שדי חמד - פאת השדה/כללים/ב/סב
|
< הקודם · הבא > |
בנדרים הלך אחר לשון בני אדם כתבתי בנדפס באות י"ב (בד"ה ודע) בשם כמה מרבוואתא קמאי ובתראי דאף דדין זה הוא אף כשסותר לשון בני אדם ללשון תורה מכל מקום היינו דוקא כשברור הדבר שלשון בני אדם חלוק מלשון תורה אבל כשאין ידוע איך הוא לשון בני אדם ילפינן מלשון תורה ובפרטות הבאתי מתשובת הריב"ש בסי' ש"ד שכתב כן על פי סוגיא דבבא בתרא דף קמ"ג ע"ב עי"ש ועתה ראיתי שכן כתב הרב פתחי תשובה בחשן משפט סי' רמ"ז סק"ב בשם שו"ת משכנות יעקב סי' נ"ו אין לנו לעשות ספקות בלשון בני אדם להוציא מלשון תורה מה שלא מצינו בש"ס וכן משמע בבבא בתרא דף קמ"ג וכו' עי"ש וכיונה דעתו בראיתו לדברי הריב"ש שהבאתי בנדפס וכתב הגאון שאלת יעב"ץ בח"א ריש סי' קס"ה לפעמים הולכים אחר לשון תורה אף כשאינו כל כך לשון בני אדם כההיא עובדא דפרק מי שמת דף קמ"ג ע"ב ורק מפני קצת ספק אמנו יבא לשון הכתוב ויכריע ועיין ריב"ש סי' ר"ז ומה שכתבתי בס"ד בהגהותי לח"מ סי' רמ"ז עכ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |