שו"ת הב"ח החדשות/יג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוחט ובודק של קהל שנמצא אחריו בהמה שלא שחט בה אלא סימן א' וגזרו עליו שלא ישחוט כשהוא שכור ועבר ע"ז כמה פעמים וחזרו ומצאו אחריו בהמה שלא שחט אלא סימן אחד ובדקה והכשירה וכשהוכיחוהו על פניו אמר חטאתי אני רוצה לקבל עלי דין תורה והעבירוהו לפי שעה ואח"כ חזרו וקבלוהו:
תשובה שוחט כזה מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שאיננו ירא שמים שאינו חושש לבדוק בסימנים אחר השחיטה ועל שוחט זה וכיוצא בו כתב הרא"ש רשע הוא בעיני ואף אם הי' מקבל עליו להיות זהיר מכאן ולהבא לא היה לבי נותן לי לסמוך עליו עכ"ל וא"כ אין לזה תקנה אלא אם כן ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים כו' ואע"פ דמלשון הרמב"ם פי"ב דה"ל עדות יראה דלא אמרו כך אלא בבודק לעצמו אבל בבודק לאחרים כיון שאין לו בה הנאת ממון לא בעי כולי האי אלא בתשובה מתכשר וכדכתב ב"י בחה"מ סי' ל"ד ולעד"נ (חסר קצת וכמדומה שכך צ"ל דדוקא בפעם הראשונה) שיצאה טריפה (התם הוא דהבודק לעצמו דאית לי' הנאה מיני' דייני' לי' כמזיד) וכדכתב הרשב"א סי' תקצ"ד בשוחט שהיה מזלזל בבדיקות סכין כו' דהך דפ"ק דחולין גבי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם כו' עד ולהעבירו בכשעורה ומשמע אף בפעם א' עכ"ל ודכוותי' נמי הכא ויש חילוק בין בודק לעצמו לבודק לאחר דבבודק לאחר דאין לו בה הנאה לא חשדינין לי' במזיד בפעם א' כיון דאין לו בו הנאת ממון אבל בבודק לעצמו אפילו בפעם א' חשדינין לי' במזיד וה"נ משמע לישנא דקאמר האי טבחא דאישתכח דנפקא טריפתא כו' ולא קאמר בלשון רבים דנפקא טריפותא מתותי ידי' אלמא דאפילו בפעם א' אין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין כו' דכיון דבודק לעצמו דיינינין לי' כמזיד אפילו בפ"א אבל בב' פעמים דינא הוא דמתוך שאינו חושש לבדוק בסימנים רשע הוא להאכיל טריפות במזיד והוי דינו כבודק לעצמו וזה ודאי מזיד הוא ולא מתכשר אלא אם כן ילך למקום שאין מכירין ואף לפי מה שנראה להטור מלשון הרמב"ם שבודק לאחר אינו נפסל אלא אם כן יוצא טריפה מת"י אין זה אלא כשלא נמצא רק פ"א משום דדיינינין לי' כשוגג ואפילו תשובה לא צריך אבל במוחזק לכך ב' פעמים ואליבא דרבי כנ"ד אין ספק דנפסל לגמרי כבודק לעצמו דזה וזה רשע מקרי ועוד ס"ל לטור גופי' דלא משמע לי' הכי אלא מלשון הרמב"ם אבל שאר כל הגאונים ס"ל דאין חילוק דאף בבודק לאחר נפסל וזה וזה אין להם תקנה אלא אם כן שילך למקום שאין מכירין כו' ואפילו בפ"א נמי כך הדין ומה שהקשה הרב ב"י ז"ל דהלא בדברי הרא"ש נמי מבואר דס"ל דחשוד על הטריפה ביש לו בה הנאת ממון עסקינין כו' נלענ"ד דאגב חורפי' לא עיין בה דהרא"ש ז"ל בפסקיו ה"ק דכיון דקא חזינין לגבי חשוד על הטריפה דאין מקבלין תשובתו עד שישוב בתשובה שלימה ע"י ממון אחר ואע"ג דלא הי' בה שום הנאת ממון כ"ש היכא דעבד ע"י חימוד ממון כמו גזלן וחמסן דפשיטא דלא הוי תשובה אלא אם כן שיוציא מת"י הממון שנהנה בו מן האיסור כך משמע לפענ"ד פשוטן של דברי הרא"ש הללו והשתא לפ"ז ודאי ס"ל להרא"ש דלעול' אין חשוד על הטריפה מתכשר בין בודק לעצמו בין בודק לאחר אלא אם כן ילך למקום שאין מכירין ואפי' בפ"א וע"כ לא כתב הטור לחלק בין בודק לעצמו בין בודק לאחר אלא על שם הרמב"ם אכן מתוך תשובתו דלעיל נראה להיפוך שהרי לא כתב הרא"ש לשם דאין לסמוך עליו עוד אלא במוחזק בכך ב' וג' פעמים והיינו לומר ב' פעמים לרבי וג' פעמים לרשב"ג דפליגי בפרק הבע"י אי ב' זימני הוי חזקה או בג' זימני הוי חזקה ובדרך זה נ"ל לתרץ הא דתנן בפ' ב"ש הממאנת באיש הוא מותר כו' דנקט גירשה ב' פעמים ועולא קאמר בגמרא כגון ששילשה בגיטין וי"ל דמתני' נקט אליבא דרבי דבב' זימני הוי חזקה ועולא אליבא דרשב"ג דבג' זימני הוי חזקה וכן ההיא דפ"ק דחולין אפילו שחט לפנינו ב' וג' פעמים כו' היינו נמי לומר ב' לרבי וג' לרבנן ועל דרך זה פירשו בתוס' פרק במה אשה ההיא דפרק הזרוע טבח כהן ב' וג' שבתות פטור דב' לרבי וג' לרשב"ג והשתא שפיר יש לפרש דאף הרא"ש בתשובה לכך נתכוין ב' לרבי וג' לרשב"ג ומשמע להדיא בפ"א לא נפסל כל עיקר דדיינינן לי' בשוגג אי נמי מתכשר בתשובה אבל עכ"פ לא בעינן שילך למקום שאין מכירין ואפשר דבפסקיו חזר בו וס"ל דלעולם בעינן שילך למקום שאין מכירין כו' ואיך שיהי' דעת הרא"ש במסקנתו בדלא נמצא אלא פעם א' מ"מ בנ"ד דנמצא אחריו ב' פעמים א"כ מוחזק הוא בכך אליבא דרבי ומחשבתו ודעתו ניכרת מתוך מעשיו דאין בו יראת שמים שהרי הוא שוחט בהמות בשעה שהוא שכור אי אפשר להחזירו לרבי אלא אם כן ילך למקום שאין מכירין כו' כדאסיקנא פרק זה בורר ולענ"ד ליכא למ"ד דשוחט כזה יתכשר בתשובה גרידא, הנלענ"ד כתבתי. אנכי הק' והצעיר יואל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |