שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/עג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה עג

סימן עג

שאלה בדיני קרטין ואשה שהפילה כמין קליפות אדומות:

תשובה דבר זה מבואר בש"ס (נדה כ"ב) וזה לשון הגמרא הא נמי תניתוה המפלת כמין קליפה כמין שערות כמין עפר כמין יבחושין אדומים תטיל למים אם נימוחו טמאים א"ה כי לא נימוחו נמי א"ר כי לא נימוחו ברי' בפ"ע היא ומי איכא כה"ג אין והתני' אר"א ב"צ שני מעשים העלה חבח מטבעין ליבנה מעשה באשה שהיתה מפלת כמין קליפות אדומות ובאו ושאלו לאבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים ואמרו לי' אשה זו מכה יש לה בתוך מעי' שממנה מפלת כמין קליפות תטיל למים אם נימוחו טמאה עכ"ל הרי באם אינו נימוח טהור אך מס' אם נימוח נראה דס' דאו' הוא והנה כ"ז אם הוא כמראה עפר אבל אם המה רק חתיכות דם דעת הראב"ד והרשב"א ז"ל דאפילו אם לא נימוח טמא דדם יבש אפי' מעיקרא טמא רק דאותן צורות מוכיחות שהם נולדו ממכה וז"ל הרשב"א ז"ל במ"ה בית ז' וכ"כ הראב"ד ז"ל וז"ל אם נימוחו טמאה ואם לא נימוחו טהורה דאמרי' כי לא נימוחו ברי' הוא אבל הרואה דם יבש אעפ"י שלא נימוחו טמאה נדה ע"כ ומה שהק' ואמר דא"א כסברת המחבר שערות וקליפות כי לא נימוחו נמי ואמאי טהורה כיון דאפשר דדם נקרש לעתים ונעשה כעין צורות אלו אפילו כי לא נימוחו מספק נטמא קו' זו הבל ורעות רוח לפי שדבר רחוק הוא שיעשה כעין צורת ברי' אלא שיש להסתפק בכך לפי שפעמים נעשה כן ולפיכך צריך לבדוק בשריי' וכל ששרה ולא נימוחו בידוע דלאו דם הוא אלא ברי' דשרייתן מוציאתן מידי ספיקתן עכ"ל המ"ה וכן פסק בש"ע [ס"ס קפ"ח] דדם טמא אפילו בלא נימוח והנה הש"י [סי' ל"ח] וב"מ ז"ל [בסי' קפ"ח] חדשו דאם היתה הרבה חתיכות דכן דרך להולד בכליות ולא ידעינן אם נימוח או שנאבד או שא"א לבדקם טהור משום ס"ס חדא דשמא מן הצדדים ואת"ל מן המקור דלמא לא יהי' נימוח ואפי' אם ידעי' שהנקודות באין מן המקור י"ל דלמא לא ארגשה דבכה"ג ל"א סתם דם בא בהרגשה דיצאה מסתם דם והוי ס"ס ובאמת יפלא זאת דהוא נגד סוגי' הנ"ל דצריך דוקא להטיל למים אם נימוחה ולפ"ד הגאונים הנ"ל אדרבא אסור לבדוק דלע"ע יש לפנינו ס"ס ואם נבדוק יהי' נימוח וצריך לאסור מכח סדא"ו דלמא ארגשה ולאו אדעתי' ובכה"ג כ"ע ס"ל דאין לבדוק בס"ס כמו שמאריך בנ"ב [מה"ק סי' מ"ג ונ"ז] ולמה הוצרכו חז"ל דוקא להטיל למים לבדוק ולטמאה אם נימוחו ותיאסר לבעלה והנה הס"ט ז"ל כ' בתשובתו שבס"ס ק"צ ד"ה ובתשו' עה"ג] דהסוגי' איירי דידעה דהפילה ממקור ולא הוי ס' צדדין והוכיח מלשון הפילה ובאמת הרשב"א ז"ל [בחי' לנדה דכ"ב] כ' מ"ש דהפילה לא שהיתה מעוברת והפילה רק היינו שהי' רואה לפעמים הרבה וכ"כ בתה"ק ראתה כמין וכו' הרי דלא כתב דאיירי דוקא בדידעה שבא ממקור וגם בל"ז לא ידעתי וכי נוכל לצרוף שמא מצדדים בא הא כבר קי"ל דרוב דמים מן המקור דדמי עלי' מועטים הוי רק כמו שבא דם ע"י חתך באצבע וכמבואר בפיה"מ להר"מ ז"ל והנה ידוע דדם הצדדים ג"כ אינם נקרשים בנשים להעשות חתי' וא"כ אשה זו שנשתנה בה טבעי עולם וע"כ שנשתנה אחת מהדמים או דם המקור או דם הצדדים בודאי אזלי' ב"ר שדם המקור נשתנה אם לא שנימא כדברי הב"ח ז"ל בתשו' [ע' בס"ט ס"ס קפ"ג] דאין דרך מקור להוציא טיפין כבר בארנו בזה דקשה לסמוך ע"ז והאחרונים האריכו בטענותיהם וגם ההיתר דלמא לא הרגישה אינו ס' כלל באם הוא בתוך ז' נקיים דבזה ל"צ הרגשה והנה לדעתי באם החצץ הנמצא באשה זאת כמין עפר וא"א לבדוק ע"י פושרין בודאי טהורה היא כדברי הרשב"א הנ"ל הרי דבאמת א"צ בדיקה דרובא דאין דמי המקור נעשית כעין ברי' או עפר ורק מחמת דלפעמים נקרה מקרה דגם דם נדה יתהפך לכמות ברי' או עפר וע"ז אמרו חז"ל דצריכה בדיקה כמו כל מיעוטא דשכיח דצריך בדיקה לכתחילה אך אם אין יכולין לבדוק אזלינן ב"ר דאין שכיח שנהפך מראה (לדם) נדה (במים) כמין ברי' וזה נראה מגמ' דשאלו לרופאים והרופאים אמרו שממכה מפלת בריות הללו אך אם נימוחו וכו' בודאי ממקור באו שמפלת המכה אינו נימוח כן קבלה אצל הרופאים וחכמים סמכו על דבריהם דלא כאשר נסתפקו האחרונים בזה דהא מוכח מש"ס דפריך מי איכא כה"ג ומשני אין ממעשיותו הללו דרופאים אלמא דלא עלה בדעת החכמים שיתלה במכה רק דרופאים הגידו להם וסמכו עליהם ובזה א"ש מה דאם נימוחו טמאה וקשה ה"ל לתלות נהי שהחתיכ' שנימוחו המה דם מ"מ גם דם ממש תולין במכה וכאשר הוקשה כן הרא"ש ז"ל בתשו' [כלל ב' סי' י"ח] אך לפמ"ש א"ש דהנה לפ"ד הרשב"א ז"ל זה הוא הבדיקה אם לא נימוחו בא ממכה שהפילה דכן דרך המכה להפיל שערות הללו אבל אם נמחה דודאי מהמקור שהבריות או העפר הבא מהמכה לא ימח דזה עיקר הנסיון להרשב"א ז"ל וא"כ איך נתלה במכה אם נימוח הא אם הי' ממכה לא הי' נימוח וז"ב (וא"ל דלעולם בא ממכה שיצא דם ונתיבשה לאח"כ דכולי האי אין תולין רק שהי' גם מעיקרא יבש בחזקת שהוא עתה ורק משום שבא ממקור נמוח ואם הי' בא ממכה אינה נימוח שכן קבלו חז"ל או מקבלת הרופאים כנ"ל) אך כ"ז אם הי' כעין עפר אבל אם לא הי' מראיתו רק חתיכ' דמים ואז אפי' לא נימוח טמא דבוודאי משום ס' הרגשה לא מטהר דהוי ודאי טומאה דרבנן וגם מן הצדדים אין תולין כנ"ל. אך מהגאונים הב"י וש"י נראה דבכל ענין מתירין משום הרגשה ומשום שמא מהצדדין ומחזיקין דברי הט"ז ז"ל [בס"ס קצ"א] להחזיק ולתלות בדם הכליות ומטהרין אפי' טיפת דמים ובאמת קשה להכניס ראשינו במחלוקת דהח"ץ ז"ל [בסי' ע"ג] אסר וכן כמה אחרונים וכ"נ מסוגי' פשטות הש"ס וח"ס מכריע דאם לא נימוח מטהר אפי' אין מראיתו כעין עפר דכדאי התו' וסיעתם לומר דגם בחתיכה אם לא נימוחו טהור בצירוף דברי הרופאים שאמרו שבא מכליות יעי"ש סי' קנ"ט וסי' (קע') קע"ו] ואם ס' נימוח אין בידי להקל אך זה נראה דלכ"ע צריך מקודם לשאול פי הרופא אם יאמר שהיא מכליות יש לצרף לסמוך להקל באם לא נימוחו ואם ירצה להקל גם בנימוחו תע"ב שלא לעגן בת ישראל אך כ"ז אחרי שאילת פי הרופא מעיר גדולה מומחה לזה העסק וגם צריך ליזהר שהפסק טהרה יהי' עכ"פ בדיקה קודם ההפסק ובדיקה שאחרי ביהש"מ היום הראשון דבעי ספירה לפנינו וכן האריך הס"ט וכן מבואר בש"י [סס"י ל"ו] בשם הגאון מהר"ג זצ"ל ולפי הנראה דכל הגאונים שבש"י הובאו הודו לדבריו הגם שהארכתי באיזה מקום באם יש חזקה אלימתא מוקמי' לאשה בחזקת טהרה ותולין אפי' בג' ימים הראשונים מ"מ כבר הקלנו בגוף הטהרה ותרי קולי לא מקלינן הגם שהח"ס ז"ל מיקל קצת מה שנראה לענ"ד כתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף