שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png מה

סימן מה

שאלה באחד שבנה בית סמוך לשכנו ואמר חבירו שמשיג גבולו ולא שמע לו והלך חבירו ומסרו לפני הערכאות שהוא בונה ביתו בעצים שהוא כנגד חק המדינה לפי דעתו וע"י הוצאה מרובה הותר הדבר מפי שרי המדינה לכל אדם לבנות כרצונו והלך הבונה הנ"ל ושכר החזקה שהי' להמסור הנ"ל באומרו שרצונו שהמסור יחזיר לו הוצאותיו שהוציא ובשבועה כמה הוציא והלה טוען שלא נתכוין רק להוציא שלו ואין דין מסור עליו עכ"ת השאלה:

תשובה לא נתברר מתוך השאלה איך האמת הוא אם באמת השיג הבונה גבולו או תואנה יבקש המוסר או שהדבר ספק לב"ד כ"ז לא ביארו בהשאלה היטב וע"ז תלי' יסוד הדין לכן אציע מקודם את אשר נלע"ד בשורש הענין ואח"כ נבאר הספיקות הנה זה פשוט שהדין עם הש"ך ז"ל [סי' שפ"ח ס"ק כ"ו] שכתב דבאומר את שלי נתכוונתי להציל חייב לשלם הזיקו וכמו שכן פסק הרמ"א ז"ל בתשובותיו [סי' י"ז וסי' פ"ו] למעשה וכמה גדולי האחרונים והדין עמהם דאל"כ לא שבקת חיי כידוע ודיין דלא דאין כן עתיד ליתן את הדין ובפרט בזמנים הללו אך כ"ז לענין מה שברור שהזיקו בהילוכו בערכאות היינו מה שידוע לכל שהערכאות אין מניחין לבנות בעצים וזה כל כוונת המסור וא"כ הוי מאבד מעות ישראל ממש מה שהוציא היינו ע"י אומדנא דמוכח שבודאי כן הוציא או עפ"י עדות ברורה אבל תקנת מסור לא שייך בזה כיון דלהר"א מטולא [המובא בש"ך הנ"ל] נהי שחייב לשלם לפי דברי הרמ"א בתשובה שם מ"מ להר"א אינו מסור ולא שייך גבי' תקנת מסור ובלא"ה הוי בעי' דלא איפשיטא [בב"ק דף ס"ב ע"א] א"כ בודאי דלא מחייבי' לי' להמסור שישלם עפ"י שבועת התובע ותפיסה לא מהני דהוי ס"ס ובבעי' דלרוב הפוסקים בכה"ג לא מהני תפיסה ורק אפי' לאותן הסוברים דבכ"ז מהני תפיסה מ"מ בכה"ג שלא תפס גוף הדבר רק דבר אחר ובזה הדבר יש איסור בודאי (לא) כפינן לי' שיוציא איסור מתח"י דבלא"ה נוכל לומר מאן שם לך ובפרט דגדולי האחרונים סברי שתפיסה באיסור לא מהני ולכן בכה"ג דהוי תרי ספיקי לחומרא בודאי כפינן לי' כמו שראינו עובר איסור בפירוש דס"ס כרוב דמי ובודאי לא יוכל לנקות עצמו דשמא מגיע לו מצד אחר ע"י מיעוט דכליתא דמי ולכן בודאי סגי במה שישלם המסור כפי שיתברר שהוציא הנמסר ומה ששכר תוך הזמן כבר מבואר בנ"ב ובבגדי כהונה שיוכל לשכור בתוך הזמן יעוין בדבריהם כן נלע"ד הדין פשוט:

ומעתה נבא לברר הספיקות א' אם נתברר לפני הב"ד שהקרקע שייך להבונה ועלילה רצה המערער בודאי שחייב לשלם כנ"ל ושם מוסר עליו ואם הדבר בספק א"כ כבר זכה בה ע"י כל דאלים גבר בודאי שלא כדין הלך עמו בערכאות וגם אם הדין עם המערער עכ"פ הי' לילך עמו לפני ב"ד שבישראל ואם לא ירצה לציית דין יקח רשות מהב"ד ולא לעשות דין לעצמו ע"י עכו"ם בהפסד ממון ישראל ולזה ודאי חייב עכ"פ לשלם כפי אשר יברר הבונה וכנ"ל ואמנם אם הי' באופן שלא הי' יכול לבנות כלל בלתי השג גבולו וגם יברר המערער שהשיג גבולו וזולת השגת גבולו לא הי' בונה א"כ בודאי פטור המערער דבודאי אינו צריך לשלם מה שגזלן הוציא ליטול רשות לגזול אבל אם הי' בונה בלא זה רק רצה לגוזלו נמי ע"ז שפיר מה שמסר ומחה מלבנות על רשות הבונה חייב לשלם דהגם דרצה לגוזלו הי' לו מקודם ליטול רשות מישראל טרם שימסרנו וכל זה אמת וברור:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף