שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/קכד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה קכד

סימן קכד

לבני הרב המאה"ג החריף החסיד ירא ה' המפורסם מו"ה ברוך נ"י אבד"ק רודניק יע"א:

שאלה החיתי"ן בס"ת היו כתובין כמו דל"ת ווא"ו ועליהם חטוטרת וכמה יש בהם שהחטוטרת רחב מאוד מה דינו:

תשובה בגמ' מנחות (כ"ט ע"ב) וז"ל הגמ' א"ר אשי חזינא לספרי דווקני דבי רב דחטרי להו לגגי' דחי"ת כלומר חי הוא ברומו של עולם ופרש"י ז"ל וז"ל לגגו של חי"ת עושין למעלה כעין חוטר כזה כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו ש"ע. חי"ת היינו חי עכ"ל ור"ת פי' שם וז"ל באמצע גגו של חי"ת גבוה מעט כמו חטרתא דגמלא דבאמצע כזה ולפי' הקונטרס לא יתישב כ"כ הא דאמרי' בסוף הבונה כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זייני"ן עכ"ל אך כ"ז לכתחילה אבל בדיעבד כיון שצורתו חי"ת כשר לכ"ע כמ"ש הב"י בשם ס' יראים וז"ל הב"י סי' ל"ו וכ' בס' יראים יעשה כרש"י וכר"ת ואין בתוספת זו קלקול לאות ואי משום הא דאמרי' באותיות דר"ע חי"ת אין קשור לה כתר פי' שאינו מחויב לעשות כן ובלבד שיעשנה בסוף הגג לצד שמאל שתהא נראה כמו ראש רגל שמאל ולא למעלה ככתר על גגה ולא יאריך בגגה כלל ואם האריך פסולה ובתפילין אין לה תיקון עכ"ל הרי דס"ל דכשר בכל גווני והטעם דגם לרש"י לא מגרע חטוטרת צורת החי"ת ורק דלא מחויב לעשות אבל בדיעבד כשר וגם לר"ת דס"ל דבעי חטוטרת מ"מ בדיעבד כשר כמ"ש הריב"ש סי' ק"כ ותשו' עבודת הגרשוני דרק ספרי דווקני עשו חטוטרת לכתחילה אבל לא לעכב לכן גם לר"ת ז"ל כשר בדיעבד אך אם החטוטרת רחבה מבואר בסי' ל"ו דפסול דאינו לא כר"ת ולא כרש"י דחטוטרת רחבה אינו מקרי חטוטרת אך עדיין קשה הא בעי צורת זיי"ן לכתחלה וע"ז לא שייך דספרי ותיקי עושין כן ומשמע דלר"ת ז"ל זה צורת החי"ת וא"כ אפי' בדיעבד הי' להיות פסול ובא"ר סי' ל"ו ס"ק כ"ב כתב וז"ל גם מ"ש דסופא לא משכחת לרש"י ולא נהירא דשיעורא שני זיינין בעינן גם לרש"י כדאמרן ולא דל"ת וזיי"ן ולפי"ז נראה דה"א דלא יעשה כמין וי"ו וזיי"ן דלא הוי מרובע דדוקא שני זיינין בעינן וצ"ע עכ"ל אלמא דס"ל דאפי' לרש"י בעי רחב [רק] כעין שני זיינין ואם לאו פסול וגם כתב דאם אינו בצורת זיין צ"ע אם פסול בדיעבד וא"כ בנ"ד אותם שבגג רחב לכ"ע פסול לפ"ד המ"א ז"ל [בס"ס ל"ו] ולפי' הא"ר ז"ל פסול מטעם שאינו בצורת זיין ולכן הגם שנ"ב ז"ל בקמא חיו"ד סי' ע"ד] מכשיר צ"ע לעשות מעשה נגד הני רבוותא ובפרט שהאחרונים הניחו דברי הנ"ב בצ"ע יעוין בהגהת לבושי שרד ז"ל [סי' הנ"ל] ובח"ס [יו"ד סי' רנ"ח] אך לכתחילה גם הנב"י ז"ל צוה לתקן לשיטת ר"ת ז"ל אך קשה מאוד התיקון דמבואר בריב"ש סי' ז' וז"ל גם הראי' אחרת שהביא ממ"ש בס"ת שיש בו ד' טעיות בכל דף ודף יגנז וה"מ בחסירות גם הוא אינו ראי' דמאן לימא לן שאפשר לתקן בגרידה דלמא כיון שכל דף ודף יש בו ד' טעיות גם בגרידא מתחזי כמנומר כדאמר' הכא בתלוי' ואע"ג דביתרות ל"ל בה משום דאפשר בגרידה התם כיון שגורד ומניחו חלק ל"ל בה ואף אם יאריך מעט האות הסמוך לה כדי שימלא החלק ולא יראה כב' תיבות מש"ה לא מיחזי כמנומר אבל כשכל האות כתובה בגרידה ואצ"ל כל התיבה וד' בכל דף ודף של כל הספר אז מיחזי כמנומר כמו בתלי' עכ"ל אלמא דאפי' אות אחת ברוב הספר הוי מנומר ופסול וא"כ אם נמחוק כל החי"ת יהי' מנומר ופסול דהא בכל הספר החיתי"ן שלא כדברי הר"ת ז"ל אך בתשב"ץ פליג עליו בזה וז"ל בסי' קכ"ז ושמעינן מהכא דאע"ג דדיו ע"ג דיו משווי לי' מנומר דיו ע"ג גרד לא משווי לי' מנומר דדרך כתיבה הוא כו' עכ"ל יעו"ש אלמא דאינו נקרא מנומר בכתב ע"ג גרד וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשו' כמ"ש הריב"ש ז"ל גופא וכ' דמותר לסמוך בשעת הדחק ארשב"א ז"ל וא"כ מותר לתקן החיתי"ן כולם ע"י גרידה ולפענ"ד בנ"ד כ"ע מודו דמותר לתקן ולא פסול משום מנומר דמבואר בש"ס [מנחות כ"ט ע"ב] דאם נשאר דף אחד מציל על כולם ומותר לתקן הרי דאפי' תלויין מותר לתקן באם נשתייר דף אחד כולו ומכ"ש דמותר לתקן ע"י גרד וכמ"ש הש"ך ז"ל [בסי' רע"ו סק"ח] דתלי' גרע מגרד ואם דמתיר בש"ס לתקן ע"י תלי' אם נשתייר דף אחד מכ"ש ע"י גרידא והכא בודאי נשתייר דף אחד ולכן מותר לתקן ע"י גרידה כל החיתי"ן ולחזור לתקנו אך כיון דמבואר בתשו' עבודת הגרשוני סי' פ"ב וז"ל וכיון שזכינו לדין שאם טעה הסופר וכתב חי"ת פשוטה כמו שאנו כותבין בגיטין במקום שהי' רוצה לכתוב חי"ת עם חטוטרת כמו שנוהגין לכתוב בס"ת לאו פסול מיקרי וכשר בדיעבד ואפשר שאפי' לכתחילה אין קפידא כ"כ כי פיר"ת אינו מוכרח ופרש"י יש לישבו בנקל א"כ כשכתב הסופר הד' של (הה"א) [החי"ת] לא נכתב בפסול כי היתה ראוי' לעשות ממנה ח' פשוטה וכיון שלא נכתבה הד' בפסול אין מן הדין לגררה כולה אלא מה שצריך לתיקון הגע א"ע אם כתב הסופר ח' פשוטה ורוצה לעשות ממנה ח' מחוטרת וכי צריך לגרור את כולה ודבר זה לא יעלה ע"ד שום ב"ד ונ"ד נמי כיוצא בו. וגדולה מזו נלענ"ד שאף אם כתב ד' וז' סמוכים זל"ז ודבק אותם בחטוטרת אין לפוסלו אעפ"י שבפ' הבונה משמע שמן הח' נעשה ב' זיינין אם נוטל ממנו החטוטר', מ"מ אין לפוסלו בשביל כך כמ"ש לעיל הסכמת הפוסקים לענין החטוטרת עצמה אעפ"י שיש לחלק ביניהם וק"ל. כללא דמלתא שלענ"ד שאין ראוי לומר עליך שלא כדין עשית כלל הגם שיותר טוב הי' אם גררת כל הה' מ"מ גם באופן שעשית לא הפסדת עכ"ל הרי דמתיר לגרור רק סביב כדי שישתייר זיין ולא הוי חק תוכות יעו"ש וכ"כ הגהות לב"ש וכן במחצית השקל ז"ל ולכן נ"ל כך דבאותן חיתי"ן הרחבים שהם כמו לערך י"ב ימחוק כולם ויתקנם אבל בשארי החיתי"ן דאינם רחבים כ"כ רק שאינם כתובים כשני זיינין די להסיר החטוטרת ויגרור סביב כדי שיראה כעין זיי"ן וזה לכ"ע לא הוי מנומר כמבואר בריב"ש ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף