שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קסו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קסו

סימן קסו

להרב המופלג החריף כו' מו"ה צבי הירש איש הורוויטץ מבראד יע"א.

אודות הצ"ע שמצא בספר דברי חיים [בש"א אות מ"ם סקי"ב] הנה ידע מעכ"ת כי המחבר הלז לא נתכוין לקנטר ח"ו רק מה שלקוצר דעתי' יש לעיין בזה הענין כתב צ"ע והנה מעכ"ת ירד להציל אולם עדיין לא נתקררה דעתי בזה דהנה גבי מיכה שכתב דהוי שם פלאי ולא ע"ש מעשיו מש"ה לא מסקי' בשמי' לפע"ד הרואה יראה שאין זה אמת חדא דבהדיא נראה מהט"ג ז"ל [בש"א אות א' סקי"ח] דלא ס"ל לדינא כדברי הפלאה ז"ל וגם לא כמהרי"ט רק כהש"ס שכ"כ בסוף ולדינא עיקר כדברי הס"ש וגם ידוע לכל דרך הקדוש של הגאון מרן הט"ג שדרכו שלא לקצר והאיך כתב כאן בלא שום רמז דמיכה לא מסקינן בשמי' ה"ל עכ"פ לרמז על סברת מהרי"ט והפלאה ז"ל גם זו לא ידענו מהנביאות הזה דמיכה הוי שם מופלא הלא כמה פעמים מוזכר זה בתנ"ך כמ"ש מעכ"ת בעצמו וגם כי י"ל שנקרא ע"ש מעשיו שנתמעך במצרים וניצול ע"י תפלת מרע"ה בנס ומעכה הוא לשון מיעוך. ובגוף קו' הט"ג [שם] על הפלאה לא ידעתי מה ק"ל מדברי התוס' הא בהדיא כתב ההפלאה ז"ל ויותר י"ל דס"ל לר"ת משמע דתוס' פליגי עלי' בזה רק דמיישב דברי ר"ת ז"ל וכוונתו כמ"ש באופן הראשון אפי' דיש לו חלק עה"ב אין נכון לקרא על שמו והתוס' לא ס"ל כן ואפי' יש אדם אחד ששמו כן מ"מ לכתחלה אין לקרותו והתוס' ודאי לא ס"ל כן אך הוא מיישב דברי ר"ת כן נמי באופן האחר כתוב ג"כ ויותר ס"ל לר"ת אבל להתוס'... ולכן לא ידעתי מה שהקשה בט"ג ז"ל גם מ"ש מעכ"ת בדברי ס' הפלאה משום שבשני שבנא י"ל שנקרא ע"ש מעשיו ז"א כלל דהרי כתב בס' הפלאה משום שאין מכירין להפריש כיון שהוא שם הפלאה וגם כי בספר הפלאה לא מזכיר כלל מסברת מהרי"ט ז"ל ולכן בודאי שמחמת גודל חורפו וטרדתו בקדושתו של הט"ג נעלם ממנו אז זה:

ב' שם ברדלא [ע' בד"ת בש"א אות ב' ברדלא ובט"ג שם] כתב מעכ"ת [על דברי הט"ג] דקאי על ר"מ חריף שנראה שהבין כן ובאמת ר"מ חריף לא הבין [באופן אחר] ממה שהי' המעשה באמת כמבואר ביש"ש [אולי צ"ל בנ"ש בש"נ אות ט' טאבא] ורק לדבר זה לקרוא בן אסופי ברדלא מקרי קיצור לשון ולא קיצור שם [וע"ז מקשה מהר"מ חריף דמצינו שנקרא דלא ולכך נקרא ברדלא ול"ה קיצור לשון ע"ש אסופי רק קיצור שם וא"כ אין לכתוב על אסיפה בת דלא דיטעו דכן שם אבי' ודו"ק ואך האמת] כי הט"ג לא קאי כלל אדברי ר"מ חריף ז"ל כאשר הרואה יראה ואם כדברי רומכ"ת שהי' הדבר גלוי אז לפני הט"ג ז"ל אפי' אם קאי אר"מ חריף ה"ל להקשות אר"מ חריף ז"ל דהא בהמעשה הי' באופן אחר א"ו שזה הי' בהשמטה מהט"ג לעת גודל טרדתו בתוה"ק:

ג' מה שרוצה מעכ"ת לחלק בין מכונה שכותבין לא דמתקרי כן באמת מבואר בספר דברי חיים הנ"ל אך הט"ג ז"ל לא ס"ל חילוק זה וגם לא ס"ל להט"ג ז"ל כהנ"ש בזה דבשם בפ"ע כותבין דמתקרי לכן נשאר הצ"ע על הט"ג כדברי ספר הנ"ל:

ד' מ"ש דאם הי' נגזר מן שם אלי' הי' לכתוב בה"א ז"א דגם גבי אלקנה הוא לה"ק רק משום דנגזר משם הכינוי אליקא וכמ"ש כמ"כ גבי עלקא או עלא נימא דנגזר משם עלא שהוא כינוי לאלי' ואם כתבו לסימן בודאי כותבין עליא. ה' באם נוטה לסגול יכתוב בה"א וכתב מעכ"ת לתרץ עפמ"ש בשם שרה וכל מעיין יראה שזה ליתא רק דכל שמות הלועזין קורין בלע"ז ובפרט דהבנתנו אינו סגול ממש רק ממוצע וכ"כ נו"ב גבי טאלצי דכן הסכימו רבותינו ז"ל לכתוב שמות החול באל"ף ולה"ק בה"א ובשמות הערבי בה"א לדעת הספרדים דכן הוא הנחת שמות אלו ואפי' יבא אלי' אין משגיחין בו לכתוב לעז בה"א ומי שיש לו ידיעה בה"ג יודע זה. בשם קינה בודאי המעיין בס' ג"פ יראה שחולק ע"ז וע"ש גבי שלום ושלום בשם ריווא בודאי המחבר ספר דברי חיים לא הי' פליג למעשה אהט"ג ז"ל וגדולים שעמו ורק צ"ע והאמת כן שהרי מעכ"ת כתב שהאריך להטעים הדין אבל לפי מה שלפנינו צ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף