שדי חמד/כללים/א/סט
|
< הקודם · הבא > |
סט אבא לא מזכי ברא עיין יעיר אזן במדבר קדמות אות ל"ד משק ביתי אות ע"א נודע ביהודה (ח"ב א"ח סי' ח') דברי מנחם סי' קל"ג אות ג' (ד"ה והנה וכו') הבאתי דבריו בקונטריס אסיפת הדינים במערכת אבלות (אות נק"ב) ועיין להרבנים חוט המשולש פר' וירא ד' ט' ע"ב דרכי שלום ד' מ"ב ע"ד כל החיים ד' א' ע"א אבות הראש בח"ב ד' ע"ט אות ז' חיים ביד סי' צ"ז והרב שמע יעקב בפר' כי תשא ד' ק"ט ע"ב כתב בשם הרב מוהרימ"ט שתירץ לקושית התוס' בסוטה דשאני אבשלום דדוד אביו הוא היה גורם החטא וכו' משו"ה אסקיה עי"ש:
והנה שיחתן של ת"ח היא גופא תלמוד אחז"ל במכתב אחד מגדול בדורנו הגאון המופלא וכבוד ה' מלא כקש"ת מוהרי"ז שטערין נר"ו כתב לי במרוצת דב"ק דאבא לא מזכה ברא וכו' ואני עני כתבתי לו דבנדון שאנו עסוקים הרי הוא בבל יאמר הא דאבא לא מזכה ברא וכו' ורמזתי לו דברי תוס' דסוטה ותשו' הרשב"א הנ"ל וממ"ש באסיפת דינים הנ"ל ובתשובתו אלי כתב בענין זה וז"ל מ"ש כת"ר מתוס' סוטה וכו' הנה לפי זכרוני היתה כונתי על המעשים שהבן מזכה בהם את אביו שהיה סיבה לזה בלידתו ובחינוכו בדרכי התורה והיראה אבל ע"י תפלה זה מועיל גם לגבי אחרים שמתפללין עליו ועיין בכפ"ת יומא פ"ז א' ועי"ש בחא"ג ובדר"י עד סוף וכו' ומשם בלא"ה אינו ענין לכאן מ"ש בתשו' הרשב"א דבעוה"ז ודאי מזכה ברא וכן העיר שם בהגהות רחמים לחיים משל"ה בשער האותיות ומהיפ"מ ב"ר פ"ט סי' ה' יעיש"ב ועיין ירושלמי סוכה פ"ה ה"ח קשה שלשלת יוחסין לפני הקב"ה להעקר ממקומה וב"ר פר' פ"ב ושהש"ר בפסוק קמתי אני לפתוח לדודי ובפסיקתא דר' טוביה בראשית ל"ה כ"ב ובהערות אות י"ג ופתיחתא איכה רבתי חבל הכסף ובקה"ר בפסוק ושב אל העפר וכה"ג בכ"מ ובקה"ר בפסוק טובה חכמה אשרי מי שזכות אבותיו מאירה לו וברכות כ"ז ב' נוקמי' לרע"ק לית ליה זכות אבות וירושלמי פ"ד דתענית וברכות אשרי מי שיש לו יתד להתלות בה ושוח"ט תהלים סי' קי"ב בפסוק כי כלו ימי וכו' אשרי מי שיש לו יתד להתלות והיינו שתלו בו בזכות אבותיו בברכות יוד ע"ב וזהר ויחי ר"מ ע"ב ודאי ירותת אורייתא אחסין וכו' ואלמלא זכותא דאבהן יתענש מלעילא ועיין שו"ת הרא"ש ושו"ת רש"ל סי' כ' וישועות יעקב א"ח נ"ג סק"ה ומשכנות יעקב חא"ח סי' ס"ו לענין ש"ץ מיוחס וכה"ג בכ"מ אין מספר וכבר אמרתי בהסברת דברי התוס' דסוטה שתפלה זו היא ג"כ לימוד זכות שרצה באמרו בני שמצד טבעו שהאב מזכה לבנו היה ראוי שיחזירנו למוטב אם היה נשאר בחיים או שכבר שב לפני מותו וע"ד שאמרו בזהר ויקרא בפר' נפש כי תחטא לא דמי מאן דאתא משרשא קדישא ומגזעא דקשוט וכו' וכה"ג בכ"מ ויובן ג"ש מה שכמות הילד התנחם ואמר בעוד הילד חי וכו' ובמיתת אבשלום הרבה לבכות וע"כ שהיתה כונתו להתפלל עליו להצילו וללמד זכות עליו וגם שהיה הסיבה לזה במלחמתו ואף שהזהיר עליו ליואב ואם שהיה ח"מ עפ"י המשפט וכמ"ש בספר הזהר בפרשת וישמע ראובן ויצילהו וכו' ולזה אמר יואב הובשת וכו' וכאשר היה נהרג במיתה בחירית לא במשפט המלחמה ואכמ"ל. ומה שנמצא בערובין י"ט דאתי א"א ומסיק להו וכו' ע"כ שהוא ג"כ על תפלה ועד"ש במנחות נ"ג ב' שאמר בחרבן היה לך לזכור ברית מילה ולכן מי שפוגם בזה אינו מכירו שאינו ראוי להתפלל עליו ויומתק יותר עפ"י הב"ר פמ"ד הראה לו גיהנם ומלכות וכו' ובירר לו וכו' עי"ש ושמ"ר פכ"א ושוח"ט סי' ט"ז וסי' נ"ב ופסיקתא דר"כ פ' החדש ד"א החדש הזה רבות עשית וכו' ומדרש משלי פ"ו בפר' נוקשת באמרי פיך ופסיקתא דר' טוביא פר' לך סי' ט"ו וי"ז ופר' האזינו בפסוק כי מגפן סדום ובמד' ויושע בסופו מיד עונים כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וכו' מיד הקב ה יצילם מדש"ג וע' ביאור רמבמ"ן[1] ויקרא סי' כ"ו פל"ט ואף בעונות אבותם אתם ימקו וכבר נכלל זה בעיקרים מאמר ד' פי"ג השלישית וכו' מעונש הבנים ובסגנון זה כל הכתובי' מעונשי הדורות שלאחר החרבן בירמיה ויחזקאל וכו' ועיין במו"ן ח"א פרק נ"ד ומלאכת מחשבת פר' יתרו ובביאורי לאיכה סי' ה' פסוק ז' מש"ש והרמב"ם הלכות תשובה פ"ו ה"א וראב"ע שמות כ' פ' ה' רמב"ן בראשית ד' י"ז ובדברי שאול מ"ש על הראב"ע ושו"ת רלב"ח סי' ע"ו ובמאורי אור בחלק בן נון לב"מ ע"א תוס' ד"ה אדם שהאריך ג"כ בעונש דוד בבניו וגם מאיוב שמאז חשב לנסותו ונתן לו בנים שזמנם קצוב בלדתם לעת ההיא. ובמה"ב יומא ל"ו ב' ובכונות האר"י ובשו"ת שמן רוקח ח"א דרוש א' ד' נ"ט ע"ג דה ובזה פירשנו. וביע"ד ח"א דרוש ח' במ"ש במד"ר משה אמר פוקד עון אע"ב וכו' והוא מפורש גם בסוף מכות וע' מרפא לשון בעמוד הענוה ד' פ"ה ע"ב ובס"ס עצי עדן בהשמטה מן הפתיחה ובמרגניתא דרב פ' נצבים בפ' פן יש בכם ותיבת גמא פ' תצא אות ג'. ובמנחם שלמה בליקוטים (בחי' לכריתות) בסי' כ"ד עכ"ד הגאון יחי' בענין זה ולמזכרת אהבה ולעילוי נשמת בנו היקר האברך המופלג צדיק תמים הרב ר' חיים נתן דוד זצ"ל אשר בסבתו נתגלגלו דברים הנ"ל העתקתי דב"ק ותהי נפש הבן יקיר צרורה בצה"ח אכי"ר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |