שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קד

סימן קד

ע"ד הגט שכיב מרע שנכתב בוואלברום ושם מעולם לא ניתן גט ורק בשכ"מ נתנו הגט וכתבו שם העיר וואלברום והאשה ניסת בגט זה ושהתה כמה שנים עם בעלה השני ועתה קמי איזה אנשים לערער על הגט הנ"ל א' שאמרו שאולי צריכין לכתוב וואלבראם באלף ואפשר שמה"ט אין כותבין גט שם שנית שלא ידעו אם המסדרי הגט הי' בקיאים וע"ז העידו שנעשה הגט עפ"י צווי הגדול ואותו הגדול עיין שיעשה הכל כתיקון וגם כתב סופר בקי את הגט זה ת"ד השאלה:

תשובה הנה דעת הנ"ש ז"ל [בסי' מ"ה אות י"ד] שוא"ו משמש לניקוד קמ"ץ ג"כ וכתב דטוב לכתוב לפעמים בוא"ו דמשתמש לתרי אנפי לקמ"ץ ולחולם יעו"ש א"כ לדבריו לכתחלה הי' ראוי לכתוב בוא"ו כיון דמספקא לן טוב לכתוב בוא"ו אך בט"ג מביא תשובה מגאון גדול האחרונים שמסיק לכתוב טאבא לא בוא"ו ואמר שם שאם כתב וא"ו לתנועת קמ"ץ שהגט פסול ותצא [ע"ש בש"נ אות ג' סק"ב] וא"כ לכאורה בנ"ד ספיקא היא דלמא צריך לכתוב ואלבראם באלף ופסול הגט שנכתב בוא"ו מספק אך מבואר שם באות' התשובה דבעיירות אם כותבים בוא"ו במקום קמ"ץ שפיר דמי די"ל דמיוסד שם העיר במלאפום או בחולם דהוא ת"ג רק מחמת כובד הדיבור בת"ג החליפו בת"ק בחטף קמ"ץ לכן נהוגין לכתוב בכתב וא"ו כמו שהי' עיקר שם העיר ומש"ה כשר בעיר שנהוגין לכתוב וא"ו בשם שמדברים אותו בקמץ וא"כ ה"נ כיון שבכתבים וכתו' כותבים בוא"ו כאשר כתבו בהשאלה וא"כ מסתמא עיקר השם בוא"ו ורק שמקצרים לקרותו בת"ק ולכן לכתחלה צריך לכתוב בוא"ו ואין לחוש אולי יש קצת שכותבים באל"ף בכה"ג אזלינן בתר רוב הכותבים דכיון דרוב כותבים בוא"ו ש"מ שכן נקרא העיר מתחלתו ומה שהמיעוט כותבין באלף הוא כשהם אינם מדקדקים כותבים כדרך המדברים בכמות אל"ף ובפרט בכה"ג בעיר אחת מקום כתיבה ונתינה א"צ לכתוב שניהם כמבואר במהריב"ל ז"ל מובא בב"ש גבי פאלמא [ע' בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה] ולכן בודאי גם להפוסלים וא"ו במקום תנועת קמ"ץ בעיר מודים שלכתחלה כותבין בוא"ו. שלישית מבואר בב"ש גבי טובא [וע"ש בדברי חיים סק"ד] שכותבין בוא"ו אפילו קורין באל"ף ולכאורה סותר דבריו שבגאלדא פסק לכתוב באלף וע"כ צ"ל דבטובא כותבין בשטרות ובכתבי הדיוטות בוא"ו לכן גם בגט כותבין בוא"ו דבכה"ג כתבו גדולי האחרונים לכתוב כמו שכותבים בשטרי מכתבים הדיוטות וכתובות ומש"ה פסק הב"ש ז"ל לכתוב טובא בוא"ו ובט"ג [אות ט' טובא סק"ו] פסק עכ"פ בדיעבד כשר אם כתב בוא"ו במקום אל"ף אם כן נהגו בשטרות א"כ לכל הדיעות הגט זה כשר גם מבואר במהרשד"ם ז"ל [סי' רמ"ד] גבי אשקיפיא ביו"ד דכתב כיון דלא נשמע עיר אחרת כשר דלא יחושו לעיר אחרת ולא יהי' לעז רק יתלו בט"ס כיון דלא שכיח עיר אחרת א"כ ה"נ בנ"ד כיון דלא נשמע עיר אחרת כמוה בודאי כשר אם כתב ואו במקום קמץ ואפילו החולקים שם משום דחיישינן בש"ס לתרי שוירי מ"מ בנ"ד דמילת וואלברום אינו נרגש הקמ"ץ בשום אופן ורק היא ממוצעת בין קמ"ץ לשור"ק וחול"ם ובודאי דגם בוא"ו נקרא היטב בבחינה מבטא ממוצעת וכיון דאין נשמע עיר אחרת בודאי כל רואה גט זה ידע שהוא מוואלברום הקרוב לפנינו ובאמת בלא סברת מהרשד"ם ז"ל במבטא ממוצעת כמו מבטא וואלברום ראוי לכתוב בוא"ו שהוא משמש לחול"ם ושור"ק גם מבואר בר"ן ז"ל [גיטין דפ"ה] דהגאונים שאמרו דבלא ערעור כשר בשינוי כזה כיון דנוכל לקרותו כראוי מספק אם לא ערער הבעל כשר כמבואר בג"פ [סי' קכ"ו סקס"ט וסי' קכ"ח סק"ג] א"כ בזה בודאי כל משכיל יודע שראוי לקרות אפילו בוא"ו כעין קמ"ץ וכמו שכן כותבים הרוב בעיר הנ"ל א"כ בלא ערער הבעל ודאי כשר ובפרט במקום העמידה בכה"ג כשר לכל השיטות. כללו של דבר דלפע"ד אפילו לכתחלה ראוי לכתוב בואו וואלברום אך צריך להחמיץ הדבר לענין לכתחלה אבל בדיעבד שכבר ניתן הגט כשר ולא ידקדק בזה מי שיש לו קצת ידיעה בה"ג:

ולענין חשש השני דילמא לא הי' בקיאים הנה מסתמא המתעסקים בגט בקיאים הם או שכתבו עפ"י גדול שסידר להם מה יעשו ובפרט שכן העיד שהי' בצווי הגדול ומסתמא אותו הגדול עשה כדין ובלא"ה לפי מה דמבואר בפנים מאירות [ח"ג סי' מ"ז] יש להקל האידנא שכבר נסדר הכל בסדר יפה בש"ע ולכן הגט כשר והמהרהר אחריו יחוש לתקנת ר"ת [המובא בש"ע סי' קנ"ד סכ"ב]. והיה שלום כדברי כו' א' כ"א מרחשון תרכ"ה לפ"ק צאנז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף