שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/סו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה סו

סימן סו

לידידי הרב המאה"ג מו"ה משה אהרן נ"י בק' נאוועטאניץ יע"א:

מכתבו הגיעני והנה מ"ש מדברי החוו"ד סי' ק"צ ס"ק (כ"ב) (ל"ז] בגליון של החוו"ד כתבתי בצדו דדבריו אינם מובנים כלל דבאמת בגמ' משני דאיירי בארגשה ואימר הרגשת עד היא ומכ"ש כשנמצא גם מראות טהורות דתלי' ההרגשה בהו] יעי"ש היטב בגמ' ויראה כי דברי כנים אך גם בחתם סופר סי' ק"ן] מחמיר בזה מטעם הרגשה דהוא דאור' ואין תולין במראות טהורות כי מראות טמאות שכיחין יותר בהרגשה יעי"ש והן אמת שדבריו ג"כ נפלאו חדא דהרגשה לחודא אינו מדאו' והרדב"ז ח"א סי' קמ"ט] כ' להיפך מת"ה דאין חשש להרגשה מה"ת ובתשובה אחת הארכתי בזה [ע' בח"א סי' ל"ד] גם מ"ש דשכיחי יותר מראות טמאות לבא בהרגשה גם זה ליתא דהא באשה שיש לה וסת בחזקת טהורה והכתמים פחות מכגריס אינם מגרעים כחה דכן כל אשה דרכה כן וכל הסדינים מלאים מזה וא"כ בודאי אזלינן בתר חזקת טהרת אשה והדם שפחות מכגריס תולין במצוי והרגשה תלינן במראה הטהור ולמה נסתור שום חזקה בחנם ואך עכ"פ אם נחמיר כדברי הח"ס לא נחמיר יותר ממ"ש הוא שם בתשובה דבזיבת דבר לח ונמצא מראות טהורות בודאי כשר הן אמת שהוא לשיטתו דזיבת דבר לח אינו הרגשה אך לפענ"ד אפי' אם זה מיקרי הרגשה היינו אם ראתה דם בבירור ע"י זיבת דבר לח טמאה מה"ת אבל לטמאות אשה אם לא בדקה עצמה בזיבת דבר לח זה חומרא יתירה ובפרט בזמן הזה ששכיח בנשים שנדמה להם כזיבת דבר לח ואין שום מראה טמאה כלל ולכן יפה פסק בח"ס דאין להחמיר רק כשהרגישה שנפתח מקורה. גם מה שמסופק מעכ"ת אם אינה מרגשת שזב רק שמרגשת שיש לחות בא"מ אם זה הוי הרגשה הנה לדעתי זה אינו הרגשה כלל דהלימוד הוא שתרגיש בבשרה היינו דבין השינים ולחוץ בקרוב למקור אבל מה שמרגשת למטה שלא בא"מ זה אינו הרגשה כלל דעכ"פ לכ"ע בעי שמרגשת שבאה דם ממקור היינו שזב מלמעלה למטה וק"ל גם מה שרצה להקל באשה שכן דרכה תמיד הנה כתבתי ע"ז תשובה ארוכה ויצא הדבר להיתר בבד"צ דפה אם אשה בדקה כ"פ בהכניס מוך נקי בפנים והרגישה כ"פ ובדקה את המוך תיכף וראתה שהיא ממראות טהורות אם עשתה כן הכנסת מוך הנ"ל כמה פעמים ובדקה את המוך ומצאה מראות טהורות יכולה לסמוך עכ"פ בימי טהרתה שלא בשעת וסת אשה שיש לה וסת הגם שבתשובה הקלנו יותר אין כעת הפנאי לבאר הכל על נכון אך שלא בשעת וסתה ודאי טהורה אשה אשר בדקה כ"פ ע"י מוך כנ"ל. ואודות הארבעסין בתוך הסעודה] הוא ספ' ברכות לשי' רש"י והר"י ז"ל [בא"ח קע"ח] ואני נוהג לאכול מעט עם לחם ללפת הפת בתחילה וסוף והמזוזה שנכתב אצל השרטוט פסולה דאמת כתיב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף