ואין צורך לענין הדין להכיר חותמו דא"צ לבדוק אח"ז א"כ כמה וכמה מעלות טובות במקום הזה אלינו וילמדנו רבינו ויורה לנו הדרך נלך והמעשה אשר יעשה. כ"ד הקטן לאלוף אדוני זה הצעיר להיות באלפי יהודא ליב במוהר"ר יעקב כ"ץ יצ"ו הדורש בשלומו דמר וטובתו כל הימים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף