שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קנג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קנג

סימן קנג

להרב כו' מו"ה יעקב מאיר אשכנזי האבד"ק בערלאד במדינת מאלדאווא יע"א.

שאלה בענין אשה שמעריסתה נקראת חי' ולשם געגועין קראוה לסימן טוב באבא כדרך שמכנין אלטר לס"ט ונשתקע שם חי' רק בכתובה כתבוהו אבל לא יפקד שם חי' והנה המסדר לאשה זו השמיט שם באבא ולא כתב רק חי':

תשובה הנה ראש המדברים בזה הוא מהרי"ק ז"ל בתשובה [שורש פ"ו] ופוסק כיון דאין קורין בשם כינוי כזה (גליבו) [באלי] לבד רק עם שם קודש כשר בשם אלי' לחוד הנכתב בגט אפי' נשתקע שם אלי' משום דהכל יודעין שכן מסתמא הי' לו שם עקרי זולת הכינוי דכן נוהגין כל העולם לצרף לשם כינוי גליבו שם הקודש א"כ הכל יאמינו דשמו הוא אלי' דע"כ יודעין שיש לו שם עקרי זולת הכינוי של גליבו וכן גבי גר שנשתקע ממנו שם גיות כתב במהרי"ק ז"ל שם] להכשיר משום טעם זה דע"כ יודעין שהי' לו שם אחר ורמ"א ומחבר [בסי' קכ"ט ס"ו] פסקו כוותי' בדיעבד וכן הט"ז ז"ל והג"פ ז"ל פסק כן גבי אשה בס"ק פ"ד גבי ריבוסא ובעזרת נשים גבי שם בולא כתב וז"ל באות ב' בולא דע דשם זה של בולא אינו שם העצם אלא כל אשה יש להם שם העצם ד"מ שרה או רבקה ואין ד"א לקרות' בשם העצם לחוד ולכן כשקורין אותם מצרפים שם בילא לשם העצם וקרי לה בילא שרה בולא רבקה וכיוצא ויש מקומות דאומרים דונא במקום בולא כמ"ש המעיין בת' הרא"ש כלל ק"ה סי"ג דקרי לנשים דוניא ויליידא דוניא לידייסי יעו"ש וכשם דגבי המגרש ואביו אין כותבין פ' בן ר' פלוני אלא כותבין פב"פ לחוד כמ"ש מור"ם סי' קכ"ט ס"ז ה"נ גבי שם האשה אין כותבין בולא שרה או דוניא שרה אלא כותבין שם האשה לחוד שרה בת פ' וז"ב אמנם יש נשים דמתוך גדילתן נשתקע להם שם העצם דקרי להו משעת העריסה וכ"ע קרי להו בילא בכה"ג יש להסתפק איך כותבין בגט וכ"כ ס"ש ד' ע"ד ב' דמהרי"ט נסתפק בזה יעו"ש ויראה דהן אמת דמי שנשתקע שם א' וכ"ע קרי לי' בשם ב' קיי"ל דכותבין שם ב' וי"א דכותבים ב' גיטין א' בשם ב' וגט ב' בשם א' כמ"ש כ"ז בסי' קכ"ט סי"ח ובחיבורי ס' ג"פ ס"ק צ"ז באריכות יעוי"ש ומ"מ יראה דהיינו כשהשינוי הוא שינוי השם ממש דהיינו דמעיקרא קרו לה שרה והשתא קרו לה רבקה אבל שינוי שם זה מעיקרא קרו לה שרה וכשנתגדלה קרו לה בולא שרה וכשנתגדלה יותר כ"ע קרו לה בולא ונשתקע ממנה שם שרה מ"מ לא חשיב נשתקע שם העצם דכ"ע ידעי דשם בולא אינו שם העצם ולכינוי של גדולה ושררה כמו דיש אנשים רבים דיש להם שם העצם בשעת מילה אברהם או יצחק וקרו לי' משום גדולה או געגוע באלי או גילובי דכותבין שם העצם תחלה ואח"כ המכונה באלי או גילובי כמ"ש מהרי"ק שפ"ו דכותבין אליא המכונה באלי וכ"כ הראנ"ח ח"א סי' ל"ה ועיין לעיל בשם באלי ובשם גילובי וכ"כ הרח"ש בתשו' סי' יו"ד על האשה שנקראת גראסיוזא בשעת לידתה ואח"כ קרו לה הכל שבתולה ע"ש שנולדה בשבת מסיק הרב דיכתוב בגט גראסיוזא המ' שבתולה יעו"ש וא"כ דון מינה ואוקי באתרין דמי שנקראת בשעת לידה שרה ואח"כ משום גדולה ושררה או געגועין כ"ע קרו לה בולא כותבין בגט שרה המ' בולא כנ"ל וכ"ז כשידעי' דבשעה שנולדה נקרא' שרה אבל אם א"י איזה שם קראו לה בעת לידתה אם שרה או רבקה וא"י רק דהי' לה שם העצם וברוב הזמן לא ידעו מה הוא וכ"ע קרו לה בולא יראה לענ"ד דבכה"ג יכתבו בגט אנת אנתתי המ' בולא או דמתקרי' בולא ודומה לזה כתב מהרי"ט בשם אביגלא ועיין לעיל בשם אבגלי ואם א"י דהי' לה שם העצם או שיודעים דבשעת לידה קראוה בולא יכתבו בגט אנת אנתתי בילא לבד כנ"ל עכ"ל וכן מהרח"ש ז"ל כתב בסי' יו"ד ועשה מעשה כן וז"ל שם אמנם בספק האחר יראה כפי שהגיד שבעיר אינדרינופלא הוא מפורסם שכל הנולדי' בשבת קורים לה בשם זה ע"ש שנולדו בשבת אך שמם תחלה היא כשם זקנתה אלא שמכני' אות' בכך ע"ש היום שנולדה ואף לאנשים הנולדים בשבת קורים שבתולה אך בשעת המילה קורין להם בשם אחר שהוא שם העצם והכא ג"כ לזאת הבחור' בעת הקנינים שעשו נשבע הארוס שלא יקדש לשום אשה זולת גראסיוזא בת יושיע באופן דיראה ודאי דהכי ליכא שום שינוי השם אלא שם העצם שלה גראסיוזא אלא שכינו אותה שבתולה ע"ש שנולדה בשבת ושם שבתולה אינו שם העצם אלא שמכנין אותה כן ע"ש דבר שאירע שנולדה בשבת ונראה שדומה למה שרגילות לכנות לקצת אנשים שנתאוו לאביהם ולאמותם בשם קונפראדו שיש להם שם העצם שקורין לו בס"ת אלא שיש להם אות' הכינוי ע"ש דבר דודאי יראה ג"כ שכותבין בגט שם העצם שעולה לקרות בתורה המ' קומפראדו וה"נ דכוותה וגם הרב מהר"א כתב בסי' הנז' דשם בלי שהוא שם לקוח מהישמעאלי' ושם מלקי ושם אחר שיש לכתוב המ' בלי וכו' וא"כ הכא יראה שיש לכתוב גראסיוזא המ' שבתולה אחר שכל הנולדות בשבת מכנים להן בכך מלבד שם שיש להן וקרוב להיות כמו חניכא וכינוי משפחה וגדולה מזאת כתב מהרי"ק בשפ"ו על מי שנקרא אליהו בעת מילתו ושוב נקרא באלי לכ"ע פשיטא דלכתחלה יש לכתוב אלי' דמתקרי בלי או המ' בלי וכתב שי"ל זה אפי' לא היו מכירים כלל בשם אלי' במקום שנכתב הגט והוא כששם בלי אין רגילות ב"א להיות נקראים שם כלל לעיקר השם אלא כינוי בעלמא ואפי' יקראו לו ב"א בל"י הכל יודעים שיש לו שם אחר וכשנכתב אלי' הוא גילוי שנגלה לנו מה שמו אשר נקרא לו בשעת נכנסו לברית כו' יעו"ש וכ"ש הכא שהוא מפורסם שיש לו שם העצם אלא שכל הנולדות בשבת מכנין להם בכך ע"ש היום שנולדו בו וכך עשינו מעשה וכתבנו גט א' והוא גראסיוזא המ' שבתולה עכ"ל וכן כ' מהראנ"ח ז"ל סי' ל"ה:

ולכן נראה ודאי דצריך לכתוב בנ"ד חי' המכונה באבא ובמקום עיגון כשר בשם חי' לחוד דכן המנהג הפשוט בכל גלילותינו ששם אלטר או באבא אינו בלתי שם עיקר ולכן אם גם במדינתכם כן המנהג הדין הוא כמש"כ לכתחלה לכתוב חי' המכונה באבא ובמקום עיגון להכשיר בשם חי' לחוד:

ומ"ש כ"ת דהוי שם הנשתקע כבר רמזתי לו הנך הארבעה גאונים מהרח"ש ומהראנ"ח והע"נ ומהרי"ק ז"ל כולם כתבו דזה ל"ד לנשתקע:

גם מ"ש לומר דזה הוי שם החולי ז"א דשם הטעם משום ששם הנשתנה מקרע גזר דין כמבואר בג"פ ז"ל [שם סקצ"ג] אבל זה אדרבה אינו שם כלל דהרי נותנים לו תיכף מעריסה שם רק שמסתירים השם לס"ט ולכן כתב הע"נ דלא הוי שם כלל רק כינוי וכן הרח"ש והראנ"ח ז"ל כולם כאחד אומרים דלא הוי זה שם וז"ל הע"נ בשמות גיטין גבי קונפרדא וז"ל דע דשם זה אינו שם העצם לאנשים דכל איש ואיש יש לו שם בשעת מילה כגון אברהם ויצחק וכיוצא והוא עיקר שמו לעלות לס"ת אלא משום שנתאוו לאביהם ולאמותם קרו לי' קונפרדו לכינוי בעלמא כלו' קנוי ויש מי שמתו לו בניו כשנולד לו בן אחר באות השכנות וקונים אותו כדי שיחי' ולכך קרו לי' קונפראדו כלו' קנוי וכיון דאינו שם העצם אלא יש לו שם אחר שעולה לס"ת כתב הרא"ש בתשו' סי' יו"ד דכותבין ד"מ אברהם המ' קונפראדו ואין כותבין דמתקרי כיון דשם קונפראדו אינו שם העצם אלא כינוי בעלמא יע"ש עכ"ל:

גם מ"ש בשם מכתב אלי' ז"ל הן אמת דהמ"א ז"ל חולק על הש"ע והניח דברי הב"י ז"ל בצ"ע אבל במחכ"ת בטלה דעתו נגד כל הני רבוותא ובפרט הב"ש והט"ז והתו"ג שהמה גדולי מדינתנו וגם הג"פ והרח"ש והראנ"ח גדולי ספרדים כתבו כן בודאי בתר רבים נלך ועוד לפע"ד לא ידעתי מה הרעיש העולם בספר מ"א הנ"ל דהנה ידוע דשם האיש אינו כתוב בתורה ורק הטעם דבטל מה"ת בלא כתב שמותיהם להר"ן והרשב"א ז"ל [גיטין ד"כ] משום דאינו ספירת דברים אם אינו כותב שמותם ואם שינה שמם לא נכתב לשם המגרש כלל יעוי"ש בדבריהם והנה אם יש לו שני שמות אפי' אם כתב המיעוט כשר מה"ת דהוי ספירת דברים ובפרט בכעין נ"ד שכותב שם העצם בודאי כן הדרך בין אנשים שיש להם שם עצם מגלה אותו בעת עשותו דבר עקרי כגון כתובה או גט ובודאי דהוי ספירת דברים ולא פסול רק מתקנת ר"ג משום לעז ובכה"ג דיודעין ודאי שיש לו שם אחר ליכא לעז כלל דהכל יודעין שהוא מסתמא עיקר השם ולכן דברי מהרי"ק ז"ל ברור דקונפרדא הוי ממש כמו באבא או אלטר ואפ"ה הסכימו כולם לכתוב המכונה קונפרדא. יום ד' יו"ד מנחם תרכ"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף