שדי חמד/כללים/א/קעד
|
< הקודם · הבא > |
קעד אמירה לנכרי ע"י נכרי אחר הוא מחלוקת הרב חו"י עם רב אחר כ"כ הרב ישרי לב ד' י"א ע"ג וס' חו"י אין בידי לראות מי המתיר והרב ארעא דרבנן כתב במ"ב סוף אות י"ט דהרב חו"י בסי' מ"ט מסיק דאסור ולפי מ"ש הישרי לב הנ"ל מובן דשכנגדו חלוק עליו והוא המתיר ובשו"ת חתם סופר בחח"מ סי' קפ"ה כ' דהג' חו"י שאל מהג' עה"ג והשיבו דאסו' והחו"י בעצמו בסינ"ג כ' ע"ד ומסיק הדבר בספק עי"ש ובחלק ו' סי' י"ד אך בסי' כ"ד כ' בשם חו"י סי' נ"ג מסקנתו לאסור אפי' ע"י כמה נכרים עי"ש בד"ה ועיין וכו' ועיין בשמן המשחה ד' י"ז ע"ד וד' כ' ע"ב ומי שנמצא אצלו שו"ת חו"י יבין איזה יכשר ועיין כלכלת שבת אשר בס' תפארת ישראל פיה"מ בדיני אמירה לנכרי אות ה' ובחתם סופר כ' דבדרבנן והפ"מ יש להקל וכמדומה לי שהרב גזע ישי שקו"ט בזה ועתה אמ"א ובשו"ת לב חיים ח"ב סי' ק"ד ד"ה ועוד ציין בזה כמה ספרים ומכללם ציין שבות יעקב ח"א סוס"י קס"ד וכ"מ סי' ש"ז במשבצות סק"ב ולא ראיתי שדברו בזה כיעי"ש. ובחתם סופר ח"מ סס"י ק"ה כ' דהג' חו"י סוס"י מ"ו רצה להתיר בשבת אמירה דאמירה והג' מוהר"ג אסר לו משום דעכ"פ הוי מדבר דיבור של חול וכ' החתם סופר דזה שייך בשבת אבל גבי הטלת מום בבכור קיל אמירה דאמירה ורק משום שליחות דנכרי לחומר איכא ודעת רוב הראשונים דדוקא בריבית ולפום ריהטא הני מילי דמר סתרא"י כינהו דממ"ש בחלק ו' סי' י"ד הנ"ל מוכח דכי אסרינן אמירה דאמירה לאו דוקא באיסור שבת ובהא דקמן כתב לחלק בזה.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |