שדי חמד/כללים/א/קנה
|
< הקודם · הבא > |
קנה אמוראים דלא בקיאי בברייתות זימנין דלא בקיאי בברייתא כולה איכא מאן דשמיע ליה רישא ולא סיפא ואיכא מאן דשמיע ליה סיפא ולא רישא הרשב"א בחי' לקידושין לד' ט"ז ע"ב ד"ה תיובתא. ובזה מתיישב ש"ס סנהדרין ד' מ"ה ריש ע"ב והתניא רשב"א אומר וכו' דלכאורה קשה דקארי לה וכו' אך י"ל דהמקשן לא הביא סיפא נוטלה ונותנה וכו' כמו שנראה מדברי הרמ"ה שם והיינו משום דלא שמיע ליה אלא רישא וק"ל. וראיתי לרבותינו בעלי התוספות בפסחים ד' צ"ז ד"ה אלא שכ' דיש תימה לומר דידע רישא ולא ידע סיפא. וכן כתבו עוד בב"ק ד' ד' ד"ה לאו ועיין עוד במקומות שמצויין על הגיליון בפסחים שם ויש לדקדק על דברי התוס' ב"ק הנ"ל דמשמע דאי לא הוה מייתי רישא לא הוה ק"ל מסיפא ואמאי הלא דרך האמוראים לידע המשניות ואחר זמן רב ראיתי מ"ש הגאון יד מלאכי במערכת היו"ד אות רצ"ט עי"ש ד"ק ובעיני כל חי ד' י"ג ע"א עמד מתמיה עמ"ש בפסחים ד' ל"ו ע"ב דתניא בכורים אסורים לאונן דאמאי לא מייתי מתני' רפ"ב דביכורים דאמוראים בקיאי במשניות וכ' בשם אור חדש ישוב לזה ולא זכר מ"ש בשער יוסף ד' מ"א הובא ביעיר אזן מערכת הבי"ת אות י"ב דמצינו בכמה דוכתי דאמרינן דתניא על משנה ועיין שם במערכת מ"ם אות ל"ד והאריכו בזה בספר משק ביתי אות קי"ד וסוף אות קט"ו ויעיר אזן מערכת התי"ו אות כ"ג. ודאתאן עלה ראיתי להרשב"א בשטמ"ק בריש כתובות (בד"ה ותנשא באחד בשבת כתב הריב"ש) שדחה דברי הרא"ה שהביא שם עפ"י סברא דאי ידע הברייתא הרי כל זה הלשון הוא בלשון הברייתא והיכי מצינן למימר דידע חציה ושכח חציה וכו' עי"ש אמנם נראה דהרא"ה ס"ל דזימנין דמשכחת דהאמורא ידע רישא דברייתא ולא סיפא או בהיפך וכמ"ש הרשב"א הנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |