שו"ת בגדי כהונה/יורה דעה/ה
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
אשה אחת אשר לא יכלה לטהרה לבעלה מחמת שנמצאת בין ווסת לווסת בהרגשה כאלו נפתח מקורה ליחה לבינה שקורין שליים. ובתוך השליים קרטין אדומים ופעמים כמין שערות דקות ונלקטין מן הבגד. ופעמים יכולים לבדקם אם נמוחו ופעמים אין יכולים לבדקם מחמת קטנותם. ויש שבדקה ונימוחו ויש שאין נימוחו. וכמה שבועות מקודם ראתה קרטין הללו בלא ליחה הנ"ל פעמים בהרגשה זו ופעמים בלתי הרגשה וגם פעמים ע"י ליחה הנ"ל. אך אחר שעסקה ברפואות זמן רב נולד לה הליחה הנ"ל ביותר ותמיד נמצא הקרטין הנ"ל עם ליחה הנ"ל. וגם בימי ליבונה אמרה שמרגשת דבר ואין פתיחה בפנים כמו שמרגשת ע"י ליחה הנ"ל רק שמרגשת דבר ואינה מוצאת כלום בבדיקה הנ"ל ועי"ז אף שליחה הנ"ל פוסקת אינה יכולה לטהר מחמת הרגשה הנ"ל כאשר פסקו לה הבד"צ דקהילתה מחמת דינו של תה"ד סימן רמ"ו וכבר פסקו לה הבד"צ אשר בעירה שתבדוק עצמה תוך שיעור ווסת ואם לא תמצא אחר הרגשה הנ"ל טהורה. כמו שאמר בגמרא דלמ"ד ווסתות דאורייתא דמהני תוך שיעור ווסת אך שאי אפשר לה תמיד להיות לה תמיד העד סמוך לאותה מקום כי הרגשה הנ"ל באה לה פעמים רבות ביום. ועתה באתה האשה לפני להמציא לה תרופה כי ילדה היא וממש מיום חופתה הדבר הנ"ל.
ועתה אדון בדבר הרגשה זו אשר אינה מרגשת זב ולא פתיחה כלל רק שמרגשת דבר אם היא הרגשה כלל לדינו דתה"ד והמחבר הביאו בסימן ק"ץ דהא לישנא דתה"ד וכן המחבר אם הרגישה דנפתח מקורה כו' משמע דווקא שמרגשת פתיחת המקור אף אי נימא היכי דמרגשת זב ממנה מיקרי הרגשה כאשר נסתפק בשב יעקב שאלה ל"ט לא קשה אמאי נקט לישנא נפתח מקורה י"ל לרבותא דבזב דבר ולא מצאה כלום בוודאי חיישינן דוודאי נאבד משא"כ בפתיחת המקור לבד. אבל הרגשת דבר בבשר הפרוזדור בלתי זב וגם אין פתיחת המקור מהיכי תיתי לומר שזה מיקרי הרגשה דאורייתא וכי בשביל שמרגשת דבר בבשר הפרוזדור יבא דם. ואף שראיתי בספר נודע ביהודה דזב מקרי הרגשה דהאי בבשרה שלמד שמואל עד שתרגיש אינו פירושו בשר המקור דהיינו פתיחת המקור דהא ילפינן ממנו ג"כ שמטמא בפנים דהיינו מבין השניים ולחוץ כלחוץ. ואם כן מוכח דהאי בבשרה פירושו מבין השניים ולחוץ דהיינו פרוזדור וא"כ עד שתרגיש בבשרה נמי פירושו שתרגיש בבשרה היינו פרוזדור שזב ממנה. מ"מ דברינו מסתבר כיון דזב כאילו הרגישה שנפתח מקורה וכנ"ל משא"כ בהרגשה בבשר הפרוזדור דבר ולא הרגשת פתיחה ולא הרגשת זב מהיכי תיתי לחוש שיבוא דם.
ואף בהרגשה זו שפסק תה"ד שטמאה אף אם לא נמצאת כלום. נ"ל דתליא בפלוגתא דהרי"ף ורמב"ם ורש"י ובין תוס' בנדה דף ט"ו גבי הא דאמרינן שם אמר ר"ה ל"ש אלא שלא הגיע שעת ווסתה כו'. תוספות ד"ה שעת ווסתה דתוספות ס"ל שם וכן הרשב"א דלמ"ד ווסתות דאורייתא חשבינן ליה וודאי ראתה ורש"י שם והרי"ף והרמב"ם סבירא להו דמטמאינן למ"ד ווסתות דאורייתא מספק ע"ש. ולפ"ז לפי מה שמדמה בתה"ד הרגשה לווסת דאורייתא באם לא מצאה כלום שטמאה לפירוש רש"י והרי"ף והרמב"ם הוי בהרגשה נמי טמאה מספק. ולשיטת תוספות וסייעתו הוי טמאה וודאי וא"ל לשיטת רש"י וסייעתו מאי פריך הש"ס דף נ"ז אי דארגשה לאחר זמן אמאי פטורה מקרבן הא לאו וודאי הוא שראתה בהרגשה דלחייב קרבן. זה אינו דוודאי היכי דלא מצאה כלום היא טמאה רק מספק אבל היכי דראתה אחר כך הוי וודאי דהרגשה היתה מזה הדם. דבלאו הכי כן מוכח לחלק בדברי תה"ד שם סימן רמ"ו וז"ל ונראה דאשה שהרגישה ובדקה אח"כ ולא מצאה כלום יש לטמאה דוודאי יצא טיפת דם כחרדל ונתקנח או נימק. דהרגשה סברא דאורייתא היכי דליכא למיתלי הרגשה במידי אחרינא. כדמוכח בפרק הרואה כתם דפריך אנמצא לאחר זמן פטורה מקרבן אי דארגשה אמאי פטורה מקרבן. אלמא דסברא דאורייתא היא מדמחייב עליה קרבן וכיון דסברא דאורייתא היא הוי כלמ"ד ווסתות דאורייתא דאפילו בדקה ומצאה טהורה טמאה כדאיתא בפרק כל היד עכ"ל. ולכאורה מאי צריך להביא הוכחה לדינא דידיה דהוי כמ"ד ווסתות דאורייתא הא מוכח מהכא גופא מדמחייב קרבן כדאמר מתחילה שם ואי אמרת דארגשה ולא מצאה כלום טהורה האיך חייב קרבן מדארגשה דלמא לא נפקא דם והאי דם שמצאה אחר זמן נפק אלא וודאי מהכא ליכא למשמע מיניה די"ל שלעולם אם לא מצאה כלום טהורה אך הכא כיון שראתה וארגשה מקודם בשעת תשמיש אמרינן שוודאי מהאי דם היתה הרגשה וע"כ צריך להביא מצד סברא דהוי כלמ"ד ווסתות דאורייתא כנ"ל.
ולפי מ"ש בתשובת בית יעקב שאלה קס"ז על אשה שבדקה ומצאה מראה לבן ועל אותו לבן כמין קורט יבש אדום על העד שבדקה בו והיה בדעתה להראות לחכם ונאבד אותו הקורט יבש מן העד קודם שנראה וכתב שם וז"ל ובר מן דין יש להתיר בנ"ד אפילו בידוע שהיה מן המקור ואף את"ל בכה"ג דהוי ספקא דאורייתא כיון שהוא ע"י הרגשה מ"מ מותר מטעם ס"ס ספק אם הוא אדום אם לאו ואת"ל שהוא אדום שמא לא היה נימוח ואע"ג שהאשה אמרה שראתה קודם שנאבד והיה אדום מ"מ כיון שיש מראה אדום שהוא טהור אלא שאין אנו בקיאים חשיב ספקא כו' א"כ בנ"ד הוי ס"ס ספק אם היה מראה אדמומית שהוא טהור ואת"ל שהוא טמא שמא אם היה לפנינו לא היה נימוח כו' ע"ש. ולפ"ז י"ל אף לשיטת תוספות וסייעתו שלמ"ד ווסתות דאורייתא מחשבינן וודאי ראתה מ"מ גבי הרגשה אף דהוי סברא דאורייתא מ"מ טמאה מספק אם לא מצאה כלום דבשלמא גבי ווסתות דאורייתא אמרינן חזקה זו דאורח בזמנו בא והוו וודאי דהאי אורח שדרכה לראות דהיינו דם נידות בזמנו בא וזה וודאי מכח חזקה זו שראתה דם נידות כמו שדרכה לראות תמיד בעת ההיא וכן הרגשה הוי סברא דאורייתא כיון שארגשה שנפתח מקורה בוודאי יצא ממנה דבר אבל אינו מוכח שיצא דם טמא הא כמה מיני דמים הן במקור ודלמא מראה דם שהוא טהור נפק או מראה ירוק ולבן שהם גם כן מן המקור באים כדאיתא בתה"ד הנ"ל ואם כן אף לשיטת תוס' וסייעתו י"ל דטמאה מספק היכי דארגשה ולא מצאה כלום דמדארגשה אין מוכח שיצא דם טמא. משא"כ בווסת וכנ"ל.
מיישב קושית הש"י מה שהקשה על תה"ד בהא דמחמיר בהרגשה ולא מצאה כלום והניח בקושיא
ולפי זה י"ל קושית השב יעקב מה שהניח בקושיא שאלה ל"ו (דף ל' ע"ב) וז"ל ומ"ש כת"ר אשר מתפל מאוד על הגאון מהרמ"א בתה"ד סימן רמ"ו דמחמיר בהרגשה ולא מצא דם כו' גם בעיני יפלא וקשה עלי להבין דבריו כי מדוויל ידו משתלם דהיינו הראיה שהביא מן המ"ד ווסתות דאורייתא הלא שמואל ס"ל כן בבדקה עצמה ומצאה טהורה דטמאה והוא מריה דשמעתא בדקה קרקע עולם כו' א"כ קשה ממ"נ אי לא הרגישה למה תהיה טמאה באמת כו' וקשה לי ליישב זאת עכ"ל. ולפי הנ"ל י"ל לשיטת תוספות דמהאי טעמא נקט שמואל דמצאה טהורה טמאה מטעם חזקה דווסת אף דבלא"ה מטעם דארגשה לסברת תה"ד היא טמאה די"ל דנקט לחזקה דווסת דמה"ט טמאה וודאית ונ"מ דאפי' שהתה בלי לטבול צריך לישאל כמ"ש תוס' הנ"ל משא"כ מטעם דארגשה לבד טמאה רק מספק וכנ"ל. ולפי הנ"ל נ"ל דהאי דינא דתה"ד הוא רק לשיטת תוס' וסייעתו אבל להרי"ף ורמב"ם ורש"י הנ"ל דלמ"ד ווסתות דאורייתא גופיה היא טמא מספק ראתה. וא"כ קושיא הנ"ל במ"ע ממ"נ היכי מיירי שמואל דא"ל כנ"ל דאף מטעם חזקת ווסת אינה רק מספק טמא אלא ודאי לשיטתם הנ"ל בארגשה ולא מצאה כלום טהורה דהוי ס"ס לשיטת' ספק אם ראתה כלל כמו למ"ד ווסתות דאורייתא לשיטתם ואת"ל ראתה דלמא היה ממראות טהורות המצויים במקור. וא"ל האיך >>>