שדי חמד/כללים/ב/סה
|
< הקודם · הבא > |
סה בת קול הטעם שקורין בת קול ולא בן. כתב מרן חיד"א בס' יעיר אזן במערכה זו אות מ"ב דרבינו בחיי בפרשת הברכה כתב שיש סוד בענין וטעמא טעים וציין לעיין במ"ש בפתח עינים פרק הזהב בשם ס' הקדוש קנה דבת קול נמשך מהשכינה ע"ש, וחידוש הוא שלא זכר שר דהרב תוי"ט בפרק בתרא דיבמות מ"ה ישנו בנו"ט לשבח דמפני תשות כחו נגד נבואה קרו ליה בת קול ובחידושי הראשונים שבסוף ס' חמרא וחיי כתוב בשם הרא"ש דמפני זה מיקרי בת קול מפני שיוצא במדה ואין כל אדם שומעו אלא הראוי לשומעו והביא זה הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו למס' נהדרין דף י"א ע"ד התוס' בד"ה בת קול וכתב דמפרש הרא"ש בת לשון מדה כמו אלפים בת יכיל וכתב שיש לו מאמר מיוחד לבאר כ"מ שנמצא בש"ס לשון זה (אולי הוא בספרו תורת נביאים שמזכירו בענינים כאלו בהגהותיו על הש"ס) ומסתמא הזכיר שם דברי הרב תוי"ט ועי"ש מ"ש עוד בענין בת קול מהמד"ר והירושלמי **(עיין בשו"ת הרי"ף סי' א' בענין זה. המבלה"ד)):
ועל מ"ש חז"ל אין משגיחין בבת קול רשמתי במערכת האל"ף אות ק"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |