שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/לה
|
< הקודם · הבא > |
ל"ה) אזלינן בתר השתא או אזלינן בתר מעיקרא בנדפס מערכה זו אות שמ"ט ציינתי דברי רבני האחרונים במקומות שונים דיש מהם שנראה דאזלינן בתר השתא ויש שנראה דאזלינן בתר מעיקרא עי"ש ועיין עוד ברכי יוסף סי' תקע"ה אות י"א לענין תענית גשמים כשהתחילו לירד ביום תעניתם קודם חצות אף שלא היה כדי שיעור עד אחר חצות אזלינן בתר ההתחלה ואין משלימין ועיין בס' שו"ת הד"ר ח"ב דף ל"ה ע"ג אות רי"ד ובס' ילקוט הגרשוני במערכת הבי"ת דף ט"ז (ד"ה בתר השתא):
ובענין זה כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר לוי יצחק ראפאפארט מעיר טשארטקאוו יצ"ו וז"ל הנה בחבורו הנחמד שדי חמד חלק א' מערכת א' אות שמ"ט מביא כ"ת בשם ספר פני משה אי אזלינן בתר השתא וכו' וכ"ת כתב שם שכעת לא מצא דברי הגמרא ולי נראה שהפני משה כיון הגמרא נדרים דף י"א ע"ב בעי רמי בר חמא וכו' וכפשט דברי רש"י ד"ה או וכו' עכ"ד יצ"ו והערתו נראית נכונה בהשקפה ראשונה. אמנם המעיין בגוף הספר יראה שהביא כן בשם הפני משה שנסתפק לפי מה שכתבו בספרי מוסר בשם החסיד בעל חובת הלבבות שהמדבר לשון הרע על חבירו הזכיות של המדבר לשון הרע נכתבים בפנקס מי שדבר עליו והעונות מי שדבר עליו נכתבין בפנקס המדבר והנה שגגת התלמוד עולה זדון ובתלמיד חכם שגגות כזדונות ולעם הארץ הוו שגגות ובכן יש להסתפק אם יספר עם הארץ לשון הרע על תלמיד חכם ונכתבו חטאי התלמוד חכם בפנקס של עם הארץ יש להסתפק בזה דהא איבעיא להו במס' נדרים אי בתר השתא אזלינן או בתר מעיקרא ואצל התלמיד חכם היו זדונות ואצל עם הארץ הם שגגות וכו' עי"ש והמעיין בסוגיא דנדרים הנ"ל ישר יחזה דלא לכל חקי ודיני ומשפטי התורה הוא דאיבעיא ליה לרמי בר חמא אלא גבי נדרים במאן דנחית קמיה בשר שלמים לאחר זריקה ונחית נמי בשר כשרה חולין ואמר זה כזה אי אמרינן דדעתיה לאתפוסי כעיקר השלמים (לפני זריקה) ואסור או דעתיה לאתפוסי כשלמים דהשתא (לאחר זריקה) כיעי"ש ואם כן נוכל לומר דבשאר דיני התורה הדין נותן דאזלינן בתר השתא או בתר מעיקרא ורק הכא בדעת הנודר הוא דמספקא לן ואם כן לא היה לו להביא מסוגיא הנ"ל כי אם לתלות הספק במחלוקת הפוסקים בעיקר כלל זה שרשמתי בנדפס:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |