שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/פט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר פט

סימן פט

לידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המושלם כש"ת מו"ה שבתי נ"י האבד"ק פעטשי נ"ד:

שאלה אחד הביא גט מאמעריקא ולא קיבלה האשה הגט מהשליח והשליח הי' נחפז לדרכו ועשה שליח אחר בפני ב"ד ואמר השליח בפנ"ח והראה ג"כ שטר שליחות מקויים כנהוג אך שאין כאן מכירים לא חתימות עדים ולא חתימות הדיינים. והנה כשבא השליח השני ליתן הגט להאשה באו לפני בד"צ כראוי ודיקדק הרב ומצא כמה ענינים משונים מכפי מנהג הן שכתבו גבי מנין שנים בהיפוך מכפי מה שמבואר בש"ע גבי מנין המרובה והמועט גם כתבו המכונה לאחר שכתבו שם אביו גם חתם העד פ' המכונה והודה וכיוצא בזה הגם שע"פ דין במקום עיגון היינו מכשירים הגט מ"מ נראה שמסדרי הגט היו הדיוטים שמבואר ברמ"א ז"ל [סי' קמ"א ס"ל] שאם המסדרי הגט הי' ע"ה פסול גם הב"ד שמסר השליח הראשון הגט בפניהם להב' המה פסולים ונסתפק השואל א"כ הרי לא אמר בפ"נ בפני ב"ד כיון דאינו שליח ב"ד כן הוא תורף השאלה:

תשובה לפי המבואר כמעט בכל אחרונים דאפילו אם לא טעו רק בענינים הנצרכים לכתחלה כיון ששינו בדבר ברור הנהוג ונתפרסם לכל נראה שאינם בקיאים בטיב גיטין והגט פסול וכ"כ בהדי' בנוב"י [מה"ת] בתשו' סי' [ק"ה] וסי' [ק"ו]... אולם מצאתי להפ"מ ז"ל בסי' מ"ז ח"ג שכתב שם וז"ל כללא דמילתא אין לי שום פקפוק בגט זה רק דבר זה שלא הרגישו בזה מסדרי הגט וי"ל שהי' עמי הארץ כנזכר בסי' קמ"א בהג"ה סעיף ל' וז"ל אבל אם השליח אומר שלא נעשה שליח קבלה מעולם נתבטלה שליחתו וגם גט עצמו פסול מאחר שמוכח שמסדרי הגט הי' ע"ה שלא ידעו שאין הבעל עושה שליח קבלה יש לחוש לכמה מיני פסולים וכן כיוצא בזה שהוא ניכר שאותן שסידרו הגט היו הדיוטות א"כ בכאן נמי נימא חשש זה מ"מ נראה ברור דהתם מיירי שניכר לכל שטעו בדבר משנה ובדבר שמפורסם לפסול אפי' במקום עיגון משא"כ כאן י"ל שלא דקדקו בין יוד יתירה הנכתב בציביתי בין צדי"ק לבי"ת שבאת במקום חיריק וכן בווין כתבנו עפ"י הטור והרא"ש ושאר אחרונים דיש להתיר אפילו לכתחלה ליתן אם הווין כתובים באר היטב ונראו לכל שיצאו מכלל יודי"ן וכן במ"ש שם האשה בשורה שביעית כי דבר זה לא נזכר אלא בסדר גט של הרב ר' מיכל מקראקא שסדר גיטין משונים זה מזה כנזכר בדברי רמ"א בס"ס קכ"ט עכ"ל ובאמת לכאורה לא הבנתי דבריו דהנה לפע"ד דבר זה אשר העלו הר"נ והמ"כ בב"י דהיכי שנראה שהמסדרים הי' ע"ה הגט פסול מקורו מהש"ס ריש גיטין (ב' ע"ב) וז"ל הש"ס שם ולרבה דאמ' לפי שא"ב לשמה ליבעי תרי מ"ד אכל עדיות שבתורה כו' ומשני סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי כו' עכל"ה אלמא אם לאו דסתם ספרי דדייני מיגמר גמירי הי' צריך שני עדות דוקא וא"כ בניכר שהמסדרים נפקי מרובא ומסתם ספרי דדייני דהרי חזינן דלא גמירי בודאי שוב צריך שני עדים אפילו שזה הדבר שטעו המה דברי רבנן ס"ס הלא חזינן שאינם בקיאים בהל' גיטין ובודאי דנפקי מרוב ספרי דדייני וכשיוצא מהרוב צריך תרי עדים לאסהודי על לשמה כמבואר בש"ס וכן מבואר בהדי' בשמ"ח [סי' א' אות ט'] גבי שו"ב שאם לא ידע דבר המסודר בספר אינו בגדר בקי וא"כ יצא מכלל רוב סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי הגם דשם גבי שחיטה מכשרינן בכה"ג בדיעבד מה ששחט למפרע היינו כיון שבקי בשארי הדברים וגם שם הטעם דלמא לא מתרמי' לי' דבר הפוסל בשחיטה אבל בגט דרבו הדקדוקים כמבואר בירושלמי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין וכ"כ הר"ן ז"ל בתשו' [מ"ג] דחיישי' לכמה פסולים דאתרמי ולכן ודאי גם אם לא נראה מהם שטעו רק בחומרת המנהג המסודר לכל נראה שהמה הדיוטים ויצאו מכלל סתם ספרי דדייני מגמר גמירי וצריך דוקא ב' עדים כמו כל דבר שבערוה ולכן הגט פסול דלא כהפ"מ ז"ל אולם לפ"ד הרמב"ן ז"ל שכ' בחי' גיטין שאין לחוש למחובר ולשארי דברים בגט רק לשמה וכ"כ הפ"י ז"ל א"כ י"ל דשפיר דברי הפ"מ דכיון דלא ראינו בהם טעות בדבר תורה מפורסם רק בחומרא בעלמא יש להם אכתי דין ב"ד לענין זה שידעו מסתמא דגט בעי לשמה דזה דבר שידוע אפילו לתינוקות דבי רב ולשארי פסולים לא חיישינן וא"כ שפיר כשר הגט דבמקום עיגון כי האי יש לסמוך אהפ"מ ז"ל להכשיר אם לא טעו בדבר הפוסל מה"ת ולכן אם השליח הראשון מוסר גט זה להאשה בדיעבד מקלינן במקום עיגון אך בנ"ד דהשליח הראשון לא מסר לה רק השליח הב' יש לחקור אספק השני שבזה מצד שהב"ד שנמסר לפניהם פסולים א"כ אין כאן קיום והנה מעכ"ת פקפק אם לסמוך (אקשר) [אשטר] שליחות הנה באמת גם בס' בית אפרים [סי' ק"י] מפקפק בזה אולם בנ"ב [ת' סי' קל"ו] מכשירו כמבואר בספרו וגם הב"מ מסיק להכשיר מכח תשו' הרשב"ץ ז"ל [המובא ברמ"א ס"ס קמ"ב] ונראה דכן נהוגין במקום עיגון בגט הבא ע"י הב"ד ולכן מטעם זה הי' כשר לסמוך על הרשאה המקויימת אפילו שלא ניכר כת"י אך בזה אני מפקפק כיון דחזינן דאלו הדיוטים אינם בקיאים בסדר גיטין המבואר יפה מסודר פשיטא דלא גמירי ולא ידעו בהל' עדות א"כ בודאי אין קיומן נחשב למעשה ב"ד והוי מפי כתבם ואינו כלום אך בלא זה קשה לי אמעכ"ת אם פשוט בעיניו דהב"ד שנמסר לפניהם לשליח הב' פסולים א"כ בודאי פסול ובטל כל מעשיהם וכאלו נתמנה השליח הב' בלא עדים שפסול וכמו שמבואר בב"ש סי' קמ"א ס"ק ל"ה וז"ל נתבטל כל השליחות אע"ג כשאין בידו הרשאה נאמן לומר שהוא ש"ה מ"מ בכה"ג שנעשה לפני פסולים גרע טפי והוי כאלו מכחישים אותו כי כל דבר הנעשה לפני פסולים נתבטל אותו דבר עכ"ל וכן מבואר בט"ג וא"כ בנ"ד אם הב"ד פסול בודאי כל מעשיהם בטל ופסול השליח הב' למסור הגט וגם מה שאמרתי למעכ"ת משום נגיעה. והן אמת כי הנ"ב [מה"ת סי' קכ"ח] מכשיר בנגיעה לשליח אולם לכאורה הי' ראי' דלא כוותי' מהא דכתבו התוס' והר"נ ז"ל [בגיטין דף כ"ז] דהשליח א"נ גבי גט שנפל משום דמשקר בשביל נגיעה הרי דנגיעה פסול בעדות אשה אך באמת י"ל שכוונת הר"ן ותוס' ז"ל דמשום נגיעה אומר בדדמי וכמבואר בב"ש ז"ל שם [סי' קל"ב סקי"ב] ואדרבה ראי' משם דנגיעה כשר דחזינן דאי לאו דנפל אפילו שהוא נוגע משום ש"ש כשר והרבה לפלפל בזה אך כן המנהג שאין מדקדקים בשכר השליחות אם מעט אם רב מכשירים והנה לדעתי יחקור מעכ"ת אחר המכתב שבא משם שהגט פסול ממי הוא זה הערעור אם מאחד או משנים ומה הוא הערעור אם מכחיש את השליח או איזה דבר כי נפקותא הרבה בזה ולכן לדעתי שלא ימסור הגט הזה בשום אופן יהי' מה שיהי' עדי יחקור אחר מכתב הזה תוכו וענינו וגם ימתין עד ביאת השליח הראשון לביתו וימסרנו כי ידוע שדבר זה לסמוך אהפ"מ הוא קולא גדולה מאד כמעט נגד כל האחרונים לכן עכ"פ לא יהא פקפוק ביתר הענינים וגם זה גופא קולא גדולה להתיר מה שכתב המכונה לאחר שם אביו כמבואר בג"פ [סי' קכ"ט סקמ"ז] ולכן לדעתי לאסור למסור גט זה זולת אחרי חקירת מכתב מהמערער ולהחזירו לשליח הראשון כשיבוא ואז ימסרנו להאשה ויאמר בפ"נ וכ"ז רק מחמת עיגון כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף