שדי חמד/כללים/ד/כ
|
< הקודם · הבא > |
כ דבר שנאסר במנין דצריך מנין להתירו אם כשבטל הטעם בטלה התקנה ממילא או לא עיין להרבנים פרי חדש יורה דעה סי' קי"ו ס"ב יד דוד על יו"ד בסי' י"א הגהות בית יוסף אות ז' בשם הרר"י בפלתי ולפי מ"ש הרב זרע אמת יו"ד סי' מ"א (בד"ה ומה שנלע"ד) לחלק בין דבר שנאסר מן הדין דאז אם בטל הטעם אין צריך מנין אחר לדבר שלא נאסר אלא משום סייג דאז אף כי בטל הטעם צריך מנין אחר עי"ש י"ל בזה קושיית הרר"י בפלתי עי"ש ודוק ועיין להרב מטה אהרן דף ע"ח ע"ג והרב תפארת ישראל פיה"מ בפ"ו דמס' שבת מ"א ס"ל דאפילו בדבר שנאסר מן הדין משום חשש איסור לא שרי' כשבטל הטעם אלא ע"י עלילה כל דהו שלא כדעת הרז"א הנ"ל. ולכאורה להרז"א קשה דאם כן שופר ולולב לישתרו בשבת דליכא בזה"ז רה"ר וכמו שהותרו תכשיטין בזה"ז וי"ל בדוחק ועי"ש בתפארת ישראל בסוף הפ' בהלכתא גבירתא ולהרב לשון לימודים דף ב' ע"ג וע"ע תפארת ישראל פ"ט דכלאים ובפ"א דעדיות מ"ו מה שחילק בענין זה ופ"ת יו"ד סי' חצ"ר ויקרא אברהם דף י"ז ע"ב ובמה שהסביר בזה היה"מ ה"ד בפ"ת אה"ע סי' קמ"ה סק"ט והגאון בס' עמודי אש דף כ"ח אות ה' האריך בעיקר כללין בכמה חילוקים עי"ש ולמרן חיד"א בס' שיורי ברכה סי' של"א וסי' תס"ח בשם הרא"ם בתוספותיו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |