שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/יט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אורח חיים יט

סימן יט

שאלה בעיר אחת יש כמה במ"ד ואין מלין רק בבהכ"נ בקיץ ובחורף בבהמ"ד הקטן כן המנהג אך אם אחד רוצה למול בנו בביתו עושה כרצונו והנה עתה רצון אנשי קלויז לימול בניהם בקלויז שלהם והמתפללים בבית המדרש הקטן מוחים ואומרים שיש חזקה להם למול בבהמ"ד שלהם:

תשובה לא ידעתי מה חזקה להם אם הוחזקו שכל ילדי העיר ימולו בתוך בהמ"ד הקטן זה ודאי אינו כי ידוע לכל שמלו כמה אנשים בביתם ואם זכו שאם ימולו בבהמ"ד לא ימולו בשום בהמ"ד רק בשלהם זה הוא דבר שאין בו ממש ומה חזקה שייך בדבר שאין בו ממש ועוד הא בעינן חזקה שיש עמה טענה כמבואר (בב"י סי' קכ"ב) [בד"מ חו"מ קמ"ט] ותו לא ידעינן מי הוא הזוכה דבשלמא בבית של איזה יחיד שייך לומר דבעה"ב זכה במצוה אבל הכא בנ"ד דבהמ"ד הקטן הוא של בני העיר ורשות לכ"א להתפלל שם א"כ במאי זכו הנך שמתפללין שם וכי אין רשאין בני העיר לצאת מבהמ"ד א' לבהמ"ד אחר ומי ימחה בידם ולא מצינו מעולם שימחו בני בהכ"נ אחד בהיוצאים משם להתפלל בבה"כ אחר הגם שברוב עם הדרת מלך וגם היזק נדרים ונדבות א"ו שלא שייך זכות רק באדם שזכה במצוה ורק לסלקו מכל וכל אבל בבהכ"נ של עיר של רבים שלכולם יש זכות בכל בהכ"נ באין מוחה יכולים לעשות כרצונם לפעמים יוצאים מבהכ"נ אחת לאחרת שבעיר הזאת ופשיטא שאין שייך כאן שזכו במצוה ולכן אין יכולין בשום אופן לעכב על הקלויז מלימול שם ואדרבה מצוה לימול בקלויז משום ברב עם הד"מ וגם מסתמא יש שמה קרובים להשייכים אהובים אשר גם להם יתנו חלק במצוה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף