שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/צו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה צו

סימן צו

לחתני הרב הגדול בנש"ק החריף ובקי מו"ה מרדכי דוב נ"י:

מה שהקש' [על מ"ש בס' ד"ח לה"מ סל"ו ליישב דברי האגודה המובא ברמ"א א"ח סי' קנ"ט ס"ז מקו' הט"ז שם משום דברזות חשיבי טפי מחובר מאיצטרוביל ולכ"ע הוי כמחובר ע"ש וע"ז הקשה דעכ"פ] מ"ש הברזות שנקבעו מדף [של נחתומין ע' ב"ב דס"ו] לא ידעתי מה קשי' לי' והא כן מבואר (בתוספת') [בתוס' שם בב"ב ד"ה בעי ר"י ע"ש] שהאגודה הולך לשיטתם דבכותל הוי מחובר ודף לא והאבעי' הוא רק באיצטרובל וא"כ בודאי מחובר בהכותל בבנין עדיף מאצטרובל דודאי ככותל דמי והוי מחובר ולכן כ' האגודה דאסור ליטול ידיו מהמחובר בכותל בבנין אך כ"ז במחובר ואח"כ חקק אבל בתלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש כמבואר שם בפרה וזה כ' דשם מבואר להתיר היינו בחידושיו שם דמפרש המשנה דבקבעו ואח"כ חקקו הוי כמחובר ותלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש [ע' בחת"ס סי' קצ"ח אות ה'] וזה כ' דנ"ל לאסור אותן הברזות הקביעות והיינו לפ"ד התו' גבי אצטרובל אבל בחקקו ולבסוף קובע מותר כמבואר בפרה היינו בחידושיו שם אך באמת גם במשנה גופא מבואר דוקא חיבור כלי הוי כתלוש משמע דאם קבעו ואח"כ חקקו הוי כמחובר. אך הי' קשה לי' להאגודה גופא דהא לית הלכתא כהך מ"ד [בחולין ט"ז ע"א] דכותל הוי חיבור דכן פסק הרמב"ם ז"ל [בפי"ב מהט"א ה"ג] דכותל הוי תלוש וכן משמע דאגודה ז"ל ס"ל כן דכותל לא הוי מחובר דכ' במס' מכשירין ויעוין בשבת ובשבת מסיק הש"ס דכותל לא הוי מחובר ומ"ט נאסר גבי ברזות אפי' קבעה ולבסוף חקקה ולזה מרמז בפרה במשנה (דלכתחילה) [דלנטילה] דמי' להכשר פרה ולמקוה דז"ל המשנה (פרה פ"ה מ"ז) השוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה וא"צ צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה ומזין ממנה וצריכה צ"פ ופוסלת אה"מ עכ"ל ובזה יוסר כל השגתך [וע' בד"ח הנ"ל] ומה שהשבת על התו' דנדה באמת דברי' תמוהים דהא קתני ברזות ותרנגולת ותרנגולת לא הו"ל הברזות ובמכ"ת פירושו רחוק ומה שהק' [על מה שחידש בד"ח הנ"ל סנ"ח דאפי' לר"י דס"ל סד"ר באתחזק אי' לחומרא מ"מ ס' מים שאובין טהור דהרי חתני בטהרות פ"ד סד"ר והדר תני ס' מים שאובין וע"כ דהי' תקנה על מים שאובין מלבד התקנה דסד"ר והיינו דהכא במ"ש ספיקו לקולא אף באתחזק אי' ע"ש וע"ז הקשה] הא גם בידים תנינן ס' ידים להקל הנה בעצמי הבאתי הך מתני' דידים שם רק גבי ידים מצינו בפירוש דר"י מחמיר אבל גבי שאובין שפיר ספיקו קל משארי דרבנן גם מה שהק' דלמה פוסקין כר"י [בהאי דסד"ר באתחזק אי' להחמיר] הא סתם מתני' בטהרות דלא כוותי' ובחד סדר אין סדר למשנה ודלמא דטהרות הוי סתמא בתרא ז"א דכיון דסתמא סתרי אהדדי סמכינן אכללא דהלכה כר"י בכ"מ והר"ן ז"ל כתב זה כמה פעמים גם מה שהק' אפירוש הר"ש בתוספתא [פ"ג דמקוואות מ"א] דמאי אשמעינן במ' סאה דהא כבר הוי חיבור וזה לק"מ דחדא די"א דגם השקה כשנפרדו חזרו (להסילון) [לפסולן] ותו דנהי דפשיטא לבתראי מכח כמה משניות כמבואר בר"ש ז"ל אבל תנאי אשמעי' שפיר חידושא ופי' התוספתא להר"ש ז"ל מבואר היטב בס' דברי חיים [בחי' למקוואות שם] גם מ"ש דלהרמב"ן [מובא ברשב"א יבמות דפ"ב] לשיטתו [דס"ל דכולו שאוב מדרבנן מש"ה] הוי שאובין ל"ל עיקר מה"ת וזה תימא איך לא השגחת מדבריך עצמך שגם לר"י ולמרדכי שכתבו טעמים על הגזירה [דשאובין] אטו כלי שנטמאו המים ג"כ י"ל דהוי עיקר מה"ת וא"כ למה החליט הרמב"ן [הנ"ל] דשאובין אין לו עיקר מה"ת א"ו דס"ל מסברא וקבלתי רבותי' דהוי אין לו עיקר מה"ת [ע' בס' חיבור לטהרה מחתן המחבר הרב השואל סי' קנ"ט סקי"ב וסי' ק"ס סקט"ו ותבין כ"ד התשו' בעזה"י]:

ועל ס"ת שלא קידש שם (א') [אדני] האדונים הנה בדיעבד נ"ל שכשר דכ"כ הרשב"ץ לענין כס יה מביאו ב"י [יו"ד סי' רע"ו ר"ל דשם חשש שהסופר קידש שם של חול ואעפ"כ לא פסלו משום דכשר לחד מ"ד וי"ל דהה"ד להיפוך ע"ש וע' בס' כסא רחמים מ"ס פ"ד] וכ"נ מבני יונה ועוד י"ל כיון דכבר הס"ת ביד הלוקח ושכרו לא יפסיד מספיקא דא"מ מיד המוחזק ועיין בט"ז ונה"כ לענין מוגרמת [בסי' י"ח סק"ח] ובפרט בשם א' לכ"ע לא יפסיד שכרו ולכן שוב אינו נאמן שלא קידש הגם שאומר בטעות עשה רק אין ע"א נאמן נגד חזקה שהי' מוחזק לס"ת בנותנו ללוקח כאשר הארכתי בזה בחי' גיטין ולכן לפענ"ד הספר כשר:

ולענין הנקודות שמוצאות הנשים הנה גוף התשובה שכתבת נעלם כעת ממני כי יאמין לי ידידי חתני שכעת אני בעל יסורים גדול על רגלי וטרדותי רבו לכן כ"פ נעלמו איזה דברים הנצרכים וגם תשו' נעלמה כעת ממני ולה' אקוה כי הוא נטמן באיזה מקום וכמו שתשו' הנ"ל נמצאה ואז אי"ה אכתוב לך לפ"ד כאשר יחנני ה' אך בקיצור נ"ל לסמוך על המתיר כמבואר בש"י ז"ל ובס"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף