שדי חמד/כללים/א/קעב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים קעב

קעב אמירה לנכרי בשאר איסורין בעיא היא בש"ס ב"מ ד"צ לענין חסימה כנודע ונחלקו הפוסקים אי אזלינן בה לחומרא או לקולא ועיין בענין זה להרבנים זרע אמת ח"ב סי' ל"ג וסי' מ"ו וסי' קל"ה ברכ"י יו"ד סי' רצ"ז אות ב' פנ"י ח"א יו"ד סי' ג' חתם סופר א"ח סי' ל"ב ד"ה ועל ה"ג וכו' ובחלק ח"מ סי' קפ"ה ד"ה אך ובחלק ו' סי' י"ד וכ"ד קרבן אליצור ד' קנ"ב וקנ"ג ומ"ש הרב עפרא דארעא אות קטן ל"ה בדעת הראב"ד אינו פשוט וכן מ"ש בשו"ת שיבת ציון סוס"י נ"ג דלכל הפוס' במלאכת ישראל בשלו אסור אמירה לנכרי עי"ש אינו פשוט לכל הפוס' כמו שיראה הרואה בדברי רבנים הנ"ל ועיין יד דוד לפסחים על ד' כ"ב זכרון צבי מנחם סי' כ"ב:

וכתב הרדב"ז בחלק ה' בלשונות להרמב"ם סי' ר' (בדפוס ווארשא תרמ"ב היא בסי' אלף תקס"ד) אחר שהכריח דהרמב"ם פוסק בעיא דחסימה לחומרא כמ"ש המ"מ בפי"ז מהלכות איסורי ביאה ובפי"ג מהלכות שכירות וז"ל ונ"ל בטעמו דאע"ג דאמירה לנכרי שבות מדרבנן היא לא כל השבות שוים דשבות דאמיר' לנכרי כיון דשייך בכל האיסור שבתורה חמיר טפי ואית לן למיזל לחומרא כאילו הוי איסור תורה עכ"ל ונראה דכונתו דאיהו ס"ל דכל בעיא דלא אפשיטא במידי דרבנן נקיטינן לקולא וכדעת רוב הפוסקים הסוברים כן כמו שמתבאר מדברי הרב יד מלאכי במערכת התי"ו סי' תרל"ד ומדברי כמה מרבני האחרונים ולכן הוקשה לו דמאחר דאיסור אמירה לנכרי היא רק שבות מדרבנן הו"ל למיפסק לקולא (דלא ס"ל כדעת הסוברים דאיפשיטא בעיין לחומרא) ומיישב דהגם דבשאר איסורין דרבנן נקיטינן לקולא בבעיא דלא אפשיטא מ"מ איסור האמירה לנכרי חמיר טפי כיון דשייך בכל האיסורין ועיין להרב משל"מ בפי"ג מהל' שכירות שהתפלא עמ"ש הסמ"ג דבעיא דחסימה לא איפשיטא ואזלינן בה לחומרא דאמאי אזלינן לחומרא הרי כיון דלא איפשיטא הו"ל למיזל לקולא ככל ספק בדרבנן ורבני האחרונים כתבו ליישב תמיהתו דהסמ"ג ס"ל כדעת מקצת הגאונים דסברי דכל תיקו דאיסורא אפילו בדרבנן לחומרא כמו שרשמתי לקמן במערכת הבי"ת אות י"ט (ד"ה ושם) אך לפי הנראה נעלם מעיני העדה דברי הרדב"ז הנ"ל דלדידיה אף אם הסמ"ג סבר כדעת רוב הפוסקים דתיקו דרבנן לקולא מ"מ בעיא דחסימה שפיר נקיטינן בה לחומרא כיון דאיסור אמירה שייך בכל האיסורין אלא דבעניותי יש לפקפק על דברי הרדב"ז דהסברא נותנת דשאר איסורין דרבנן שעושה האדם בעצמו יהיו חמורים מאיסור אמירה דאינו אלא בדיבור בעלמא וכמדומה שזו היא סברת הרב חמד משה שהבאתי לקמן במערכת העי"ן אות ל"ח עי"ש ועיין בעירובין ד' ס"ח ע"א ולא שאני לן בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף