שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/צב
< הקודם · הבא > |
שו"ת דברי חיים ב אבן העזר צב
לק' שטעקטשין
שאלה בגט שנשלח מאמעריקא על הבי דואר בלא קיום על הגט ולא אהרשאה (על הב"ד). ב' גם למעלה הגליון יותר מאצבע ומהצדדי' פחות מחצי אגודל גם כתבו בהגט פוגל ושמה באמת פיגל וגם כי בכתובה נכתב שמא באטשא פיגל כי כן הי' שמה מעריסה באטשא פיגל אך נשתקע מאז מעריסה ואילך ולא נקראת ולא נודע משם באטשא ורק בכתובה ביקשה אם המתגרשת לכתוב שני שמות משום סימנא טבא:
תשובה על הולכת הגט ע"י הבי דואר כבר יש פלוגתא זו בראשונים והרמ"א ז"ל [סי' קמ"א סל"ה] כתב שאין נהוגים לשלוח ע"י עכו"ם והפ"י ז"ל [גיטין כ"ט ב'] החמיר במאד מ"מ נוהגין כעת ע"י הגדולים להתיר משום עיגון דשכיח השתא בעוה"ר והרבה בנים נולדו מנשים שנתגרשו [בגט] ע"י ב"ד ולכן אין להחמיר וקיום א"צ במקום עיגון כמבואר ברמ"א ז"ל בשם רשב"ץ [בסס"י קמ"ב] ובב"י ז"ל מובא בארוכה וכן פסק להלכה בנ"ב מ"ת [סי' קל"ו] הגם שב"א ז"ל [סי' ק"י] מחמיר לפי שלא ראה דברי הנ"ב דאם ראהו לא הי' חולק עליו וכן נהוגים וגם מה שהגליונות אינם כמבואר בש"ע מ"מ כלל לנו הב"ש ז"ל [סי' קכ"ה סקי"ט] בשם ד"מ דכל מה שבסי' זה הוא כשר במקום עיגון ובמקום שאשי"מ כזה כ"ע מודו דהוי מקום עיגון עיין ג"פ [סי' קכ"ה סקע"ט] ומה שלא כתב שם שלא נקרא בו מעולם רק בכתובה לע"ד נראה דבזה כ"ע מודים דכשר דלא גרע מחניכה שהכל קורין בו ורק דא עקא שכתב פוגל במקום פיגל וא"ל דיו"ד וא"ו המה מתחלפין וכשר במקום עיגון וכן ראיתי באחרונים כתבו כן ובאמת במכ"ת דבמקום נקודות לא שייכים אותיות מחלפים דנהי דאותיות מתחלפות אבל נקודות אין מתחלפים ואותיות במקום נקודות הוי כמו שהי' מנוקד חולם והוא כתב בניקוד חירק דודאי פסול ובלא"ה הרי שינוי במבטא בין נקודת צירי לנקודת חולם ובהדיא מבואר בב"ש ז"ל [בש"א אות י' יהודא ובאות מ' מתתי'] דבשינוי במבטא אפילו באותיות מתחלפות פסול ואין להכשיר משום שאין פוגל שם לשום אשה בעולם ולכן לא יטעו דבאמת כל הפוסקים כמעט כולם דחו סברא [זו] ובהרא"ם ז"ל הביא ראי' מדברי רש"י גבי תפאתה [גיטין ס"ג ב'] פירש"י ז"ל שם אשה תפאתא אבל על נפאתא לא פירש"י ז"ל שהיא שם אשה ואפ"ה פסול הגט בטעות כי האי. אך לכאורה יש מקום להתיר עפ"י מה שמבואר בס' למהרש"ק נ"י דאפילו אם כתב שם אשה בטעות כשר משום דלא צריך לכתוב רק שם אבי' בת פלוני וא"כ שמה ממש הוי כמו שם עיר הלידה לתוס' ז"ל [גיטין ד"פ ד"ה ושם עירו] שכשר דיכולים העדים לומר ע"ז לא חתמנו יעו"ש מובא דבריו בס' דברי חיים [על ה' גיטין בפתיחה אות ג' ואות י"ד] הגם שבס' הנ"ל משיג עליו בחזקה א' מהא דטפאתא דמסתמא כתבו שם אבי' כמנהגם בזמן הש"ס ב' דהוי כלא כתבו שמותם כו' דהא שמה בלא כתיבת שם אבותי' ודאי כשר וא"כ אם העדים אין חותמין רק על א' מהם א"כ לא ידעינן שם המתגרשת אם שמה נכתב בגט דעדים ע"ז דקדקו או דלמא אשם אבי' לחוד ועל שמה לא דקדקו ועוד בזה"ז דהעדים אומרים בפני הב"ד אנו חותמים לשם פ' לכתוב גט לאשתו פ' א"כ הרי חתם בפירוש ע"ז [ע"ש בד"ח בסוף שער שינוי השמות] אך מ"מ בנ"ד דידוע דהעדים לא ידעו שמה כלל ורק שכתבו עפ"י הבעל במקום עיגון וסמכו על אחרים ובכה"ג יוכל העד לחזור וא"כ הכא דחזינן שטעו ע"י מי שסמכו עליו ובטל עדות זו אבל מה שכתב שם אבי' דלא טעו בו נשאר קיים כנלע"ד לתור אחר היתר אך קשה בעיני מאד להתיר בגט שכתוב בו שם אחר וראי' דהא יש מכשירין בלא כתוב שמותם, וקשה לדידהו למה בשינו שמם אינה מגורשת כמבואר (בברייתא) [במשנה דף פ'] הא שמם הוי דבר שא"צ לכתבו וא"כ יאמרו העדים ע"ז לא חתמנו והוי כגט בלא שמות דכשר להי"מ א"ו דאם שינה פסול לכ"ע ובאמת לכאורה אין ראי' מזה שי"ל כיון דעכ"פ מדרבנן צריך לכתוב שמם שוב לא איקרי דבר שא"צ לכותבו דהא צריך לכתבו מדרבנן עכ"פ וא"כ לא שייך ע"ז לא חתמנו משא"כ בשמה [לבד] ושם אבי' לחוד אך עכ"ז אין ראוי לסמוך אפי' במ"פ להכשיר בשינו שמה כנלע"ד והנה אמרתי דילמא במדינת אמעריקא לשונם לדבר כן ומה שאנו קורין בצירי הם קורין בחולם וא"כ הוי כמו באריש שכתבו בוריש שמכשיר במרדכי ופסקו להלכה כן כל הפוסקים שאם ידעינן ששם זה נקרא שם כן מפני לשונם הגט כשר כי ניכר הדבר לכל שבמדינה זאת כותבין כן שם זה וא"כ ה"נ כיון שכתב בגט שנכתב באמעריקא אם ידוע לשונם שקורים כן בחולם פוגל כשר אך באמת הגיד לי איש אחד משם שמדברים שם כמו במדינתינו וא"כ הגט פסול:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |