שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קנב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קנב

סימן קנב

להרב הה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם כש"ת מו"ה משה יעקב נ"י דאבד"ק אושפצין יע"א:

בדבר הגט שאבי המתגרשת הי' שמו בשעת עריסה גדלי' אליעזר ובכינוי ליפא והמון העולם קראו אותו גדלי' ליפא ואח"כ נשתקע שם ליפא ולא קראו אותו העולם רק גדלי' ולס"ת קוראים אותו גדלי' אליעזר ושם ליפא נשתקע ורק בחתימה בחר בשם ליפמן וחותם עצמו גדלי' אליעזר ליפמן ונסתפקו האיך לכתוב הגט:

תשובה באמת האחרונים דברו הרבה מזה אך האמת אגיד אם כי אנכי נבזה וידעתי מיעוט ערכי בתורה אך עכ"ז ראיתי כי מחמת גודל המבוכה בענינים אלו בין האחרונים והוראה מסורה לכל ונחפזים להשיב לכן במחכ"ת כמה גדולים לא עצרו חיל ובפרט כי נדמה לכ"א כי הוא אינו רק מסברת כרסיות ולכן רבו סברות בדויות רח"ל ובאמת לא כן הוא רק לכל יש יסוד מהש"ס וראשונים ולכן לא אדבר כלל מסברת אחרונים ורק מה שנ"ל לע"ד וקוצר שכלי עפ"י דברי הש"ס וראשונים:

הנה בגמ' פ' השולח [דל"ד] איתא ההוא דהוו קרו לה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעא מרים וכ"ש שיש לה ולא שרה וכ"ש שיש לה ויש בזה לפרש שני פירושים שרוב בני העיר קורין אותה מרים ומיעוט קוראין לה שרה וכמו שפירש"י ז"ל ועוד יש לפרש שברוב פעמים קורין לה מרים ולפעמים למיעוט קורין לה שרה וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"ג] שכתב כותבין השם הרגיל ויודעים בו ביותר והיינו לפרש דברי הגמ' שכותבים שם שיודעים ורגילים בה ביותר. וכפל הלשון של רגיל ויודעים בארתי בעזה"י בחידושי מהנראה דלא פליגי שני הפירושים ובכל ענין כותבין שם הרוב לעיקר והמיעוט דמתקרי [ע' בד"ח בשער שינוי השמות סוף דין ב']. והנה מי שיש לו שם אחד שקורין לו בתורה ושם שקורין לו בפ"כ לכאורה נראה דאזלינן בתר רוב ומיעוט ומה שקורין לה הרוב הוא העיקר והשני כותבין דמתקרי אולם מהרי"א ז"ל בכתבים [סי' רל"ג רל"ד] כתב דשם שקורין לו בתורה הוא העיקר והביא ראי' מהרא"ש ז"ל [פ' השולח ס"ס ז'] מהא דחניכה שהכל קורין בה ורבים ושלמים תמהו עליו דשם מבואר ההיפוך ברא"ש ז"ל דמש"ה כותבין הכינוי דהשם האחר לא נקרא רק לס"ת א"כ נראה דעיקר הוא השם שהעולם קורין בו וכ"כ להדי' מהר"י בתשובה סי'... וכ"כ בתשו' (פ"מ) [פ"י] להמג"ש ז"ל [ח"ב סי' ע"ה] לתמוה על מהרי"א ז"ל והמכתב אלי' אמר שא"א לומר כן ולכן השיא דברי מהרי"א ז"ל לכוונה אחרת אבל לעולם עיקר השם מה שקורין הרוב יעו"ש ואני בעניי הכינותי ליישב דברי מהרי"א בטוב לפע"ד [ע' בד"ח שער שינוי השמות דין ג']:

אך יהי' מה שיהי' הרמ"א ז"ל [אולי צ"ל המחבר בסי' קכ"ט סי"ח הכריע] כדברי מהרי"א ז"ל דעיקר השם מה שקורא בתורה וכן נהגין בכל מדינות אלו ואין לזוז ממנהג והנה באם לא כתב רק אחד מהשני שמות כגון שלא כתבו רק השם שקורין לה הרוב והשמיטו שם המיעוט דעת הר"ן בפ' השולח מסופק בזה והרשב"א נראה שמכשיר [ע' ב"י ר"ס קכ"ט] אך מהריב"ל ז"ל מפקפק בדעת הרשב"א ז"ל וידוע דיש הרבה שס"ל כדעת הרמב"ם להחמיר אם השמיטו אפילו שם המיעוט אך בענין (החניכא) [השם] שהכל קורין אותה בה כתבו רוב הפוסקים להכשיר בדיעבד דלא גרע מחניכא אולם לכתחלה ודאי צריך לכתוב שניהם דגירסת הרמב"ם היא גבי חניכה רק דכשר בדיעבד אם כתבו החניכה ולא לכתחלה כאשר מבואר בג"פ [שם סק"ז] בארוכה והרמ"א ז"ל כתב בתשו' דאפילו בכינוי דאבי אשה ראוי להחמיר לכתחלה יעו"ש [בסי' פ"ד] לא כמו שראיתי ב"ד שאינן בקיאין באשר קצת ספק בידם משמיטין כינוי אבי אשה ולא כן הוא כי אם הם לא ידעו לכלכל דבריהם יציעו דבריהם לפני גדולי הדור ובתשו' רמ"א [שם] מבואר יפה דאין להקל גם בכינוי אבי אשה וכן בתשו' בית אפרים [סי' פ"ד] מאריך בזה ויעוין בהקדמת סד"ש שעל כיוצא מהמורים נאמר.... ולכן בודאי אין ראוי להשמיט כינוי אבי האשה ולכאורה לפ"ד מהרא"י ז"ל הנ"ל עיקר שם שנקרא לספר היינו גדלי' אליעזר אך כיון שלחתימה חותם גם בשם ליפמן א"כ נראה דהוא עיקר והן אמת דיש מחלוקת בזה איזה שם עיקר אם שם החתימה או שם עלי' לתורה אך בנ"ד דליפמן הוי שם העריסה דליפא וליפמן הכל חד כמבואר גבי חנה וחנלן) ומבואר במהר"מ מינץ [סי' ל"ז] דשם עריסה עיקר הגם שחלקו עליו מ"מ אם לא נשתקע כמו בנ"ד יראה דכ"ע מודים דשם עריסה וחתימה עיקר ולכן נכון לכתוב גדלי' אליעזר ליפמן כמו שחותם דמתקרי גדלי' אליעזר ודמתקרי גדלי'. ולפע"ד בזה יוצאים כל הדיעות ואפילו אם נימא דשם העלי' לס"ת עיקר הלא כתוב שם דס"ת בפירוש ואי משום דהקדימו שם החתימה ועל שם העלי' כתבו דמתקרי הלא אם שני השמות כתובים בפירוש אין חילוק מי כתוב ראשון כמבואר בריב"ש ז"ל [ומובא להלכה בסי' קכ"ט ס"ב] וברוב הפוסקים ובפרט כה"ג שליפמן הוא שם עריסה וכינוי של אליעזר לד"ה שם גדלי' אליעזר ליפמן עיקר נגד שם גדלי' אליעזר:

אך ליתר שאת וחומר איסור א"א יתנו לאח"כ גט שני ויקדמו גדלי' אליעזר המכונה גדלי' אליעזר ליפמאן דמתקרי גדלי' דלענין שם גדלי' הנקרא בפ"כ ודאי הוי גדלי' אליעזר ליפמן דנקרא לס"ת בשם הקודש ולחתימה גם בכינוי והוי זה שם העיקר נגד שם (החול) שנקרא רק גדלי' קיצור השם וזה ברור לפע"ד. ויעוין בט"ג באיזה מקומות מסכים לזה ואם באיזה מקומות יראה סתירה באמת אינו סתירה כי הוא ז"ל הי' כוונתו רק ללקט כל הדיעות והסברות והמעיין יבחר והנה אשר כתבתי נראה ברור לדינא לפע"ד:

עוד בזה להרב הנ"ל

הגיעני מכתבו והנני על משמרתי אעמודה לכתוב כאשר כתבתי במכתבי הראשון ורק מ"ש בגט השני המכונה הוא ט"ס וצ"ל דמתקרי אבל בודאי שאין להשמיט שם החותם עצמו שהוא עיקר לכמה מרבוותא נגד שם העלי' וכבר הראיתיו דמפשטא דש"ס [גיטין ל"ד] דמי שיש לו שני שמות במקום אחד גבי מרים ופורתא שרה דצריך לכתוב שניהם ודעת הר"ן ז"ל שם מסופק באם השמיט השם הטפל ובתשו' מהריב"ל ז"ל משוה לו גם דעת הרשב"א ז"ל הגם שבחי' כתב איפכא ויעוין בג"פ [סי' קכ"ט סק"ז ח'] דיש דיעה אפילו בכתב שם העיקר לבד פסול והן האמת שהסכימו כל האחרונים דאם כתב שם המורגל בפ"כ לא גרע מחניכה אולם נגד זה יש סברא לומר דכ"ז באינו חותם עצמו להיפוך אבל אם חותם עצמו [להיפוך] הרי נראה בעליל דבכתיבה אין זה שמו ובפרט אם כתבינן שם הרגיל לחוד יש סברא להכשיר דלא יוציאו לעז דיאמרו דתפוס רק שם הקצר ושנקרא בפ"כ ולא דק להשלים כל שמות שיש לו אבל כתב שם העולה לתורה ומתקרי בשם הנקרא ושם החתימה לא נכתב בודאי יאמרו שאין זה בעל האשה דהרי כתב שאר שמות ושם העיקר של החתימה (לדעת הרבה פוסקים) השמיט ויאמרו לא זה הוא ויעוין בתשו' מהראנ"ח ז"ל דזה הוי רק כחצי השם לדעתו שם וא"כ בודאי חשש גדול לפוסלו אפילו אם נישאת אבל ליתן שני גיטין אין שום חשש כאשר האריכו האחרונים ויעוין בג"פ ז"ל [שם סקצ"ח] וכבר עשה מעשה בזה מהר"י מינץ ועוד גדולים בזמנו כמבואר בת' מהר"ם מינץ ומהראנ"ח רצה לתת שמנה גיטין מחשש כ"ד ומהרח"ש ז"ל נתן ארבע גיטין מחששא קלה יעו"ש ומהרשד"ם לעת זקנתו עלה בלבו ספק אם לעשות דגש על האות הרפה לפי מנהג הספרדים הגם שהוא חששא בעלמא כמבואר בכל האחרונים אעפי"כ הנהיג מאז ולהלאה ליתן שני גיטין [ע' במהרשד"ם סי' ר"ה] וכן נהגו בכמה קהלות קדושות גדולות בספרד והבאים אחריהם הגאונים הגם שחלקו עליו בעיקר החשש שחשש אעפ"כ לא בטלו דבריו ונהגים ע"ע ליתן שני גיטין ובפרט בנ"ד לכן בודאי ראוי שיתנו שני גיטין וכאשר כתבתי לו אז:

והנה בספק השני במי שנקרא לעריסה אברהם אך נשתקע ממנו כי קוראים לו על שם המשפחה ווייס וגם כשחותם עצמו חותם בשם נלעג אדאלף ולתורה אינו עולה בשם כמנהג המחדשים בעוה"ר. הנה באמת לפי מה דמבואר בתשו' הרדב"ז סי' תקל"א וז"ל מעשה שהי' בא' שבא לגרש את אשתו בשם שמריה ובא לפני ואני מכירו זה מ' שנה בשם מחרז ושאלתי למה כתבו שמריה והשיבו לי כי פירוש שמריה היא מחרז ועיקר השם הוא שמריה וכך מעלין אותו לס"ת וקרעתי את הגט וכתבתי אחר בשם מחרז וכל שום אוחרא לפי שכל היהודים והעכו"ם קורין אותו מחרז ולא מצאתי מי שיודע ששמו שמריה זולת החזן והוא לא יעלה לתורה פעם ביובל ומי יכירנו בשם זה ואעפ"י שכתב הרא"ש ז"ל שכותבין בגט השם שמעלין אותו בו לס"ת ה"מ כשהוא ניכר ונודע בשתי השמות אבל מי שרגילין בו כל העולם בשם זה ודאי לא דיבר הרא"ש בזה ול"מ שאינו ראוי לכתחלה לגרש אלא בשם הרגיל בו אלא אפילו בדיעבד פסל הרמב"ם ז"ל פ"ג מהל"ג וז"ל כו' ולפ"ד בכיוצא בנ"ד כ"ע מודו דפסול דע"כ ל"פ אלא היכא דשני השמות ידועין לו אלא באחד רגיל יותר מהאחר אבל בנ"ד שאין מכיר בשם שמריה אלא החזן כ"ע מודו דפסול עכ"ל. הרי נראה כיון דאינו ניכר בשם העריסה אפילו דשם דהשתא הוא פי' של שם העריסה אין כותבין רק שם של עכשיו והראשון נכלל בוכש"ו הרי דמחשיב לעיקר שם הכינוי ובב"י מבואר גבי שם האשה נקראת בעריסה שמחה ונשתקע שם שמחה וקורין לה אלגוהרא שהוא בלשון לועז שמחה מ"מ כתב הב"י דאם נכתוב אלגוהרא שנקראת שמחה ג"כ אינו גט יעו"ש וכן חיים ביבאנט. ואם שראיתי בחתם סופר [ח"ב סי' ל"ח] שבא השם לידו גבי אשה שנקראת מעריסה לביאה ונקראת עתה לעני שיכתוב לביאה דמתקרי לעני ומחדש בסברות כרסיות במכ"ת כי רב הוא ואשתמיטתי' מיני' דברי הב"י ודברי הרדב"ז וגם דברי שאר הפוסקים שאביא אי"ה לפנינו. ומה שנסתפק בטעם ר"ת למה אין כותבין שם המומר בגט ועלה על דעתו שהוא מחמת קדושת הגט ולכן הקשה וסתר ובנה מסברות כרסיות ולא ידענא גדול וגאון הדור כמוהו איך נעלם ממנו דברי מהרי"ק וב"י [סי' קכ"ט] ושארי הפוסקים שמחלקין דבמומר כיון שלקח שם זה לכפירה אינו נכון לזוכרו משא"כ בגר [וע' בט"ז שם סק"ז ודו"ק]. כלל הדבר שדבריו נעלמו ממני אך רבותינו הראשונים פסקו דשם הנשתקע אין להעלותו אפי' לצרפו ולכתוב עליו דמתקרי וכ"כ מהרי"ט באה"ע שאלה י"א וכבר האריך בזה הרבה בס"ש באריכות גדול וכן העלו כמעט במוסכם מכל האחרונים לפסול בשם הנשתקע אפילו בצירוף. והנה לכאורה הי' נראה דמגרש בשם אדאלף לחוד ושם המשפחה אין כותבין והטעם מבואר בד"מ משום שמסופק אם לכתוב המכונה או החינוך יעו"ש [בסי' הנ"ל אי"ט] מספק משמטין לגמרי שם המשפחה ודבר זה נשמט מהג"פ ז"ל [בסק"פ] אם כי נראה גודל בקיאתו בח"ג ומשם הראה גודל בקיאתו בש"ס ובספרי הגדה וזה"ק וספרי דקדוק וקבלה ובכל התשובות כאשר רואה המעיין ולפלא מאד האיך נשמט ממנו דברי הד"מ במקומו ולכן לכאורה נראה דדי בשם שהחזיק עצמו אולם לפי מה שמבואר בתשו' מהרי"ק סי' פ"ו וז"ל ואפילו לא היו מכירים בשם אליהו כלל במקום שנכתב הגט א"כ הוא דשם בל"י אינו אלא שם כינוי בעלמא ואין רגילות ב"א שם להיות נקראים כן כלל לעיקר השם כאשר הוא בינינו שכל אחד ואחד איש מהם לא נעזב שלא יהי' לו שם בלה"ק שקובעים לו בשעת הכנסה לברית ובשם ההוא נקרא לעלות לקרא בס"ת בביהכנ"ס א"כ אפילו אם יקראו לו בני אדם בל"י הכל יודעים שיש לו שם אחר ואין אדם טועה לומר שזה שמו לבדו לפיכך לא יוציא לעז כשיראו שכתוב בגט אליהו שהרי גם מקודם לכן היו יודעים שיש לו משמות היהודים אשר הם בכתובים וכך יאמינו לשם אליהו כמו לשם אחר עכ"ל. הרי כיון דידעינן שהמנהג במדינה שכ"א יש לו שם הקודש מעריסה הגם שנשכח לגמרי ונקרא בשם לעז כותבין שם העריס' ומכונה על שם השני דהכל יודעים שהי' לו שם העצם של קודש וכן הסכים עמו הג"פ ס"ק [ד'].. ולכן יש לכתוב אברהם המכונה אדאלף אך כיון שכתבו הרבה גדולי האחרונים שאין לכתוב המכונה על שם החתימה ולא דמתקרי כיון שאינו נקרא רק נכתב אין שייך לכתוב עליו דמתקרי ולא המכונה ואם כי הגאון בחתם סופר [ח"ב סי' כ'] תמה בזה על הט"ג ואני תמה עליו איך אישתמיטתי' מיני' דכ"כ אבירי ישראל גדולי עולם הכנס"י ואותן הגאונים אשר הביא בט"ג בקונטרסים שחיברו ומה מאד ירא לנפשו הכנס"י להכריע בזה לכן קשה הדבר מאד לכתוב המכונה על שם החתימה לחוד ואין בידינו הפעוטים להכריע נגד גדולי ישראל אשר המה חיים עדנה זצלה"ה:

אולם לפי מה ששמעתי מפי הבקיאים בזה ואמרו לי שכן דרך אנשים המחדשים שמותם לקרא בביתם ובין ריעיהם שם העצם אשר חדשו להם ורק למסחר בין אנשים שאין מקורב עמהן קורים לו שם המשפחה אבל לעולם נתרא בשם אדאלף בביתו כנ"ל ולכן לפע"ד יכתוב אברהם המכונה אדאלף:

והנה בשם אדאלף לא דקדקתי האיך יכתבנו באותיות כי אינני בקי בקריאת שם זה ומעכ"ת יחקור היטב האיך נכתב שם זה בלשונם איזה מהאותיות שלהם כותבין וכה יכתבנו בלה"ק כמבואר במהראנ"ח ז"ל כי הולכין אחר כתיבתם והביאו ס"ש והג"פ [ס"ק קל"ה]:

וכ"ז אני כותב לפי מה שנ"ל עפ"י גדולי האחרונים אולם ידעתי שמחברים אחרונים אשר לא היו בקיאים בטוב בכמות אלה כאשר העיד ע"ע בחתם סופר ז"ל ולכן מסתמא ימצא להיפוך מדברי ואני אינני בוחר לעיין בזה בדבריהם כי במחכ"ת המה רק סברות בדויות אולם למעכ"ת הבחירה לעשות כאשר יראה בשכלו וידעתי אני שאינני כדאי לסמוך עלי בפרט באיסור חמור כזה וכל דברי רק לעורר הלב אבל אתו הבחירה להכריע:

והנה מ"ש לכתוב אברהם דמתקרי אדאלף הוא לפי שכ"כ במהרי"ק [שורש פ"ו] לכתוב אליהו המכונה בלי. אך לדינא צ"ע טובא דהרי מבואר בב"י ובלבוש דאזלינן אחר רוב הקוראין ואם רוב קורין שם הלעז מקדימין שם הלעז ומביאם הב"ש ז"ל [סי' הנ"ל סקל"א] ואם כי מנהגינו כנראה בדברי הרמ"א ז"ל [שם סט"ז] שכתב דמקדמינן שם הקודש אפילו אם הרוב קורין בשם הלעז הלא הג"פ ז"ל [שם סקפ"א] מפרש דברי הרמ"א ז"ל דהיינו בלא נודע חתימתו ועלייתו לס"ת וגם רוב הקריאה לא נתברר אבל באם ידוע חתימתו או קריאת רובא אותו השם של החתימה או הרוב מקדמין וא"כ הי' לנו להקדים שם אדאלף לשם הקודש משום שכן חותם עצמו וגם כן מורגל בין ב"ב וריעיו כנ"ל ואפי' להתו"ג ז"ל שרצה לחלק דבשם היוצא משם הקודש בכה"ג מקדימין לעולם שם הקודש ויש לסברא זו מקום עפ"י דברי הג"פ ז"ל יעו"ש אך הוא בעצמו הניח בצ"ע. וגם שם אדאלף אינו יוצא כלל משם אברהם ולכן לכאורה בכה"ג לכ"ע הוי למיכתב אדאלף דמתקרי אברהם. אולם גם זה א"א דהאיך יכתוב דמתקרי ולא נקרא כלל אברהם ואם נימא דיכתוב דאתקרי כמ"ש הרמ"א ז"ל [שם סט"ז] עפ"י הגהת הג"פ [שם סקפ"ג] והט"ג [בל"ש סקל"א ובת' ב"א סי' פ"א] מ"מ הרב הגאון בט"ג מערער על זה למאד הגם כי בררנו כיד ד' הטובה עלינו שנכון מאד הגהת הג"פ והט"ג מ"מ בחומר איסור א"א מי יקום להכריע ואפשר שמפני זה כתב מהרי"ק ז"ל לכתוב אליהו דמתקרי בלי משום שלא אפשר לכתוב דמתקרי ע"ש הנשתקע ועיין בס"ש ובאמת כי יש עוד לחלק באם שלא נודע משם אברהם רק מחמת חזקה שהי' לו שם הקדש בשם עברי ורק החזיק לעצמו בשם עכו"ם בכה"ג כ"ע מודים דשם הקדש עיקר ולפע"ד לזה מרמז בש"ש שם לתרץ דברי מהרי"ק ז"ל והוא להורות דשם הקודש הוא העיקר והשם שהחזיק עצמו בלשון נלעג הוא נגד רצוננו וכמ"ש בשו"ת גאוני בתראי הגאון הגדול מג"ש ז"ל [בסי' ג']:

ועכ"ז אני נבוך הרבה הגם דכה"פ הסכימו דאם כתב שניהם בפירוש [כמ"ש הרמ"א בסי' קכ"ט ס"ב] אין חילוק אך באם כתב המכונה ע"ש העיקר ושם הנשתקע נכתב לעיקר צ"ע מאד בעיני:

לכן לדעתי יתן שני גיטין באחד יכתוב אברהם המכונה אדאלף ובשני יכתוב אדאלף לחוד דהוי שם הרגיל בו ביותר בחתימה ובקריאה בין מריעיו כנ"ל. ולתת שני גיטין אין שום חשש כלל כאשר הקדמתי למעלה והרואה בספרי שו"ת אחרונים מהגדולים לרוב נתנו שני גיטין מחשש קל כידוע לבקי בדבריהם. ובג"פ מבואר זה הרבה ובס"ש מחליט לדינא בכעין זה ליתן ב' גיטין כנלע"ד ומעכ"ת יעיין וכאשר יראו דברי בעיניו כן יעשה ובאם לאו כאלו לא אמרתי כי כבר הודעתי שאין הכרעת כמוני מכרעת וה' הטוב יאיר עינינו בתורתו לכוין האמת:

אחר כותבי זאת ראיתי בספר ג"פ ובספרו עז"נ [באות ב' בילא] כמהרי"ק (וא"כ) דמי שנקראת בשעת לידה שרה ואח"כ משום גדולה ושררה או געגוע כ"ע קרו לה בולא כותבים בגט שרה המכונה בולא יעו"ש:

אך לפע"ד כ"ז הוא שלמד מתשו' מהרי"ק הנ"ל כמבואר בדבריו בעז"נ דהכל יודעים דשם בולי אינו שם העצם עכ"ל. וא"כ בנ"ד יש להסתפק אם אולי בין האנשים הללו אולי יש שמעריסתם נקראו כן אדאלף בלא שום שם קודש ולתורה אינם נקראים בשם וא"כ יש חשש לרואים דהרואה כתוב שם אברהם יאמר שאין זה שם בעל המתגרשת כי הוא לא נקרא מעולם אברהם דלא שייך סברת מהרי"ק הנ"ל דכ"א יש לו שם הקודש הא לדידהו יש שאין להם שם הקודש כלל ולכן נכון יותר לתת שני גיטין:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף