שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/קכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קכג

סימן קכג

שאלה בס"ת שנמצא נגיעה דקה בה"א שבשם הקדוש מצד זה לצד זה דקה מן הדקה והתינוק קורא אותו יפה והרב צוה לקדור השם ובא אחד ועשה מעשה ומחק הנגיעה ואמר שנכשר בזה:

תשובה הנה מקודם צריך להקדים איזה הקדמות הכרחיות לזה [א'] דדיבוק לאחר שנכתב בהכשר אם מהני להפריד הנגיעה זה הוא מחלוקת בין הפוסקים כמבואר בב"י סי' ל"ב וברדב"ז תקצ"ו כ' ג"כ שיש מחלוקת הפוסקים בזה אך לפי מה דפסק המחבר בא"ח סי' ל"ב [סי"ח] גבי [מ"ם] פתוחה שנדבקה לאח"כ צריך ג"כ להסיר כל הקו ולא מהני בהסיר הדבוקה הרי דפסק המחבר דל"מ מה שנכתבה בכשרות רק דאעפי"כ מקרי חק תוכות ועיין בהגהת לבושי שרד ז"ל שם [ב'] לדידן אפי' נגיעה דקה מן הדקה פסולה ול"מ מה שהתינוק יכול לקרותה כמבואר במ"א סי' ל"ב ובפר"מ שם ס"ק (יו"ד) [כ"ז עיי"ש בפ"מ וביד אפרים] [ג'] צריך לידע דהרמ"א סי' רע"ו פסק דנגיעה דקה שהי' בה"א מהשם אסור למחוק והוא מדברי הר"י אסכנדרי מביאו הב"י ז"ל [ס"ס רע"ו] ושם מסופק הרי"א ז"ל בזה כיון דתינוק קורא אות ה"א א"כ שם השם עליו אפי' שהוא פסול וא"כ אסור למחוק רגל הה"א דהוכיח שם דאפי' קצת מהשם אסור למחוק ולגרור הדיבוק לחוד הוי חק תוכות ולזה פסק מהרי"א והרמ"ע ז"ל בתשו' סי' ל"ו דאסור ליגע בו יד וכן החזיק אחריהם הגאון בס' בני יונה והנה הרדב"ז ז"ל בתשו' סי' תקצ"ו חולק ארי"א הנ"ל וכ' להכשיר בנדבק לבסוף ע"י היתר לסמוך אהמקילים לומר דכיון דנכתב בהכשר שוב לא הוי חק תוכות ובנדבק מתחילתו או מספק כתב להסיר הרגל ולחזור ולכתבו דזה הוי כנטשטש ממש דמה לי דיבוק עב או דק יעו"ש בתשובתו והנה בנידון שכ' לסמוך אהמכשירים בנכתב בהכשר בודאי אנן לא פסקינן כוותיהו דקיי"ל מסתמא דפסול [כמבואר בש"ע גבי מ"ם] [סי' ל"ב סיי"ח הנ"ל] דלא הובא בש"ע כלל דעת מכשירים ולא בט"ז ומ"א ובודאי שאין לסמוך ולעשות ברכה על ספר כזה שפסול להש"ע ז"ל וגם כיון שס' בנ"ד אולי נדבק מקודם בשעת כתיבה לכ"ע ל"מ הסרת הדיבוק גם להרדב"ז ז"ל ומ"ש הרדב"ז ז"ל למחוק הרגל ולהתיר דהוי כדי לתקן וכמו נטשטשה האות זה ודאי ל"מ השתא כיון שאותו המורה הסיר הדבק וא"כ בודאי אסור למוחקו דהוי מוחק השם ממש כמבואר בב"י [סס"י רע"ו] ובהרמ"ע ז"ל [סי' ל"ו הנ"ל] דאם הסיר הדבק דהפסול הוא משום חק תוכות לכ"ע אסור למחוק יעו"ש בדבריהם דגם השם הקדוש שנכתב בחקיקה אסור למחוק דלא גרע מכתוב על ידות וכו' [עירוכין דף ו' א'] וא"כ אין תקנה לאותה יריעה רק לגונזה ומה שהביא אותו המורה ראי' להתיר להסיר הדיבוק ממאיר נתיבים ז"ל אתפלא מה ראה על ככה הלא אותו הגאון רצה לומר דסגי בהסיר הדיבוק לחוד ובאמת לא קיי"ל כן בש"ע א"ח וכמ"ש לעיל ובאמת פליג עליו משום זה במאיר נתיבים ובאמת לא ראה הגאון הנ"ל ז"ל דברי הרמ"ע ז"ל שכ' בפירוש דבדיבוק באותו (האוח) [האות] ל"מ גרירה וכ' שמי שתלה עצמו בדברי המרדכי טועה יעו"ש שכ' להזהר מטעות ובודאי אלו ראה אותו החכם דברי הרמ"ע ז"ל לא חלק עליו כי ידוע גדולת הרמ"ע ז"ל בנגלה ובנסתר ותמה אני על אותו המורה האיך תלה נפשו בדבר שאינו להלכה גם מה שהביא ראי' מהרדב"ז ז"ל הנה דברי הרדב"ז שהביא בברכי יוסף היא היא אותה התשובה שהביא והמעיין שם יראה שמתחילה הסכים לדברי הר"י ז"ל לגנוז היריעה רק במקום שאין סופר אחר ובשעת הדחק כ' הדברים אשר כתבתי לעיל בשמו וסיים וז"ל ולולא דמסתפינא ה"א שזה יותר טוב מלגנוז יעו"ש הרי שהוא הי' בדור הר"י אסכנדרא שהי' מכירו והפליג בשבחו ואפי' בדורו ירא לנפשו לחלוק עליו למעשה והורה לגונזו האיך אנחנו נפלוג על הר"י אסכנדרא ובפרט שכבר הבאתי דאנן פסקינן דל"מ מה שנכתב בהכשר וגם אפי' אם נכתב בפסול אסור למחוק כה"ג שנראה יפה כיון דלכמה שיטות כשר נהי דאנן מחמרי' מלקרות בס"ת הזה אבל לא נקיל (בקדירת) [במחיקת] השם כיון שכמה פוסקים כתבו ששריטה דקה או נגיעה אינו פסול כמבואר במ"א סי' ל"ב שהבאתי ולכן בודאי אסור לגרור והמורה הזה מחמת שראה בקיצור בשם הרדב"ז ז"ל סבר שמציאה מצא וזה דבר שאינו וח"ו לסמוך בזה אהרדב"ז למחוק השם כזה וגם לא להכשיר ימים רבים לישראל ס"ת שפסול לדידן ולא יאמר זה רק מי שאין לו ידיעה בהוראה גם מה שהביא מג"פ שרי' לי' מארי' לזה המורה דהרי אדרבא הג"פ כתב [בסי' קכ"ה ס"ק ס"ו] דכשר בלא תיקון כיון דהוי רק שריטה דקה ואפי' להפוסלין דוקא בס"ת והנה אנן המה הנמשכים אחרי הרמ"א ז"ל הפוסל בודאי פסול בס"ת ובפרט דכן פסק המ"א ז"ל והפמ"ג לפסול ולכן אותה היריעה צריכה גניזה כאשר פסק מהרי"א ורמ"א והרמ"ע ובני יונה זלה"ה ומחמת שהדבר זה אין לו מקור גדול בש"ס ומורים רבים וכ"א אומר מסברת הכרם אבל באמת אין לנו באחרונים מי שיוכל לחלוק על המ"א וט"ז ורמ"ע וב"י שפסקו להחמיר והמיקל לחלוק עליהם ראוי לנזיפה בפרט שדברי הגאון בני יונה שהי' גאון בדורו שזקני הח"ץ השיב לו בכבוד גדול והיה מגדולי תלמידי מהר"א ברודא ז"ל והיה סופר מדינה בימי הגאונים ומי יחלוק עליו בעניני סופרי תו"מ אך גם לקדור קשה עלי מאוד מאחר שלא נהגו כן הגם שזה לא כביר פסקתי לקדור וסמכתי על ס' תפארת למשה שהורה כן למעשה אבל שם לא הי' אפשר באופן אחר והי' בדרך שכ' בס' תל"מ אך בנ"ד נראה שיגנזו היריעה והי' שלום:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף