שדי חמד/כללים/ב/צ
|
< הקודם · הבא > |
צ בעיא בבבלי ופשיטות בירושלמי היכי נינקוט, עיין למרן חיד"א ביעיר אזן מערכה זו אות י"א, ובשיורי ברכה יו"ד סי' קמ"ה אות א', ולהרב באר יעקב שרמז שם, ולהרב שער המלך בחופת חתנים ס"ד ד"ה האמנם. ועתה ראיתי מ"ש הר"ן בסופ"א דתענית עמ"ש הרי"ף בשם הירושלמי אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך וכו' עי"ש דמבואר בדבריו דפסקינן כס' התלמודין ולא כפשיטות הירושלמי וגם הריב"ה בק"פ הרא"ש שם אות י"ט הבין בדעת הרא"ש כמ"ש הר"ן בדעת הרי"ף ולכן השמיט מנודה עי"ש וע' מ"ש הרבנים הנ"ל בדעת הר"ן וצ"ע (ועוין לקמן במערכת ה"ה אות קי"ג) ועיין להרב מאמר מרדכי לגיטין דף קי"ח ע"ג, ומ"ש בשו"ת רמ"ץ א"ח סי' ט' אות א' בבעיא דר"ל בע"ז מ"ו לולבו מהו למצוה דלא איפשיטא בש"ס דילן ומהירושלמי פ"א דביכורים נראה דאיפשיטא לקולא, וכבר כתבו הפוסקים דכיון דאין הירושלמי סותר בהדיא להבבלי ראוי לפסוק כוותיה ע"כ הנה לפי כל הרשום עיניך הרואות דאינו פשוט לומר כן ואדרבה דעת הרבה פוסקים דנקיטינן כהבבלי, ועיין ביד מלאכי במערכה זו אות צ"ד ובמראה הפנים ע"ד הירושלמי דסנהדרין בפ' חלק ה"ז ד"ה נישמועינה מהדא דבהרבה מקומות מוזכר דהרמב"ם פוסק כפשיטות הירושלמי ושכ"כ מוהריק"ו שרש ק' ורמז למ"ש בפ' השואל (את הפרה ה"ג ד"ה שאלה מן), ועיין בשו"ת מוהר"ם מרוטונבורג האחרונים בחא"ח סוף סי' ט' בדברי המה"פ הנ"ל, ובזכרונות הג' חק"ל שבספר ישרי לב מערכת הלמ"ד אות ל"ז כ' דמוכח מתוס' קידושין דף י' ד"ה ומקבל לפי מ"ש שם מוהרש"א דנקיטינן כפשיטות הירושלמי נגד ש"ס בבלי וכן ממ"ש מרן ב"י יו"ד סי' ר"מ גבי בנו והוא רבו עי"ש דבין להר"ן ובין למרן נקיטינן כפשיטות הירושלמי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |