שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קמג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קמג

סימן קמג

להרב הה"ג החריף המפורסם כו' מו"ה שמואל אהרן נ"י.

בנידון גט שהובא מרחוק מאד ושם אבי האשה הי' לקריאת ס"ת יעקב בצירוף עוד שם אחד ובפ"כ נקרא יעקל וכתבו שם במקום הבעל רחוק מאד את שם הנקרא יעקל לבדו:

והנה במקום עיגון כשר בודאי דהנה ידוע דאם כתב שם העיקר לחוד כשר בדיעבד לרובא דרובא מהפוסקים וכמבואר בג"פ [סי' קכ"ט סק"ח] וזה שנקרא בפ"כ הוי שם העיקר כמבואר ברמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"ג] ובתוס' ורא"ש ז"ל [בפ' השולח ס"ס ז'] א"כ בודאי כשר במקום עיגון והגם שהת"ה ז"ל [בסי' רל"ג רל"ד] כתב דשם דלס"ת הוא העיקר תמהו המג"ש ז"ל בתשו' [ח"ב סי' ע"ה] וכן המכתב אלי' ז"ל עליו הגם שבדברי חיים [בשער שינוי השמות אות ג'] מבואר פנים לדברי הת"ה עכ"פ גם אם כתב שם שנקרא בפ"כ כשר בדיעבד לכ"ע וגם אפי' בכתב שם הטפל לבד הרבה מקילין כמבואר בב"ש [ע"ש בסק"ג] ושאר אחרונים ובפרט כי הוא בשם אביו דכשר בלא שם אביו כלל כפי אשר פסקו גדולי דורנו במקום עיגון אפי' לכתחלה ולדעתי ברור שבטליותי ראיתי ממו"ח הגאון בעהמ"ח ברוך טעם שעשה מעשה כזו במקום עיגון לכתחלה ואפי' בשינה שם אביו כשר במקום עיגון ועיין בת"ה [ומובא בב"י סי' קכ"ט] ועוד (כיון) דאמרינן דבעלה לא חשוד לקלקלה ותולין מסתמא לא ידע הבעל שם אבי אשתו האיך נקרא לס"ת רק שם המורגל בפ"כ והיכי דלא נודע לו השם כשר בדיעבד כשלא כתב שם מקום הנתינה וכבר הבאתי בדברי חיים [בשער שינוי השמות דין ד'] שכבר הסכים ע"ז הגאון בעל ישועות יעקב להתיר כה"ג הלכה למעשה ולכן אין קפידא במקום עיגון מה שכתב רק שם הרגיל בפ"כ והגט כשר. אך בגוף הגט ע"י בי דואר אני נבוך טובא וסדרתי האיך יעשה לכתחלה אך אין להרהר אחרי הוראת גדולי הדור שלפנינו הגאון מהר"י אב"ד דקהלתכם שעשה מעשה עפ"י הסכמת גדולי הדור שמאז ולכן יחקור מעכ"ת האיך נהגו וכן יעשה ומחמת שם אבי האשה אין עיכוב כלל והי' שלום ב' ער"ח מרחשון תרכ"ז לפ"ק בארדיוב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף