שו"ת בנין עולם/יורה דעה/נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת בנין עולם יורה דעה נה

תשובה נה

לכבוד ידידי הרב המופלג חריף ובקי מוהר"ר שניאור זלמן נ"י מדרעעשין:

מ"ש מעכ"ת בדין בעל מגיה אחד שיצא מכשול מתח"י שני פעמים שלפי דעת מעכ"ת צריך קבלת ד"ח לשיוכשר לאומנתו הי' נראה לכאורה דבריו נכונים כמבואר דינו בשוחט שיצא מכשול מתח"י והי' נראה דבפלוגתא קאי במחלוקת הפר"ח ופר"ת (סי' קיט) שדעת הפר"ח דבשוחט שאין שייך בו חמוד ממון בפע"א וב' צריך קבד"ח ובפעם ג' דפז"ב ולדעת הפר"ת אם מוחזק לאדם כשר והגון אז בפע"א וב' דיינין לי' כשוגג ומשמע שם דאפי' קבד"ח אינו צריך ואם אין ידוע אם מוחזק בכשרות או אם אין חימוד ממון צריך קבד"ח וא"כ בנ"ד ודאי דלא שייך בזה חימוד ממון א"כ ג"כ יש חילוק בין אם מוחזק בכשרות או לא אך נראה יותר לדמות דין זה לדין בודקי ירקות מתולעים שכ' הפר"ח שם דעד שלשה פעמים דיינינן ליה כאנוס ויש לסמוך על בדיקתו והוא נובע מדברי הראב"ד וכ' שם הפר"ח הטעם משום דאין כאן ודאי איסור וגם אין כאן מקום ידוע היכן הם ולפיכך אם נמצא אחר בדיקתם איזה תולעת הוה התרשלות קרוב לאונס שאין לנו לומר שראו התולעים והניחום בפשיעה ולפיכך עד ג"פ יש לנו לתלות באונס כו' עכ"ל הפר"ח שם ולזה הסכים גם הפר"ת יעו"ש א"כ נ"ד נמי הכי הוא ואדרבא כאן יש לתלות הדבר באונס יותר להגיה ספר שלם שטרחתו מרובה מאוד יותר מבדיקת תולעים בירקות ואין לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן ולומר דבדיקת הירקות מתולעים הוה מדרבנן דמדאורייתא בריה בטילה ברוב דזה אינו בדבר הנימוח ונבלל משא"כ כאן שיש חשש שיבלע התולע בעצמו כמ"ש הט"ז ביו"ד (סי' קד ס"ק א) יעו"ש וכמו שהסכים לדבריו הפר"ח (שם ס"ק ג) ואדרבא כאן בנ"ד אין חשש איסור דאורייתא שהרי עיקר קריאתו בציבור אינו אלא תקנת משה ועזרא ואפי' בפ' זכור אין זה ברור דמדאורייתא יהי' צריך לקרות בס"ת כשרה ומוגהת וכמ"ש במ"א בתשובה ואף שאחז"ל שאם הגיה אות אחד בס"ת קיים מ"ע דכתבו לכם את השירה הזאת וגו' א"כ כל שחסר אות א' לא קיים המצוה עדיין מ"מ אין זה אלא ביטול מ"ע לבד וקיל טפי מעובר על איסור דאורייתא כמ"ש בכ"מ וא"כ ברור הדבר דעד שלשה פעמים אין בו בית מיחוש כלל ומכ"ש אם בחזקת כשרות וירא שמים אך לענ"ד הדבר תלוי בראות עיני המורה באם רואים בו שמיקל בדבר ואינו חש לטרוח עצמו בבדיקתו כ"כ ודאי דראוי לקונסו ולהעבירו עד שיקבל עליו ד"ח אבל בלא זה אין להחמיר כ"כ אפי' אם הוא מגיה ממונה לציבור ואין זה דומה למ"ש שתלא טבחא ואומנא וספר מתא דכמותרים ועומדים דמו שהרי בבודקי ירקות מתולעים אפי' מינו אותם הציבור ע"ז אין מעבירים אותם עד ג' פעמים ואפי' קבד"ח א"צ וכמ"ש הפר"ח והפר"ת שם:

אמנם בנידון שלפנינו שהגיה כבר וקיבל שכרו ואח"כ מצאו חסר ב' תיבות ואח"כ ציוה מע"ל שיגיה שנית ושוב מצאו אח"כ תיבה חסירה אפשר דגרע יותר כיון שבאותו ספר עצמו שמצאו טעות אחר הגהתו ציוו לו להגיהו שנית הי' לו לחוש לדבר ולהגיהו היטב וא"כ נראה מתוך מעשיו שהוא קל בדעתו ואינו דומה להא דבודקי ירקות מתולעים דבשני פעמים לא חיישינן להו דהתם לא מצאו בפעם ב' באותם הירקות שמצאו תחילה ולכך דיינינן לי' לשוגג אבל כאן דבדבר אחד אתרע בשני פעמים אפשר דגרע יותר או אפשר לומר דהסברא להיפוך דאדרבא כל שראה שבאותו ספר שהגיה מצאו בו טעות וציוו לו להגיה שנית א"כ ודאי דהי' נזהר בכל היכולת לבדוק עד מקום שידו מגעת כדי שלא יתרע אומנתו וא"כ ודאי דאנוס הוא ושגיאות מי יבין:

שוב ראיתי דנ"ד דומה למ"ש (סי' פ"ד סעי' י"א) אשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ הנראה לעינים כגון חומט דאסור לאכול מבדיקתה וחלק שם דדווקא אם נמצא תולעת שאינו ניכר אלא אחר השליקה אז מותר לאכול מבדיקתה וא"כ נ"ד דחסר בתחי' ב' תיבות שלימות ואח"כ בפעם שני תיבה אחת והרי הוא חסרון הנראה לעינים ודמיא לחומט הנ"ל ודווקא בחסרון אות אז דומה לתולעים שאינם ניכרים כ"כ ולכאורה דין זה סותר למ"ש הראב"ד בדין בודקי ירקות דעד ג' פעמים לא מסלקינן להו וא"א לומר דהראב"ד מיירי בנמצא תולעים שאינם ניכרים רק אחר שליקה דאז עד ג"פ לא מסלקינן להו דא"כ אפי' במאה פעמים למה מסלקינן להו כיון דא"א לראות התולעים רק אחר שליקה ובאמת לפי מ"ש בפר"ת (שם ס"ק כ"ב) שהקשה דברי המחבר אהדדי רישא אסיפא ומסיק שם שאין אסור לאכול מבדיקתה רק בנמצא תולע גדול וגם אין דרכו של תולע זה להראות דווקא אחר שליקה אבל בתולעים קטנים שאין ניכרים כ"כ אף שיוכלו להמציא בבדיקה גדולה גם קודם השליקה מותר לאכול מבדיקתה אפשר לפרש לפ"ז דברי הראב"ד דמיירי במצא אחריו תולעים קטנים שניכרים קודם השליקה ע"י בדיקה יתירה ויותר נראה לומר דדוקא באשה שנמצא אחר בדיקתה מחמרינן משום דניכרים הדברים שאינה חוששת כ"כ בבדיקה מאחר שבלא"ה נשים דעתן קלות והרי כמה פוסקים ס"ל דאין נשים נאמנות במה שיש בו טורח כמ"ש הש"ך (שם ס"ק לה) בשם היש"ש ועי' תוס' פ"ק דפסחים שהביאו שם בשם הירושלמי גבי בדיקת חמץ דנשים עצלניות הם ובודקות כ"ש והראב"ד מיירי באנשים דמסתם מחזקינן להו באנוסים ולכן בנ"ד יש לצדד לכאן ולכאן ולפ"ד הכל לפי מה שהוא אדם ולפי דעת הרב המורה באדם ההוא וכמ"ש הפוסקים בדין השוחט שיצא מכשול מתח"י ועי' ביו"ד (סי' ב סעיף ב) בהג"ה דברי דו"ש ידידו עוז יצחק אייזיק חופה"ק ראזינאי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף