שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קלט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קלט

סימן קלט

לאח הרב הגאון הגדול בו"ק חו"פ החסיד המפורסם וכו' מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דיקלא יע"א:

שאלה אחד נקרא בפי כל פישל ולתורה עולה אפרים פישל רק כשהוא במקומות אחרים עולה לתורה בשם אפרים לחוד ורק שהוא לעתים רחוקים ולמעט מאד:

תשובה לפע"ד לכתוב אפרים פישל המכונה פישל דעל מה שנקרא לפעמים במקומות אחרים שאינו מקום כתיבה ונתינה אפרים לחוד לתורה ובפ"כ גם שם נקרא פישל ודאי א"צ לכתוב שם אפרים ולומר עליו דמתקרי דכבר כתבו שם אפרים היינו אפרים פישל והגם דמהרי"ק ז"ל [שורש צ"ח] כתב היכי דמתקרי בשני שמות פעם בזה ופעם בזה צריך לכתוב דמתקרי כגון ראובן דמתקרי שמעון ואם כתב ראובן שמעון פסול וא"כ גם בנ"ד שנקרא במקומות אחרים אפרים לתורה ובפ"כ פישל אם יכתבו בגט אפרים פישל הוי לבני אותו המקום שינוי השם. דבשם המובהק עם כינוי השכיח לו לא שייך סברת מהרי"ק ז"ל דהוי שינוי השם (דזה ליתא) כיון דידוע לכל דפישל כינוי לשמו העיקרי אפרים הידוע להם לא יטעו לומר דאחר הוא רק יאמרו דבאותו מקום צירפו גם הכינוי לשמו העיקרי ובפרט במקום שנקרא שם במעט ואינו מקום כתיבה ונתינה כנ"ל אעפ"כ אם תרצה תוכל לכתוב דמתקרי אפרים כאשר כתבת:

ומה שכתבת באחד שנקרא לתורה אברם דוד ובפ"כ נקרא דוד ופסקת לכתוב אברם דוד דמתקרי דוד. ידידי אחי דע דהעלתי בחיבורי [שער שינוי השמות אות ג'] דאין לסמוך על הש"ץ בלא סבה לדבר ונכון הוא מאד דכיון דקיי"ל מספק לכתוב אברהם דרוב נקראים בה"א ורק היכי שנקרא לתורה אברם כותבים אברם והנה לפע"ד כ"ז באם נקרא לתורה עפ"י צווי הבעל אבל אם הבעל א"י למה קרא אותו הש"ץ אברם וגם אביו אינו אומר סבה לקריאת אברם א"כ מהיכן ידע הש"ץ לקרותו אברם בלא ה"א מספיקא הוי לי' לקרותו אברהם אך ע"ה הש"ץ בכפר קרא כן ובודאי דקריאה כזו לא נחשב למוחזק לתורה דהוא רק טעות וצריך לכתוב עיקר השם שמסתמא הוא מרוב הנקראים אברהם. והגם שספר אנשי שם הנדפס מחדש אמר שגם נתחזק בטעות הוי שם ממש לכתבו בגט ולא ראה שסברא זו שאין משגיחין בש"ץ הוא מפי רבן של כל מדינות פולין הוא ניהו זקני הגאון מו"ה שכנא זלה"ה רבו של הרמ"א ומהרש"ל ז"ל וכל גדולי פולין [מובא בד"מ מס"ג אות א'] והגם שאחרונים כמו דמש"א גמגמו בדבר זה עכ"ז באברם אברהם דרוב נקראים אברהם וכמעט כל הש"ץ בעולם שבמדינתנו קורין אברהם ורחוק להאמין כלל שנקרא אברם ואולי נדמה לו כן בפרט למיעוט קריאתו בתורה ובדיעבד הגט בטל אם כתוב על אברהם אברם ולזה לדעתי נכון שיתן שני גיטין בראשון יכתבו אברהם דוד דמתקרי דוד ובגט שני יכתבו אברם דוד דמתקרי דוד דהנה דיעבד כשר אם כתב על אברם אברהם כמבואר בב"ש ז"ל [אות א'] ובלא"ה צריך כאן שני גיטין דמה שכתב לכתוב אברהם אבוש בשביל החתימה דמתקרי אברהם בשביל עלי' לתורה המכונה אבוש בשביל קריאתו בפ"כ הנה ידוע מדברי הט"ז [סי' קכ"ט סקכ"ב] וב"ש ז"ל [בש"א אות א' אבא] דא"צ לכתוב אבלי וכמ"כ אין לכתוב אבוש וכ"כ בט"ג [שם סקל"ו] דהוי ממש קיצור משם אברהם וא"כ נהי דאם רוצה לכתוב קיצור השם אין מוחין מ"מ אין שייך בכה"ג לכתוב על עיקר שם אברהם שאבוש יוצא ממנו והוי קיצורו לכתוב עליו דמתקרי אברהם ולפ"ד הרא"ש ז"ל בגיטין [דל"ד שם במשנה] אין לכתוב על כינוי [אפי'] כיוצא בזה דמתקרי אברהם הוא מפני שאבוש הוא קיצור מאבשלום וא"כ אברהם שם אחר מש"ה כתבו דמתקרי אברהם ולא זה הוא בעל המתגרשת שידוע לנו שזה לא נקרא מעולם על שם אבשלום ולכן לדעתי יותר ראוי לכתוב אברהם המכונה אביש וגם שם החתימה שחותם עצמו אברהם אביש אינו סותר לזה שהכל ידעו שבחתימה מצטרף בקיצור לעיקר אבל ידוע לכל ששם אבוש הוא קיצורו של אברהם. אך לפמ"ש לעיל ליתן שני גיטין מחמת שמו שנקרא אברם דוד כנ"ל ולכן נכון שבגט האחד יכתבו אברהם דוד דמתקרי דוד ועל שם אביו יכתבו בזה הגט אברהם המכונה אבוש ובגט שני יכתבו אברם דוד דמתקרי דוד ועל שם אביו יכתבו אברהם אביש דמתקרי אברהם המכונה אבוש כנלע"ד. והי' שלום כדברי אחיו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף