שדי חמד/כללים/ח/קט
|
< הקודם · הבא > |
כלל קט חכמים ותנא קמא כשחולקים כתב הרא"ש בפרק הפועלים סי' י"א דהלכה כחכמי' לפי שנשנה בלשון רבים ואיכא סתמא טובא דיחידאי אינון וכן כתב מרן כסף משנה בריש פרק שני מהלכות כלאים בטעם שפסק הרמב"ם שם (ובפירוש המשנה כחכמים) והיה נראה לי שדבר זה מוסכם ונמשכתי בסברא זו לעיל במערכת הה' אות ק"א בד"ה אחר זמן (עיין בשדי תמד ח"א בחלק הכללים) עתה ראיתי שהרב מגן אברהם (בסי' פק"ח סק"ה) הקשה דברי הרא"ש אהדדי דבפרק הפועלים הנ"ל כתב דהלכה כחכמים נגד תנא קמא ואילו בסוף פרק מקום שנהגו כתב דסברת תנא קמא עדיף מחכמים וכתב שהרב מעדני מלך בסוף פרק שני דנדה כתב דהרא"ש שם הוצרך להביא ראיה דהלכה כחכמים משום דסובר דתנא קמא עדיף מחכמים והקשה עליו מדברי הרא"ש דפרק הפועלים ותירץ (לדעת המע"מ) דבפרק הפועלים סמך על טעם אחר שכתב שם דמסתברא כחכמים וכו' והרב מג"א כתב לחלק דכשסברת חכמים שנויה בסמוך לסברת תנא קמא הלכה כחכמים והיינו ההיא דהפועלים אבל בההיא דבפרק מקום שנהגו אין המחלוקת שנויה בצדו אלא אחר כמה משניות לכן מקרי סתם גמור ועדיף מחכמים ובנדה מייתי הרא"ש ראיה לרווחא בעלמא ונמצא לפי זה דאינו פשוט לומר דהלכה כחכמים נגד הת"ק דלדברי הרב מעדני מלך דעת הרא"ש היא לאידך גיסא דסברת תנא קמא עדיף מחכמים ולהרב מגן אברהם אין לנו כלל מוחלט והכל לפי מה שנשנית סברת חכמים אם בסמוך או ברחוק והרב נתיב חיים שם ביאר בדעת הרא"ש דדוקא בההיא דפרק מקום שנהגו הוא שסובר הרא"ש דסברת תנא קמא עדיפא (משום דתני לה גבי הלכתא פסיקתא) אבל בעלמא סברת חכמים עדיפא מסברת ת"ק עי"ש ובקרבן נתנאל בסוף פרק מקום שנהגו ומצאתי שהרב יד מלאכי במערכת התי"ו סי' תרס"א (ציינו מרן חיד"א בברכי יוסף שם סוף אות ג') עמד בכלל זה והביא דברי הרא"ש דפרק הפועלים ודפרק מקום שנהגו והאריך לפלפל בסתירת דברי הרא"ש ומקהי אקהייתא על דברי הרבנים מעדני מלך ומגן אברהם הנ"ל ואחר שהאריך בפלפול עצום כדרכו בקודש לא נתקררה דעתו ליישב דברי הרא"ש כי אם בזאת דדוקא כשאין לנו הוכחה בש"ס שהסברא שנשנית בלשון חכמים בההוא עניינא היא סברת יחיד הוא שסובר הרא"ש דחכמים עדיף מתנא קמא אבל בההיא דמקום שנהגו דאתמר בש"ס דף נ"ה דסברא השנויה בלשון חכמים היא סברת יחיד בהא עדיפא סברת התנא קמא ובדעת הרמב"ם הצריך תלמוד שמצא סתירה בדבריו דיש מקומות שמתבאר שסובר שסברת חכמים עדיף מסברת תנא קמא ויש מקומות שסובר שסברת התנא קמא עדיף והביא איזה מקומות בפירוש המשנה שסובר דחכמים עדיף מדתנא קמא (ולא הזכיר דברי הרמב"ם בפירוש המשנה בפרק שני דכלאים הנז"ל הן אמת דמההיא דכלאים אין הכרח כל כך שתופס עיקר בכל מקום כחכמים נגד תנא קמא דאפשר דמה שפסק כחכמים הוא משאר טעמים שהזכיר מרן כסף משנה בדין ההוא אלא דהרב יד מלאכי שהקשה דברי הרמב"ם מההיא דכלאים אשאר דוכתי דמשמע ליה דעיקר פסקא דכלאים משום דחכמים עדיף מתנא קמא הוא היה לו להביא גם ודבריו שבפירוש המשנה למירמא דידיה אדידיה בפירושו) ולפי מה שכתב הרב בית דוד על המשניות בפרק שביעי דכתובות משנה ג' גבי כללא דהלכה כר' יוסי דאף מאן דסבר דאף מחבריו הלכה כמותו היינו דוקא נגד חבריו הרבים אבל לא נגד סתם משנה שמעינן דסתם משנה עדיף מרבים המפורשים במשנה וכל שכן דעדיפא מסברא שנשנית בלשון רבים (וחכמים אומרים פוטרים וכיוצא) אמנם הרב שושנים לדוד (אשר הביא דבריו) שם הרבה להשיב עליו וכתב דלא תציתו לכלליה וכו' גם הרב יד מלאכי במערכת הה"א סי' רל"א תמה עליו והביא סתירות לסברתו והביא גם דברי הרא"ש דפרק הפועלים דסברא השנויה בלשון רבים (חכמים) עדיפא מסתם משנה ואם כן כל שכן כשהוזכרו שמות הרבים בפירוש (עיין בקינטריס פאת השדי בחלק הכללים במערכת ה"ה אות כ"ט ששם כתב רב אחד יצ"ו קצת בכלל זה):
והיכא דסברת חכמים היא כסברת תנא קמא פרכינן בש"ס בכמה דוכתי חכמים היינו תנא קמא ובסוף פרק ג' דנדה ד' ל' ע"ב פרכינן נמי הכי ומשנינן מהו דתימא מסתבר טעמיה דר' ישמעאל קמשמע לן ולכאורה לפי זה בכל דוכתא דקשיא לן חכמים היינו ת"ק נימא מהו דתימא מסתבר טעמיה דבר פלוגתיה וצריך לומר דדוקא התם דאיכא קראי דמסייעי לר' ישמעאל הוא דהוה סליק אדעתין דהלכה כר' ישמעאל ומשום הכי הוצרך למיהדר ולמיתני מלתיה דתנא קמא בלשון חכמים אבל לא בכל דוכתא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |