שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר נה

סימן נה

לידידי הרב הגאון הגדול סיני ועוקר הרים וכו' מו"ה ליפא מייזלס נ"י אבד"ק פרעמיסלא יע"א:

שאלה איש אחד נהרג במלחמה עפ"י גב"ע שיתבאר וז"ל הגב"ע:

א העתקה מן בשייד הראשון הניתן להאשה מבעצירקס אמט. נומר 162 אן דיא צבי' הירש דינסט באטה בייא דבורה האך דארף. אויף דאס איהר ביים ק' ק' ערגענצאנגס בעצירקס קאמאנדא אין פרעמיסלא גישטעלטין אנזוכין ווירד דיא זעלבין פרשטענדיגט דאס דער אין יאהר 1847 אסענטירטער יאדא הירש אם דריטען אויגוסט 1849 בייא איטס גיפאלין איזט פאם ק"ק בעצירקס אמט אסטריקע דאלנע אם 20 פעבר 1860 מיליטער דאטאם 13 יענער 1860 צאהל 322:

ב העתקה מן בשית השני מרעכענונגס קאנצלייא בפרעמיסלא:

צערטפיקאט ק"ק גראד מאצעהעלע 10 ליניען אינפאנטריע רעגעמענד 4 פעלד באטאליאן קראפט דעסען זייטענס דעס אביגען באטיליאנס קאמאנדע איבער אנזוכין דער איזראליטין צבי' רעכל הירש אויס אוזטראקע דאלנע סאניקער קרייזעס אין גאליציאהן בשטעטיגט ווירד דאס דער גמיינע אביגען רעגימענם יאדא עליאס הירש אויס מיכנאוואצא בעצירק טארקער סאמברר קרייזים אין גאליציען גיבורטיג אים יאהרע 1827 גיבארען מאזישער רעליגיאן לעדיגען שטאנדעס אהנע פרעפיסיאן דען 12 פעבר 1848 צאם דערזייטיגען רעגעמענטע אסענטירט אם דריטען אויגוסט 1549 אין דער שלאכט בייא איטעס אין אונגארין פאן דעם פיינדע גבליבן איזט גרונדס בוך העפט 47 זייטע 21 פאם יאהרע 1845 ביז 1850 פרעמיסלא אם 14 סעפטעמבר 1862 קארל ציללער מאייאר:

ג העתק מגב"ע מב"ד דק' יאבריב:

בפנינו ב"ד הח"מ בא ר' שלמה זאב בר' אברהם ווערביק מפ"ק יאברוב והעיד בתו"ע באליונ"ע איך שבהיותם יחד במלחמה בשלאכט אייטש בסוף קייטא שנת תר"ח בין איך גיוועזין אין איינעם מיט איין יוד ער האט גיהייסן דעם דייטשן נאמען הירש האט אים איין גרוסער קאנאן קוגיל גיטראפין אין קאפ אינ ער איז תיכף אנידער גיפאלין אונ מיר איבריגע בעלי מלחמות זענין ווייטר פארט גילאפין מיר האבין אים איבר גילאזט אין פעלד ע"כ יום ה' ט"ז אלול תרכ"ב פ"ק יאבריב הק' משה כהן רפפאפורט חופ"ק הנ"ל. צבי הירש איגרא. בפנינו ב"ד הח"מ העיד ר' חנוך משה מן מאשציסק איך שהוא הי' קאפראל באותו צוג קאמפאניע שהי' שמה ר' שלמה ווערביק הנ"ל ואותו האיש שהי' נקרא בשם הירש הי' שם העצם יודא והי' כתוב בהליסטין יודא הירש מק' אוסטריק ולא הי' באותו קאמפאניע יהודא אחר שיהי' נקרא כן וא"כ זה הוא שנהרג ע"כ יום ה' ט"ז אלול תרכ"ב פ"ק יאברוב הק' משה כהן רפאפורט חופ"ק הנ"ל צבי הירש איגרא. מרדכי שטרויז בערג:

ד כתב הרב מיאבריב וז"ל ובנדון הכחשת הזמן שאלתי את פי העד ואומר שהי' במלחמת אונגארין ובזה צדקו דברי כבודו דבהאי הוי טעות ואין העד מעמיד לדבריו הראשונים לומר שהוא דוקא בשנת תר"ח כי א"י חשבון השנים כי קצר השכל הוא:

ה העתק מגב"ע שהוגבה בב"ד דפ"ק. במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא והעיד ה' מ' יודל ווייס נ"י בתו"ע איך שהוא הי' ביחד עם האיש שמו הירש בשם אשכנז אז ער האט גיהערט מישראלים אחרים אשר גם המה הי' ביחד עמו ועם הירש הנ"ל בבאטליאן אחד אונ זייא האבין איהם גיזאגט אז האיש הירש הנ"ל מכפר מעכנעוויטץ איז גיפאלין אין שלאכט וואס איז גיוועזין אין אונגארין יאהר 1849 בחדש אויגוסט דעם דריטן ביום ו' עש"ק נחמו וגם זאת העיד מ' יודל הנ"ל איך שהוא יודע בודאי שהי' האיש הירש הנ"ל עמו בצוותא תדא והי' מכירו מאד כל הנ"ל העיד ר' יודל ווייס הנ"ל בתו"ע בפנינו ב"ד הח"מ וע"ז בעה"ח יום ל"ג למב"י פ' אמור תרכ"ג לפ"ק נאום הק' שמואל יוסף פעלד נאום משה שור נאום הק' משה מרדכי גומפיל פרידמאן:

ו העתק מגב"ע נגבה שנית בב"ד דק' יאברוב. במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ר' שלמה זאב וואלף ווערביק מפ"ק יאברוב והעיד לפנינו בתו"ע באליונ"ט שהי' ביחד עם האיש ששמו הירש בייא דער צווייטר קאמפניע האיש הירש איז גישטאנין אין ערשטן גליד אונ ער איז גישטאנין אין צווייטן גליד אינטער איהם אין שלאכט נעבין קאמארין בייא אייטץ האט דעם הירש הנ"ל גיטראפין איין קאנאן קוגיל אין קאפף אריין אין שארבין אריין איז ער גיהארגט גיווארן איך האב איהם גיזעהין ליגן אוף דער ערד אהן דעם האלבין שארבין. העד הנ"ל מתחלה לא רצה להגיד בלתי שכר ואח"ז ביטל דעתו ואמר בחנם לשם מצוה יום ד' ל"ט למב"י תרכ"ג לפ"ק משה כהן רפפאפורט חופ"ק הנ"ל הק' אורי העמרלינג. צבי הירש איגרא:

תשובה הנה על מה שכתבו מהערכאות אין לסמוך עליהם מכמה טעמים חדא דנהי דקיי"ל נאמנין משום דלא מרעי נפשייהו מ"מ הא מבואר דצריך לידע דלא מקבלי שוחדא כמ"ש בח"מ סי' ס"ח וז"ל וכן צריכים עידי ישראל שיעידו על אלו העכו"ם כו' שאינם ידועים בקבלת שוחד עכ"ל ובודאי דגם בזה שייך שוחד שנתן לכתוב עליו שמת והוא ברח ולכן לא סמכינן אערכאי כ"ז שלא ידעינן דלא מקבלי שוחד גם בלא"ה אין לסמוך בזה אספר הערכי שהנה ידוע לכל שזה הסופר בספר הערכי ממקרי המלחמה ומי נהרג זה הסופר והערכי עם כל שרי הערכי לא ראו מי נהרג ולא הי' כלל במלחמה רק הם חוקרים עפ"י שאלה מי נהרג וע"י שאלתם משיבים העכו"ם בע"מ הנשאלים פ' נהרג והנה דרשתי מיהודי תושב קהלתינו שהי' מקשרי המלחמה זה שנתיים באטליא ושאלתו מנהג סופרי הערכי האיך יודעים לכתוב מי נהרג ואמר לי יהודי הנ"ל שמנהגם שאחר שנגמרה המלחמה בשדה שואלים השרים הנקראים איש שדה ובל"א פעלד וועביל את בעלי המלחמות מקאמפאניע שלו ראית את פ' ומה נעשה בו והבע"מ משיב את פ' ראיתי הרוג ואיש שדה הזה כותב על פנקסו וכשיש לו מספר הנהרגים מוסר זה הפנקס לשרי הערכי ועי"ז נכתב בספר הערכי פ' מת או נהרג וא"כ אי' איפוא נסמוך על עכו"ם שלא במסל"ת רק עפ"י שאלה כדי להעיד דאפילו לפי מאן דמקילי ע"י שאלה מעכו"ם לעכו"ם אבל אם נשאל משופט כדי להעיד לא הוי מסל"ת דזה הוי כמעיד ממש וזה פשוט וכן מבואר בב"ש [סי' י"ז סקמ"ח] בהדיא לפרש דברי הר"ן ז"ל בתשובה ובלא זה בנ"ד הרי לא כתבו שנהרג ואתפלא אני על גדול הדור כי"ב איך לא דקדק באיסור א"א בעיקר תחלת העדות דלכ"ע לחומרא בכה"ג והנה בהעדות מערכי בהרעכנונגס קנצלייא שהוא עיקר אצל הבע"מ הידוע ושם כתוב בזה"ל אין דער שלאכט בייא איטעס אין אונגארין פאן דעם פיינדע גבליבן איזט. הרי דלא כתב שנפל רק אדרבה ביים פיינד גבליבן שמשמעותו שנשבה אצל השונאים ולכן בודאי לא סמכינן אהעתק הראשון דבעצירקס כיון דסתרי אהדדי וחזינן דמרעי נפשי' ול"ד למה דיש סוברין דמסל"ת נאמן להתיר ולא לאיסור [ע' סי' ז' ס"ב בהגה ובסי' י"ז ס"ס ל"ז בהגה] דז"א דהכא לא הוי מסל"ת רק מעיד ממש ורק מעכ"ת רצה לסמוך על עדותם משום דלא מרעי נפשיי' לשקר וא"כ קשה כיון דחזינן דסתרי עם ערכאות אחרים גדולים מהם מאן מפיס דהנך (לא) מרעי נפשייהו והנך לא וביותר אודיע לכ"ת שבקהלתנו איתרע כהאי מילתא ושלחתי דיין אחד לרעכינונגס קאנצלייא לחקור והי' כתוב בספר הערכי בל"א שפ' נעלם והגידו שרי הערכי להדיין שכעת עדיין לא נשלם הזמן אשר נקצב להם שבאם נשתהא הדבר זמן וגדר ביניהם ולא נודע מהנעלם נכתב בכל ספרי הערכי שמת ולכן לדעתי פשוט שהרעכנונגס קאנצלייא העתיקו כפי מה שנמצא כתוב אצלם קודם גדר הנקצב ביניהם באומדן הדעת שמת והבצירקס אמט להם אין מודיעים רק לאחר שנאמד בעיניהם שנפל במלחמה אך מה לי להאריך בדבר פשוט שבנ"ד אין לסמוך כלל ע"ז ובלא"ה קבלה בידי מחותני הגאון אדמו"ר ז"ל שלא להקל ע"י הערכי הגם שהגאונים שבימיו התירו אמר לי שהוא לא בא לחלוק עליהם ורק לא הודה להם והנה בעדות של ר"ש ג"כ אין לסמוך כיון שלא אמר וקברתיו דבע"א במלחמה קיי"ל דבעי' קברתיו ואין לומר כיון דאומר דבר ברור שעיגולי קאנאהן פגע בראשו וראהו שוכב על הארץ בלא חצי גלגולת וזה הוי כאומר דבר ברור שמת דהוי כמו קברתיו כמבואר בש"ע [סעיף י"ז] דל"ד קברתיו רק דבר ברור שאין לטעות אך מ"מ לא מהני זה העדות דאיכא למימר דלמא עביד לי' סמטרא ע"י כויה וכמ"ש בהדי' הב"י וכן האחרונים חששו לזה שמא בסכין מלובנת נחתך אך בב"ש [סקצ"ד] כתוב דבמקום שחיותו יוצא אין חוששין שמא נעשה בסכין מלובנת והנה בתשו' מהרח"ש ז"ל מחמיר מאד ואפילו בשחטו בסימנים מפלפל הרבה ומביאו כה"ג אך אשתמיט מיני' דמהרח"ש ז"ל דברי הריטב"א יבמות [דק"כ] שכתב דבמקום שחסר האבר לא מהני סכין מלובנת דס"ס חסר הסימנים יעי"ש ודבריו נכונים מאוד ומהרח"ש ז"ל לא ראהו בימיו שנמצא מחדש ולפ"ד הריטב"א ז"ל בנ"ד דחסר הגלגלת טריפה משום חסרון לא מהני לזה דלמא בסכין מלובן הי' וגם הב"ש ז"ל [בסקצ"ד הנ"ל] כתב דבמקום שהנשמה יוצאת לא מהני סכין מלובנת והכא בחסר הגלגלת הוא מקום שהנשמה יוצאת דכן אמרו [עירובין ז' בכורות ל"ז] כדי שינטל מן החי וימות והוא כשיעור כסלע כמבואר ביו"ד אך עדיין אין לסמוך אזה דהלא כתבו התוס' ז"ל [חולין מ"ב ד"ה ואמר] שראו הרבה ניטלו הגלגלת שחיו ובודאי נאמנים בעדותן וע"כ לומר א' משני פנים או דהש"ס שאמר כדי שינטל מן החי וימות היינו עם קרום המוח כמ"ש התוס' ז"ל או שנשתנה העת וכמ"ש בתשו' באריכות אבל בודאי אין לנו לסמוך ולהתיר אשת חסר הגלגלת כיון [שעדים] כשרים וקדושים בעלי התוס' כתבו שראו בעיניהם חיים חסרו הגלגלת ואין לחלק ולומר כיון שנעשה ע"י הכאה בכח נטרף ביותר וכעין שמחלק הרשב"א ז"ל בחולין אין לסמוך ע"ז לקולא כמבואר בפלתי סי' ל"א ולכן אין לסמוך ע"ז כלל. אך יש כדי להתיר בעדות של מו"ה יודא שהעיד מפי כמה ישראלים שנפל במלחמה ובשני עדים א"צ לומר קברתיו ואפי' אחד מפי שנים ל"א בדדמי כמבואר בב"ש ז"ל [ס"ק קי"ג] וא"כ עפ"י עדותו לבד שריא אתתא דא לאתנסבא. אך אני נבוך קצת כיון שלא אמר רק שנפל בל"א גיפאלין ומי יודע אם לשון זה משמעותו מת או נתעלף ולפי מה שנ"ל כי לשון זה משמעותו מת אך מהראוי שיחקור הד"ג אח"ז לפי מה שסובל לשון זה בין אנשי המלחמה והנה בהזכרת שמו ושם הכפר שהוא שם מקומו סגי במקום עיגון ובפרט שאמר היטב שכוונת ישראלים המעידים הי' ע"ז שהכירו אותו בטוב והנה מחמת טרדתי וספרי' אינם בנמצא בכאן בעוסקי פה במרחץ לא יכולתי להשתעשע בפלפולו היקר ועכ"ז לא אמנע בקצרה קצת להעיר מה שהקשה דלמה נאמן עד עכו"ם לשיטת רש"י וסייעתו [גיטין ד"ט ע"ב ד"ה חוץ מג"נ] הלא ל"ד לישראל דיש עליו לאו דלא תענה משא"כ בעכו"ם אתפלא מדוע לא הקשה הרי אין יכול להזימו דעכו"ם לא מחויב בהזמה דרק בישראל חידוש הוא אך באמת לא קשה כלל דמבואר דעכו"ם מצווה על הדינים ואם אינם ממנים דיינים נהרגים ועי"ז נהרגו אנשי שכם משום שלא עשו דין כמבואר ברמב"ם ז"ל בה"מ [ספ"ט] וא"כ כ"ש כשעכו"ם משקר לפני הדיין ומונע מלעשות משפט אמת בודאי נהרג וא"כ בודאי מוזהר מלהעיד שקר ונהי שאינו בתשלומין הוי מקרי יכול להזימה בעונשו וכעין שכתבו התוס' מכות [ד"ב ד"ה מעידין] ובנ"ב ז"ל האריך בזה. שנית הקשה הד"ג דלמה אמר בגמ' [גיטין כ"ח ע"ב] שמע מקוטרמיס דהוי מל"ת ולמה לא אמרו דלא מרעי נפשייהו אתפלא מאד הלא איתא בש"ס שמע מקוטרמסי משמע שהקוטרמוסי לא סיפר ליהודי רק היהודי שמע מקוטרמסי ולכן לא הוי רק מסל"ת וכמבואר בספר ע"נ [בסק"צ] וא"כ במסל"ת לא שייך לומר לא מרעי נפשיהו כמבואר ביו"ד [בש"ך סי' נ"ח סק"ב בשם מח' מה"ג] גבי קפילא. [וע' לקמן תשו' ס' צ"ה ק"ע]:

ךהרב הנ' הנ"ל הגיעני מכתב קדשו והנה מ"ש דלא חיישינן ששכרה האשה הערכי כו' אתפלא מאד מרוחב בינתו מה עלה בדעתו וכי לזה בלבד חיישינן הלא סתמא אמרי' בש"ס [אולי צ"ל בש"ע ח"מ סי' ס"ח הנ"ל] והוא דלא מקבלי שוחדא הרי דמסתמא חיישינן דמשקרי בשביל שוחד וה"נ בנ"ד יש לחוש לכמה מינים וסיבות שהי' לאיזה איש לכתוב ע"ז שמת הן מעצמו שרצה לצאת לחירות או בשביל ענין אחר כמו שמצינו בספרי הזכרונות שכן עשו הערכאות וגם בס' יוסף בן גוריון הכהן מבואר כמה מעשות כאלו שהחליפו לאיש הנגמר דינו ואמרו שהרגו ולכן עכ"פ במקבלי שוחדא חיישינן לאיזה סבה כתבו שנהרג וגם כתבתי כי ידעתי בבירור שאין הערכי ולא שום שר רואה ההרוג רק אחר המלחמה שואלין לאנשי הצבא מי מת ואלו אינם בכלל ערכאות וגם אינם מסל"ת כי כוונתם להעיד ולכן בודאי אין לסמוך אזה ואם כי אינני אומר קבלו דעתי אך אינני מסכים בהיתרא ע"ז שכתבו הערכי כי כן נ"ל וכן קבלתי ממו"ח זלה"ה הגאון שאמר לי שיש גאוני הדור שמתירים הוא לא הי' מתיר ולכן אינני מסכים בהיתר זולת כאשר כתבתי אז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף