שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/פז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה פז

סימן פז

להרב וכו' מו"ה יעקב נ"י בק' גידערשטעטין במדינת דייטשלאנד:

שאלה ע"ד מרא דאתרן אשר עליו מוטל ולהשגיח בכל תקנות הקהל וזה איזה ימים שמדדנו המקוה בקהילתינו ונמצא חסר ותחת מ"ד אלף אצבעות ועוד איננו מחזיק כ"א ל"ג אלפים וזה משך י"ד שנים שטובלין בו הנשים והנה לא היתה אצלו שגגת תלמוד עולה זדון כי לא נעלם הי' ממנו שיעור מקוה אך בשעת המדידה נחלפה לו אמת הסוחרים הקטנה באמת הבנין הגדולה ובאשר שהוא איש כשר תם וישר יר"ש וסור מרע הנה לבו נוקפו על תקלה זאת שיצא מת"י וההוא גברא בההיא פחדא יתיב ואולי ח"ו בחטא הרבים הוא נתפס והקולר תלוי בצוארו ונפשו מרה לו מאוד ועוד שגם אשתו טבלה במקוה זו וע"כ אוותה נפשו לקבל תשובה ולתקן את אשר עוות ככל אשר יושת עליו:

מכתבו הגיעני ואשר נכשלו באיסור נדה כמה שנים ע"י הוראה בטעות הנה לכאורה לפי מה דאית' בפסחים (ע"ב ב') וז"ל ור' יוחנן אמר אשתו נדה בעל חייב יבמתו נדה בעל פטור כו' עד יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה עכ"ל וא"כ בכאן נמי בני העיר שעשו עפ"י הוראת החכם מה הי' להם לעשות והוי כמו ביבמה דהי' יכול לשואלה אם טהורה היא ורק משום דבזיז מינה אמרי' דפטור לפי שאינו יכול לשואלה מש"ה הוי כמו אינם דפטור מכ"ש כאן שעשו עפ"י הוראת חכם מה הי' להם לבני העיר לעשות ולשאול הא התירו להם המקוה כן הי' נראה לכאורה אולם באמת אין הטעם שם משום אונס כלל והא ראי' דקיי"ל [הוריות ד"ג] דיחיד שעשה עפ"י הוראת ב"ד חייב בקרבן וכן פסק הרמב"ם ז"ל [פי"ג משגגות] וגם יותר מזה פסקינן ביבמות צ"ב א'] דדבר טעות מיקרי הוראה ואפי' רובם שעשו עפ"י ב"ד חייבים בקרבן כמ"ש הרמב"ם ז"ל בשגגות פ"ה ופי"ד] וכ"כ הלח"מ שם בהדי' יעו"ש [בפ"ה] וא"כ דע"כ חייבין הכא בקרבן ואין להקשות באמת מדוע יתחייבו בעשו עפ"י ב"ד הא אונסין נינהו ז"א דהתורה חייבה קרבן בכ"מ יהי' שוגג באיזה אופן שיהי' ואפי' תינוק שנשבה לבין העכו"ם ולא ידע שיש שבת בעולם חייב דבכל גוונא חייבה התורה שוגג וכ"מ בהדי' בתוס' פסחים ע"ג א' ד"ה שחטו] דאין זה אונס רק שגגה והא דפטור ביבמה משום דבזיז אין הטעם משום אונס ורק משום דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה ורק הגמ' [שם בפסחים] מקשה מנלן לר"י הא דלמא מאן דפוטר גבי טעה בדבר מצוה הוא משום דזמנו בהול לזה קאמר הטעם דבזיז הוי כמו זמנו בהול כמ"ש הלח"מ [בפ"ב משגגות ה"ח] אבל באם לא עשה מצוה חייב אפי' אם זמנו בהול כמבואר בסוגי' שם האמת דהרמב"ם ז"ל (שם] גבי תינוקות א' למול בע"ש פוטר אפי' לא עשה מצוה אם הוא טרוד ונראה מדבריו דאם טרוד בזמנו בהול אפי' בלא עשה מצוה פטור אך עכ"ז כתבו שם דה"מ אם עדיין לפניו התינוק שזמנו למולו בשבת דאז שייך טרוד אבל [אם] אין כאן שום דיחוי לשבת רק טעה ומל של ערב שבת בשבת חייב וא"כ כיון שלא הותרה לו נדה מעולם לכ"ע מחייב בקרבן. והנה הלח"מ חידש בהל' שגגות [ה"ח מפ' הנ"ל] לומר דגם באשתו נדה שייך עשה מצוה אך שזה דבר זר מאוד ורש"י כ' בהדי' בפסחים שם] דאפי' יבמה אין מצוה בשעת וסת מכ"ש באשתו נדה ודאי אין סרך מצוה ולכן ודאי חייבין ובהדי' כתב הרמב"ם ז"ל בהל' שגגות [פי"ד ה"ג] א"א שהלך בעלה למדה"י והתירה הב"ד עפ"י שני עדים או ע"א חייב הבעל השני בחטאת הגם שהי' אונס ומה להם לעשות הב"ד התירו וגם טרוד במצוה לישא אשה שהיא מצוה דאו' דסתמא כ' הרמב"ם ז"ל דחייב הבעל בקרבן אפי' לא קיים הבעל פ"ו דהוי מצוה דאו' מ"מ חייב בחטאת אפי' עשה עפ"י ב"ד שאין כאן סרך מצוה כלל ובאמת הי' מקום לחלק דהתם אין המצוה עליו דוקא באשה זו אבל בנדה י"ל דהוי עשה מצוה וטרוד בד"מ דמוטל המצוה על האשה לטהר עצמה לבעלה מ"מ המעיין יראה דכה"ג חייב בקרבן והנה באמת חייבים קרבנות על כל פעם שנטמא וראתה דנהי דעל כל ביאה לא מחויבים דהוי בהעלם אחד ואינו חייב רק אחת כמבואר ברמב"ם ז"ל הל' שגגות אך כ' שם בפ"ה וז"ל הבא על הנדה בשגגה וטהרה מנדתה וטבלה וחזרה וראתה נדה ובא עלי' בפעם שנית באותו שגגה עצמה חייב על כל פעם ופעם אעפ"י שהוא בהעלם אחד והוא גוף אחד שזמן נדות זה חוץ מזמן נדות השנית והרי הם כשתי נשים נדות עכ"ל הרי דעכ"פ מחייב שתים וא"כ בוודאי חייבות על כל פעם שראתה וטבלה בטעות והנה בודאי נעלם מבני העיר כ"פ הי' הראיות וכמה קרבנות חייבים ומבואר במג"א הל' שבת [ס"ס של"ד] שיעור הדמים מה שצריך להפריש בעד כל קרבן וגם התעניתים על המכשול ירבו מאוד עפ"י תיקון תשובה להרוקח והאר"י ז"ל ועיין בנב"י מה"ק [א"ח סי' ל"ה] בענין זה אך שהדור חלוש לכן לדעתי שיפרש להם כ"ת חטאם וכל אחד יפריש מעות לפי עשרו לצדקה וגם יתענו בה"ב ונכפר להם כי שגגה הוא ואל יקל הדבר בעיניהם מחמת שמא הי' מעין כי ידוע דברי תר"י ז"ל (ריש ברכות] שס' עבירה חמורה מעבירה ודאית יעו"ש שמביא דברי הש"ס יעו"ש ולכן על הס' צריך תשובה וכפרה יותר וה' הטוב יסלח להם והי' שלום:

ה' ט"ו אייר תרכ"א פ"ק צאנז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף