שדי חמד/כללים/ד/עח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים עח

עח דבר תורה כי קאמר הכי בש"ס אי מוכח דהוא מן התורה ממש או יתכן לפרשו דהוא מדרבנן עיין מה שרשמתי לעיל אות כ"ו ועתה נד"מ ספר ימי שלמה וראיתי שם בחידושיו על הרמב"ם הלכות מעילה פ"ג שכתב להוכיח דהוא מן התורה ממש מדאמרינן במעילה דף ט"ו ע"א דפריך הש"ס אדרבי ינאי דאמר אין חייבין מעילה וכו' מכמה דוכתי ומשני מדרבנן והדר פריך מדאמר עולא אר"י קדשים שמתו יצאו מידי מעילה ד"ת ולא משני דמדרבנן קאמר ועמד מתמיה על הרי"ף והר"ן שכתבו דדבר תורה דקאמר בש"ס לאו דוקא ועל הרב ארעא דרבנן דקבעיה לכללא באות קס"א דמהש"ס הנ"ל מוכח בהיפך עי"ש והנה אין לתמוה כ"כ על הרב ארעא דרבנן דהד"ר הוא ובמהדורא ב' כתב להוכיח מסוגיא דברכות דף כ' כמו שכתבתי בשמו באות כ"ו ורק על הרי"ף והר"ן הוא שיש לתמוה ונראה ליישב דאין כונת הר"ן לומר דכל מקום שנאמר בש"ס לשון זה אינו אלא מדרבנן דהא מהיכא תיתי הרי משמעות הלשון הוא מן התורה ממש אלא כונתו לומר דיתכן לפרש ג"כ דהוא מדרבנן אם לא יהיה לנו הכרח לומר דמדאורייתא ממש הוא ובמקום שנאמר בש"ס דבר תורה ואנחנו רוצים לפרש דלאו דבר תורה ממש קאמר כונתנו לומר דאילו מה"ת אין הדין כן כגון בההיא דברכות דף כ' נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה דאם נפרש דלאו מדאורייתא ממש קאמר כונתנו לומר דמדאורייתא נשים פטורות דהוי מ"ע שהזמן גרמא וכן בההיא דפרק הזהב ד"ת מעות קונות כשנאמר דלאו דוקא ד"ת ממש אלא מסברא כונתינו לומר דלולא הסברא לא הוה אמרינן הכי ועכ"פ אין לנו שום קושי אם נאמר דרבנן חייבו את הנשים ותקנו איזה קנין אבל בההיא דמעילה אם באנו לומר דמדרבנן הוא דקאמר דיצאו מידי מעילה וכלומר דמן התורה אין הדין כן אלא לא יצאו מידי מעילה תמה על עצמך מי מצית אמרת דמדאורייתא לא נפוק מידי מעילה ואתו רבנן ובצרי ואמור רבנן לאקולי על ד"ת לא זו הדרך כלל, וכי תימא דכונת ר"י לומר דיצאו מן המעילה שהיה להם מחיים מד"ת ור"ל מדרבנן אי הכי יצאו מידי מעילת ד"ת הול"ל אי נמי לימא סתמא יצאו מידי מעילה ולישמועינן בהדיא דבחיים אינם במעילה אלא מדרבנן אלא פשיטא כונת ר"י לומר דהגם דמדרבנן אכתי לא נפוק מידי מעילה (עי"ש בהרמב"ם) מדאורייתא מיהא לית בהו מעילה ואהכי שפיר דייקינן בש"ס הא מחיים אית בהו מעילה דבר תורה וק"ל:

ודע דמ"ש הרבנים הנ"ל בשם הר"ן שכתב בשם הרי"ף דמ"ש בש"ס דבר תורה לאו דוקא וכו' לא הוה ידענא איה מקום כבוד דברי הר"ן בזה ולא פניתי לעיין בהלכות פרק הזהב כי ידוע שפירוש ההלכות לב"מ הוא להרב הנמק"י והא כתבו בשם הר"ן אמנם עתה ראיתי למרן חיד"א בקונטרס קלורית לעין שבסו"ס יעיר אזן בדף ע' ע"ד שכתב שדברי הר"ן הם בחידושיו לב"מ וכ' דמ"ש הרב ארעא דרבנן בשם הרי"ף והר"ן הוא אגב שיטפיה והוא נמשך אחריו כי סמך על עדותו אך אחר שנדפסה מערכת הדל"ת (מספר יעיר אזן) אמר לו רב אחד שהרי"ף לא כ"כ אלא דמק"ו נפקא והר"ן חולק עליו דמסברא בעלמא הוא ושהביא דברי מרן בכללי הגמרא דף י"ג והגיהם שצ"ל הר"ן פרק הזהב כתב בשם הרי"ף דבר תורה מק"ו נפקא והוא סובר דסברא בעלמא קאמר ומרן חיד"א הסכים להגהתו וכתב שכן העתיק הלשון הרב של"ה ד' ת"ד ועוד תמה הרב הנ"ל על הרבנים הליכות אלי וארעא דרבנן הנ"ל שייחסו להרי"ף והר"ן דמ"ש בש"ס ד"ת מעות קונות הוא מדרבנן דמסוגיא עצמה בדף מ"ז ובחולין דף פ"ג מוכח דמדאורייתא ממש הוא ומ"ש הרי"ף מק"ו היינו נמי מדאורייתא דק"ו הוא מה"ת וכן מ"ש הר"ן דהוא מסברא היינו נמי מדאורייתא כמ"ש התוס' בכורות דף י"ג וגם על מרן הב"י בכללי הגמרא הנ"ל תמה דמאי נפ"מ בין מק"ו או מסברא דק"ו נמי דאורייתא הוא ולזה השיב לו מרן חיד"א דעל מרן הב"י לק"מ דכלפי מה שרש"י והרי"ף הוצרכו להביא מקרא או מק"ו לפרש מאמר הש"ס דבר תורה ואילו הר"ן כתב דהוא מסברא דאין צורך לשום לימוד אלא יוכל לומר דבר תורה מסברא שכך הוא דין תורה וזה חידוש הוא דלמדנו דמכח סברא לחוד בלי לימוד פרטי יאמר כי הוא זה דין תורה משו"ה מייתי דברי הר"ן הנ"ל אתוד"ק ויש לפקפק קצת אטו לימוד מסברא מילתא זוטרתי היא והא איפכא שמעינן לה בש"ס כתובות דף כ"ב ע"א אההיא דמנין להפה שאסר הוא הפה שהתיר שנאמר את בתי נתתי וכו' דפרכינן למה לי קרא סברא הוא הוא אסרה והוא שרי לה אלמא דאיכא מילתא דאתיא מסברא אלימא מקרא ועיין למני"ר גופיה בברכי יוסף אה"ע סי' י"ג אות ד' (בד"ה ובאמת) ויש ליישב בדוחק ועי"ש שמלבד הש"ס דברכות דף כ' הנ"ל הביא עוד מ"ש בעירובין דף י"ז וקידושין דף ל"ט וגטין ד' ד' ודף נ"ה וריש סנהדרין ד"ת אחד ד"מ ואחד ד"ן בדרישה וחקירה ובכורות דף נ"א ד"ת בנו פדוי דכולהו שמועי מוכחי דדבר תורה מדאורייתא הוא וכתב דעוד ימצא כהנה וכהנה ואין תימה על רבינו שמשון בס' הכריתות שלא הזכירם דלאו תנא כרוכלא וזימנין קאמר דבר תורה ולאו דוקא אלא כלפי מידי אחרינא דאמר בה מד"ס קאמר עלה ד"ת כמ"ש הרב פר"ח אש"ס דתענית דף כ"ח עי"ש (השמטות):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף