שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים ג לג

סימן לג

גידולי קרקע. אם בהמה חשיבא גידולי קרקע לדבר שדינו בגידולי קרקע. הנה ראיתי בתשובה אחת מספר יהודה יעלה להגאון מוהר"י אסאד (אשר רב אחד מידידי יצ"ו שלח לי העתקתה בשביל דבר שנתחדש בענין מציצה והבאתי העתקתה בקונטריסי למערכת מילה) בהא דאמרינן בשבת פרק כלל גדול דף ע"ה אין דישה אלא בגידולי קרקע שכתב שהעלו התוספות שם לחלק בין בהמה לדגים דדוקא חלזון לא מיקרי גידולי קרקע לרבנן אבל בהמה הוה לה שפיר גידולי קרקע והוא הדין לאדם מודו רבנן לר"י דחייב חובל משום מפרק כמבואר ברמב"ם הלכות שבת פרק ח' הלכה ז' וח' בהדיא ואני הדל כתבתי על זה שדברי הגאון תמוהים בעיני דעין רואה בתוספות דף ע"ג בד"ה מפרק שכתבו שאין לומר דדוקא חלזון לא הוי גידולי קרקע אבל בהמה חשיבא גידולי קרקע כדמוכח בריש בכל מערבין דהא טעמא דרבנן הוא משום דילפינן מסממנים שבמשכן ולגבי דבר הגדל ממש מן הקרקע לא חשיבא בהמה גידולי קרקע וכו' עי"ש הרי דלגבי חיוב דישה בשבת סברי התוס' דבהמה לא חשיבא גידולי קרקע וכן כתבו התוס' ביבמות בפרק חרש דף קי"ד ע"א בד"ה וקסבר דאף על גב דבהמה חשיבא גידולי קרקע בפרק בכל מערבין מכל מקום כיון דגמרינן מסממנים בעינן ממש שיהא גדל מן הקרקע כמו סממנים דלגבי גידולי קרקע ממש לא חשיב בהמה גידולי קרקע כדמוכח בהפועלים גבי דיש וכו' אלמא גבי דבר הגדל ממש מן הארץ לא חשיבא בהמה גידולי קרקע וכן משמע בפרק קמא דקידושין דף י"ז גבי גורן ויקב עי"ש וכן כתבו התוספות בפרק השוכר את הפועלים דף פ"ט ע"א ד"ה גידולי קרקע בריש בכל מערבין חשיב בעלי חיים גידולי קרקע וכו' התם קרי להו גידולי קרקע לפי שניזונין מן הקרקע אבל הכא מפיק שפיר חולב ומגבן דלא הוי בכלל דיש שהוא גדל וצומח מן הקרקע עכ"ל והכי נמי לדידהו יש לומר דלענין חיוב דישה דילפינן מסממנים בעינן שיהא דומיא דסממנים שגדל וצומח מן הקרקע (למאן דאמר אין דישה אלא בגידולי קרקע) ועיין בדברי הרא"ם בפרשת וישלח על פסוק ויהי לי שור וחמור (שכתב רש"י שזו אינה מן השמים ולא מן הארץ) דאף דיש מקומות דבהמה חשיבא גידולי קרקע היינו לפי שגידולי קרקע יתפרש לשני ענינים פעם שניזונים מן הקרקע ופעם שצומח ממש מן הארץ וכן הם דברי רש"י (שרמז הרא"ם שם) בסוכה דף י"א סוף ע"ב וכתבו שם התוס' בד"ה וגידולו דאף דבבכל מערבין חשיב בהמה גידולו מן הארץ לגבי דבר היוצא מן הקרקע ממש כגון דיש וגידולין לאו יוצא מן הקרקע הוא אלא שהיא גדלה מן הקרקע וכן כתבו בכתובות דף ס' ד"ה מפרק כיון דגמרי מסממנים בעינן ממש שיהא גדל מהקרקע כסממנים ולגבי סממנים לא חשיבא בהמה גידולי קרקע כדמוכח בהשוכר את הפועלים גבי דישה וכו' עי"ש הרי מכל זה מתבאר שדעת התוספות היא שלענין חיוב בשבת למאן דסובר דבעינן גידולי קרקע בהמה לא חשיבא גידולי קרקע וזה כנגד היסוד של הגאון יהודה יעלה וזו היא דעת רש"י גם כן אמנם היה לו להגאון להביא מדברי הרב המגיד בשמיני מהלכות שבת דין ח' שמפרש לשיטת הרמב"ם ודעימיה דבהמה חשיבא גידולי קרקע אף לענין דישה שכתב וז"ל ולדבריהם אף על פי שאמרו שאין דישה אלא בגידולי קרקע בהמה נקראת גידולי קרקע ומבואר בכמה מקומות בגמרא מההיא דאמרינן שלהי פרק הפרה דף ד"ן ע"ב גבי ונתת הכסף וכו' בבקר ובצאן מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע ועי"ש בתוס' עכ"ל ועל דברי הרב המגיד תחול שפיר קושית הגאון ולא על פי דברי התוספות:

הן אמת שראיתי להגאון מנחת חינוך בפרשת יתרו מצוה ל"ב בקונטריס מוסך השבת במלאכת קדש בדף מ"ו שכתב שהתוס' סוברים דבהמה חשיבא גדולי קרקע ושהרב המגיד כתב דבהמה חשיבא גדולי קרקע כמו שכתבו התוספות וכו' אך לדעתי העניה הדבר תמוה שהרי מתבאר מדברי התוספות במקומות הנז"ל שסוברים בהיפך וכשכתב הרב המגיד לדעת הרמב"ם דבהמה חשיבא גדולי קרקע לא כתב שכן דעת התוספות רק ציין לדברי התוספות והא לשון הרב המגיד בפרק ח' מהלכות שבת דין ז' (על מה שכתב הרמב"ם החולב את הבהמה חייב משום מפרק ברייתא תנו רבנן וכו' ונחלקו בביאור ברייתא זו וכו' ויש מי שפירש שלא נחלקו אלא מהמכבד ואילך וכן הכריע ר"ח וכן כתב הרב אלפסי בתשובה וזה דעת רבינו ולדבריהם אף על פי שאמרו שאין דישה אלא בגדולי קרקע בהמה נקראת גידולי קרקע ומבואר בקצת מקומות בגמרא מההיא דאמרינן שילהי פרק הפרה דף ד"ן ע"ב גבי ונתת הכסף וכו' מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע ועיין שם בתוספות עכ"ל ונראה פשוט שמה שציין לדברי התוספות דשם כונתו לרמוז שדעת התוספות שם היא שלא כמו שכתב הוא בדעת הרמב"ם שהרי כתבו שם (בד"ה פרי מפרי) הכא משמע דבקר וצאן איקרי גידולי קרקע ותימה דבקידושין דף י"ז גבי הענקה אמר דאי כתב רחמנא גורן הוה אמינא גדולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן ויש לומר דלענין דבר היוצא ממש מן הארץ לא חשיב בהמה גדולי קרקע עכ"ל ודבריהם מכוונים למה שכתבו בכל המקומות הנז"ל דלדבר דבעינן שיהא ממש גדולו מן הארץ אין בהמה חשיבא גדולו מן הארץ ואם כן לענין שבת דאמרינן אין דישה אלא בגדולי קרקע בהמה לא חשיבא גדולי קרקע שלא כדעת הרמב"ם ולכן לא כתב הרב המגיד (כשביאר שדעת הרמב"ם דבהמה חשיבא גדולי קרקע) שכן כתבו התוספות רק ציין לעיין בתוספות וכלומר שדעת התוספות אינה כן אלא סברי דבהמה לא חשיבא גדולי קרקע לענין חיוב שבת וכיוצא מדברים דבעינן שיהא ממש מן הקרקע:

עוד ראיתי להגאון מנחת חינוך שם שכתב שהתוספות כתבו שרש"י פוסק כר' יהודה דיש דישה באינו גדולי קרקע וכתב על דבריהם אבל אפשר דסובר כהרמב"ם דמוכרחים אנו לומר דסובר דהוי גדולי קרקע שהרי פסק בפירוש שאין דישה אלא בגדולי קרקע וכתב הרב המגיד שסובר הרמב"ם דבהמה חיה ועוף חשיבי גדולי קרקע ורק דגים לא הוו גדולי קרקע ואם כן אפשר דגם רש"י סובר דבהמה הויא גדולי קרקע וחייב אליבא דכולי עלמא ואין הכרח שפוסק רש"י כר' יהודה אלו תורף דב"ק אמנם לדעתי העניה נראה שדעת רש"י שוה בזה לדעת התוספות דבהמה לא חשיבא גדולי קרקע לענין דישה וכיוצא דברים דבעינן בהו גדולי קרקע וכן נקטי בדעת רש"י הרשב"א והריטב"א בחידושיהם לפרק המצניע ד' צ"ה ע"א שעל מה שכתב רש"י דמפרק תולדה דדש הוא הקשו דהא קיימא לן אין דישה אלא בגדולי קרקע ובהמה לאו גדולי קרקע ותירצו דרבי אליעזר סובר דיש דישה שלא בגדולי קרקע ולא קיימא לן כר' אליעזר וכו' אלמא דנקטי גם בדעת רש"י דבהמה לאו גדולי קרקע חשיבא ובקונטריסי למערכת מילה (בסימן ב' סעיף כ' בד"ה וראיתי עוד במנחת חינוך) כתבתי שלא כתבו התוספות שרש"י פוסק כרבי יהודה רק כתבו דלשיטת רש"י דמפרק היא תולדה דדש צריך להיות הלכה כר' יהודה ולא שרש"י פוסק כן וכו':

עתה ראיתי להרב טל אורות בביאורו על המרדכי שכתב בדף ז"ך ע"א שדעת רש"י כדעת הרמב"ם לפרש דהא דתניא בפרק המצניע החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת והמכבד והמרבץ והרודה חלות דבש בשוגג חייב חטאת במזיד ביום טוב לוקה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות שלא נחלקו אלא מהמכבד ואילך אבל בחולב ומחבץ ומגבן גם רבנן מודו דחייב שכן מתבאר מדברי רש"י בפרק תמיד נשחט דף ס"ה שכתב אחד זה ואחד זה מכבד ומרבץ ורודה חלות דבש אבל מאידך לא קאמרי דתולדות אב מלאכה נינהו ואם כן מה שכתב רש"י דמפרק תולדה דדש אפילו אליבא דרבנן קאמר ותמה על מה שכתבו הרשב"א והריטב"א לדעת רש"י שלא פירש כן אלא אליבא דרבי אליעזר דאית ליה יש דישה שלא בגידולי קרקע שהרי מדברי רש"י מתבאר דגם לרבנן קאמר דמפרק הוא תולדה דדש ובהכרח צריך לפרש גם לדעת רש"י דבהמה חיה ועוף גידולי קרקע נינהו ושייך בהו דישה וכדפירש הרב המגיד לדעת הרמב"ם ומה שאמרו בפרק כלל גדול אין דישה אלא בגידולי קרקע היינו למעוטי חלזון ודגים הגדלים בים שאינם נקראים גידולי קרקע ושוב הוקשה לו שמדברי רש"י בפרק כלל גדול דף ע"ג ע"ב נראה דתולדה דדש לא שייך בצמר בהמה שאינה גידולי קרקע ואם כן איך הבהמה נקראת גידולי קרקע ושייך בה תולדה דדש וכו' ויישב דבריו והעלה הכלל העולה לפי מה שפירש רש"י בפסחים מפורש יוצא בהדיא שדעתו בביאור הברייתא כפירוש רבינו חננאל והרב האלפסי והרמב"ם דבחולב ומחבץ ומגבן אפילו רבנן מודו דאיכא חיובא מן התורה וחולב דחייב משום מפרק היינו תולדה דדש עכ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף