שדי חמד/כללים/א/רכח
|
< הקודם · הבא > |
רכח אהל זרוק אי שמיה אהל פלוגתא דתנאי היא רבי ס"ל לא שמיה אהל ור"י בר ר"י ס"ל דשמיה אהל כדאיתא בעירובין ל"א ע"א והרמב"ם פסק דלא שמיה אהל וכתב הג' שבות יעקב (ח"א סי' פ"ה) דהיינו מדרבנן אבל מדאו' הוי אהל עי"ש ומזה י"ל עליה דמרן מוהרד"ף בתס"ד פ"ב דסוכה הובא בבית השואבה בדיני הישן בסוכה אות ז' שכ' דבתוס' שם תניא סוכה שע"ג העגלה הישן תחתיה כישן תחת המעה ותנא דמתני' תני מטה ולא תני העגלה משמע דתחת העגלה יצא משום דעגלה הוי אהל זרוק ולא הוי אהל והכי קי"ל ולכן השמיט הרמב"ם דין ישן תחת העגלה וכו' עי"ש ולפי דברי הג' שבות יעקב כיון דמדאו' שמיה אהל הו"ל למיפסק לחומרא דלא יצא כדין ישן תחת המטה ותו קשה דא"כ דהתוספתא ס"ל אה"ז שמיה אהל ומאר"י דהאי דינא דהתוס' הוא ר"י בר ר"י בשם ר' יוסי כיעי"ש א"כ הרי מפורש דר"י בר ר"י ס"ל דאה"ז שמיה אהל ואי הכי בנזיר ה"ן ע"א דמותיב למאי דמוקים דר"י בר ר"י ס"ל אה"ז שמיה אהל מברייתא דמייתי התם דס"ל דל"ש אהל כיעי"ש תקשי ליה דר"י בר ר"י אהדדי ואי משום דמשמיה דר"י קאמר ואימור דליה לא ס"ל מ"מ לא הו"ל לש"ס למישתק מינה ועיין לקמן במע' היו"ד אות ד' אלא ודאי לאו הא בהא תליא ותו קשה לפי מ"ש הרב משנה למלך בפי"א מהל' טו"מ ה"א לדקדק מדברי הרמב"ם דדוקא בשידה תיבה ומגדל הפורחין באויר הוא דאמרי' אהל זרוק ל"ש אהל אבל במהלכין ונגררין ע"ג הארץ הוי אהל גמור וחוצץ בפני הטומאה עי"ש א"כ לפי"ז בסוכה שע"ג עגלה והעגל' מהלכת על הארץ לכ"ע חשיב אהל והו"ל להרמב"ם להשמיע לנו דין זה. וראיתי להרב אהל יעקב בד' ב' וג' האריך להוכיח דלא כהרמש"ל ז"ל וא"כ יתכן דגם הרב מוהרד"ף ס"ל כן וק"ל ועיין עוד להרב ז"ל בשו"ת מכתם לדוד באו"ח סוס"י א' אחר שהאריך לאסור האומברלא בשבת עלה בדעתו לצדד להקל משום דהוי אה"ז דקי"ל דל"ש אהל ושוב דחה זה מדיקדוק דברי הרמב"ם עי"ש ולפי מ"ש הג' שבות יעקב דמדאו' אה"ז שמיה אהל אין מקום לצדד להקל וק"ל ועיין להרבנים ארעא דרבנן (אות ע"ה); מקנה אברהם (אות ע"ג); ערוך השלחן א"ח (בהשמטות לסי' קע"א); ובקהלת יעקב במ"ל ח"ב סי' צ"ח; ברכת מועדיך לחיים ד' ט"ו; חתם סופר או"ח סי' ע"ב; חיים ומלך ד' ו' ע"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |