שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קמז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א קמז

קמ"ז) אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות במה שציינתי בנדפס אות ל"א לעיין בדברי הרב ישרי לב וכו' יש טעות בלשון וכן צריך להיות עיין מה שציין בזה הרב חקרי לב בקונטריס זכרונותיו שבס' ישרי לב דף צ"ו ע"ד אות פ"ח והנה השגתי מקרוב ספר יקר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי וראיתי שבקונטריס שיורי טהרה מערכה זו אות ו' העתיק לשון הרמב"ם בעשירי מהלכות גירושין דין י"ט דלא נאמרה חזקה זו אלא באשתו שגרשה או במקדש על תנאי ובעל סתם שהרי אשתו היא ובה אמרו שחזקתו וכו' עד שיפרש שהיא בעילת זנות אבל בשאר נשים הרי כל זונה בחזקת שבעל לשם זנות עד שיפרש שהוא לשם קידושין ואין צריך לומר בשפחה או עכו"ם שאינה בת קידושין שאין חוששין להם כלל וסיים הרב וז"ל וכמדומה דאישתמיט זה מהרב חות יאיר בסוף סי' קל"ח ועיין להמ"מ (מגיד משנה) פרק ד' מהלכות נחלות דין ו' ותוספת יום טוב פרק ד' דעדיות משנה ז' ורמ"א בהגהה ריש סי' ל"ג חילק בזה כמה חילוקים עכ"ל והנה הרב המגיד בהלכות נחלות הנ"ל הזכיר שיטת הרמב"ם הלזו וכתב שכן הכריח הרשב"א גם הרב תוספת יום טוב הזכיר שיטת הרמב"ם הנ"ל ועם שאין הכל מודים בזה ויש קצת גאונים שסוברים שאין חילוק בחזקה זו ואף לגבי אשה דעלמא נאמרה מכל מקום לשיטת הרמב"ם הסכימו כמה פוסקים כמו שמתבאר ממה שהביא מרן הבית יוסף בסי' קל"ט וכן פסק בשלחן ערוך שם דלא נאמרה חזקה זו אלא בגרושתו וכו' ותימה גדולה היא על הגאון חות יאיר די כל רז לא אניס ליה אם נעלם ממנו כל זה וכבר תמה עליו רבין חסידא הרב הפרד"ס בספר אות היא לעולם במערכת היו"ד אות קי"ב סוף דף דק"ל (שרשמתי בנדפס אות ל"א):

והנה ספר חות יאיר לא היה אצלי ומקרוב השגתיו בעה"י אך איננו מהדפוס הראשון כי אם אשר נדפס בלעמבערג בשנת תרנ"ד ובשער הספר כתוב אשר כל ההשמטות אשר היו בדפוס הראשון כמו נד יחדיו בסוף הספר הכניסו כל דבר במקום הראוי לו ולמען דעת כי זה דבר השמיטה קבעום בשני חצאי מרובעות ועיינתי בסי' חל"ק וראיתי שם בשני חצאי מרובעות כתוב (אצל מה שכתב שם שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות) לא אמרינן זה רק באיש שגירש אשתו וכמ"ש הרמב"ם הובא בשלחן ערוך סי' קמ"ט סעיף ה' עיין שו"ת ר"מ אלשקאר סי' ג' עכ"ל הנך רואה שכבר הזכיר בעצמו שיטת הרמב"ם ופסק מרן בזה והרבנים טהרת המים ואות היא לעולם שהיה בידם הספר חות יאיר מדפוס הראשון לאו אדעתייהו לעיין בהשמטות הספר והא גרמא להו לבא בפרק השג יד שלא הזכיר דברי הרמב"ם וכו' ומה שציין לתשובת הרב מוהר"ם אלשקאר סי' ג' הנה שם הביא שיטת הרמב"ם וכתב אף שמקצת גאונים לא כתבו כן וכו' והביא דברי הרשב"א בזה ומתבאר שתופס כשיטת הרמב"ם וכן מתבאר ממה שכתב בסי' פ"ח שציינתי בנדפס עי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף