שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/צג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א אבן העזר צג

סימן צג

שוי"ר לידידי מחו' הרב הגה"ג החריף ובקי המפורסם פאר הדור כש"ת מוהר"ר יוסף חנינא ליפא מייזליש נ"י האבד"ק פרעמסלא:

מכתבו הגיעני ומה שכתב בתחלתו לתרץ מה שמקשה על המגיה במ"ל [בפ"ד מה' אישות הל' י"ג] דס"ל דבארוסה לא שייך דרב המנונא דאינה מעיזה פני' ומקשה עליו מגיטין דאיתא שם (פ"ט ע"ב) שלחו לי' מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עלי' קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו הדבר על בוריו והודיעוני כו' ופליגא דרב הונא דאר"ה אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר מקודשת כדר' המנונא דארה"מ האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין האשה מעיזה פני' בפני בעלה עכל"ה. והנה תקע יתדותיו בשגגה שיצא מלפני השליט מרן זקנינו הב"ח זלה"ה [באה"ע סי' י"ז סעי' ב'] והלא כבר מבואר שלא כדבריו בהדיא בכמה מקומות שאצל הבעל לא שייך רק גבי אשה דאין מפקעת עצמה [ועיין באהע"ז סי' י"ז ובמפרשים שם] אולם באמת גם לדברי הב"ח ז"ל לא הועיל בתירוצו דא"א כדברי המגיה דבארוסה לא שייך אין אשה מ"פ מאי פריך הגמ' [שם] על שמואל הא בארוסה לא שייך דרה"מ ואי משום שהבעל אינו מכחישה דלמא באמת כוונת שמואל במה דשלח והעמידו דבר על בוריו היינו אם מתגלי דהראשונים הוי קדושין ובעל אומר בפירוש שלא גירשה א"ו דלא כסברת המגיה הנ"ל אך באמת קו' לק"מ דשאני התם דהוי רק לחומרא כמ"ש התוס' שם וז"ב:

שוב האריך למעניתו לומר דכל היכא שהבעל יהי' באיסור כל ימיו גם גבי' שייך החזקה דאינו מעיז וזה קשה להבין דהא ודאי יהי' צריכ' גט ותאסרה דמעמידין חזקה נגד חזקה והוא ספק תורה וא"ל דחזקה קמייתא מסייע לו ז"א דאכתי עכ"פ אסורה לו כמו תרי ותרי ואסורה עכ"פ לד"ה מדרבנן וכן מבואר בברוך טעם גבי טמאה אני דמספק אסורה והוי ח"ד ותו אם נימא כסברת מעכ"ת אם מעתה יגרשנה שוב לא יהא נאמן וא"כ אינו בגדר שתהי' בחזקת איסור כל ימיו גבי' בשלמא גבי אשה דא"א לה לפטור מבעלה א"כ תהי' באיסור כל ימי' אצל אחר אם עיני' נתנה באחר אבל בעל הרי בכל עת שרוצה יגרשנה ולא שייך זה כלל גבי בעל וברור הדבר והנה לפענ"ד נראה לתרץ כל קו' על הר' ירוחם [המובא בב"ח הנ"ל] שכ' וז"ל אשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר בפני בעלה מקודשת וצריכה גט משני אם תשאר עם הראשון ואם לא ירצה לגרשה שני מקודשת לו ומותרת לו כי מאחר שהי' בפני בעלה והוא לא ערער הרי הוא כמו אם אמרה נתגרשתי ממנו עכ"ל והקשה הב"י ז"ל [בסי' הנ"ל] חדא דלמה כתב ולא ערער הא אדרבה אלו ערער ודאי הי' נאמנת האשה וגם הקשו [עיין ח"מ שם] דהרי בלא ערעור גרע טפי דהא בעל שאמר גירשתי אשתי א"נ וגם הקשו [עיין בב"ח ובח"מ הנ"ל] האיך יחזירה אחר שנתגרשה מתח"י אחר והאיך יחזיר גרושתו משנתארסה והנה בספר נ"מ רצה לתרץ דכוונת הרי"ו אם יהי' באופן שיוכל להשאר תחת בעלה כגון בקילקל' דמותרת לראשון יעו"ש וזה דרך רחוק מאד בכוונת הרי"ו ז"ל. ולפענ"ד נראה בפשוט דהנה באשה שהתחילה לומר בפני בעלה גרשתני ואח"כ הודה בעלה אמת גירשתי דלרוב הפוסקי' בכה"ג האשה (מותרת) [נאמנת] והנה יש לספק אם האיש טוען אמת שגירשתיך רק על תנאי אך עדיין לא נתקיים התנאי דלכאורה בכה"ג הבעל מהימן דהא האשה קיימא בחזקת א"א וחזקה דאמ"פ לא שייך כאן אפילו היא מכחשת אותו לומר בלא תנאי גרשתני הבעל נאמן דבזה לא שייך אין אשה מ"פ דהא כבר היא בקרוב להתגרש ממנו והוי כמגורשת דאינו נחשב בעיני' לבעל כמבואר בב"ב לענין חזקה [א"ה אולי כוונתו בריש דף מ"ז ע"ב במגורשת ואינה מגורשת] ובודאי בכה"ג מעיזה נגדו והרי כן מבואר בב"ש ז"ל [עיין בס"ס ל"ח ובסי' קמ"ד] דבתנאי בקום ועשה צריכה להביא ראי' ולא אמרינן אין אמ"פ אפי' במכחשת אותו א"ו דבכה"ג לא שייך סברא דאמ"פ וא"כ ודאי אם היו שניהם מודים בגירושין והאשה אמרה מקדם גירשתני הי' הבעל יכול להכחישה ולומר דעל תנאי הי' הגירושין. אך לכאורה קשה ע"ז דא"כ אמאי בקיבלה הקדושין בפני בעלה מקודשת הא עדיין הבעל יכול לטעון שנתגרשה ע"ת ולא נתקיים עדיין אך ע"ז י"ל כיון שלא טען כן בשעת הקדושין שראה ש"מ שאשה אומרת אמת במה שהעיזה פני' נגדו וא"א שהי' תנאי הי' מערער אז אך עדיין קשה דלמא הי' תנאי ע"מ בשב וא"ת דאז אמרינן דאשה מותרת להנשא דמסתמא לא תעבור עה"ת שלא תיאסר על בעלה [כמבואר באה"ע סי' קמ"ג] אך מ"מ מבואר שיטת הרמב"ם ז"ל דשניהם יכולים לבטל הגט ובכזה צריכה נאמנות שלא פייס יעו"ש בש"ע [בסי' הנ"ל ובסי' קמ"ד ובב"ש] וא"כ אם הוא טוען לאח"כ ומפייס עס אשתו ושניהם אומרים שנתגרשה ע"ת בשוא"ת ושניהם רוצים בביטול התנאי ואז הגט יבוטל ממילא לכאורה המה נאמנים כיון דחזקת א"א לפנינו רק הם עצמם אומרים שנתגרשה והאשה יש לה חזקה טובה שאמ"פ בפני בעלה שהתחילה להתקדש טרם אמירת הבעל מ"מ בזה שאומרים שהגט הי' ע"ת לא נגרע חזקת א"א הראשונה והדין נותן שיהיו נאמנים לקיים חזקת א"א הראשונה על מקומו ואי דאין אשה מ"פ הא שפיר עשתה דמותרת להנשא וגם במה שהבעל לא ערער אז דמה הי' לו לעשות הוא בעצמו אינו יכול לבטל התנאי דגט ע"ת אפי' קודם שנתקיים אם הוא בשוא"ת והאשה הא מרוצה לאחר ולמה לו לערער אבל לאחר שפייס לאשה שתשאר אצלו שניהם מבטלים הגט והוי א"א למפרע והדין נותן שיהיו נאמנים בזה אך באמת כיון דלע"ע הקדושין השניים חלים דבשעת הקדושין לא נתפייסו לבטל הגט דאל"כ הוי אשת הראשון לגמרי ואינה יכולה להעיז נגדו וא"כ כיון דהקדושין הי' ודאי חלים ורק דרצונה עכשיו להתפייס עם הראשון ולבטל הגט זה אינה יכולה ואינה נאמנת וכמו באשה שאמרה ט"א שאינה יכולה להפקיע עצמה מבעלה ה"נ כיון שכעת הקדושין בודאי חלים לא תוכל להפקיע בכדי אך כ"ז אם השני מרוצה בה אבל אם באמת רצונו לגרשה ורק לענין אם תהי' מחזיר גרושתו שפיר נאמנים שהי' בתנאי הגט ומעתה מבטלים הגט כיון שמסייע להם החזקה א"א הראשון וגם חשש דיאמרו שהחזיר גרושתו לא שייך בתנאי כמבואר בשעה"מ ה"ג ולכן זה כוונת הרי"ו ז"ל אם תרצה להשאר עם הראשון היינו באופן לומר דהי' הגט ע"ת בשוא"ת ורצונם לבטל אם הבעל השני רוצה לגרשה מותרת להשאר עם הראשון כי לפי דבריהם אינו מחזיר גרושתו כלל כי [היא] אשתו הראשונה דהגט בטלוהו ונאמנים בזה לעצמם אבל אם השני אינו רוצה ודאי אינה נאמנת לאסור עצמה על הב' ולומר שהי' גט ע"ת ועכשיו תבטלהו דאינה נאמנת לומר טמאה אני ואי דהבעל יטעון שהגט הוא ע"ת אם [בקום ועשה] ולא קיימה התנאי ע"ז כתב דא"כ הי' לו לערער תיכף בשעת ראיית הקדושין וברור הוא לפענ"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף