שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה ב

י"ג) ומה שרמז עוד הגאון המופלא אבד"ק שאויל יצ"ו מדברי הגאון בס' אגודת אזוב מדברי בחידושיו לשבת דף קל"ג (בד"ה אר"פ האי אומנא) עיינתי שם ואלה תורף דב"ק ראיתי שמקרוב נהגו שלא למצוץ בפיהם רק אחר הפריעה סוחטין את המילה בידים ונותן עליו סמרטוט נקוב ומלוחלח במים קרים כדי שלא יחזור עור הפריעה ולהתכסות למעלה ואחר זה משימים על המילה עוד סמרטוטים אחרים שאינם נקובים ושרויים במים קרים עד שבערך שעה אחת פוסק הדם מלזוב וכעבור עוד מעת לעת נתרפאה המכה לגמרי ולכאורה לא טוב עושים אף שכפי מאמרם הדרך הזה הוא יותר נכון ובטוח שאין שום חשש סכנה בכל זאת היה קשה עליו להעלות על הדעת לומר שלא היה דבר זה גלוי לרבותינו חכמי הש"ס אשר כל רז לא אניס להו ואם הם הצריכו דוקא מציצה והתירוה בשבת על כרחין צריך לומר דאף שעינינו רואות שאין חשש סכנה עוד בדבר הזה טחים עינינו מראות ולו חכמנו השכלנו לראות שגם בדרך הזה יש חזקת סכנה דרב פפא דקאמר סכנה היא לא בא לומר שהסכנה ברורה עד שאי אפשר להמלט ממנה רק השמיענו כזאת שיש להתהוות לפעמים ענין סכנה בדלא מייץ והכי מוכח מסוגית הגמרא וכו' והיינו דפרכינן פשיטא מדקא מחללין שבתא על כרחין שיש לבא לפעמים לסכנה בלא מציצה וכו' ומשני מהו דתימא וכו' קמ"ל דחבורי מיחבר ומה שהתירוה בשבת היינו משום דאיכא סכנתא וכו' וממילא נמי אומן דלא מייץ אע"ג שברור הוא אצלו שאין שום סכנה בדבר לא מהני. שאפשר לומר שלפעמים יבא מזה סכנה להולד דהא גם בעיקר הדבר מיחש הוא דחיישינן לסכנתא. ומה שסוחטין את המילה בידים אין זה בכלל מציצה שהזכירו חז"ל שבמקום שזכרו מציצה כיונו על מציצה בפה וכו' וציין לאילת השחר שבהקדמת פר התורה והמצוה להגאון מלבי"ם בסי' שפ"ב מצץ בפיו דבר שיש בו משקה מיץ סוחט בידים משקה בלוע מצה על תמצית המשקה שבשולים ואפשר לומר דדוקא מציצה בפה מוציא הדם ממקום חיבורו בגוף אבל סחיטה ביד אינו מוציא כל כך הדם שמחובר בבשר הגוף ובעינן הכא מציצה דוקא בפה ולא סחיטה ביד:

שוב כתב דאולי יותר נכון לסחוט ביד מלמצוץ בפה ומאי דאמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סחיטה ביד קאמר ואי לא תימא הכי קשה וכו' וכבר הבאתי דב"ק בזה למעלה בסק"ח (בד"ה הן אמת דאית ליה להגאון) לך נא ראה והאריך קצת בזה ומענין לענין באותו ענין וסיים בסוף דבריו ועיין טור ומחבר יו"ד סי' רס"ד סעיף ג' ואחר כך מוצץ המילה עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים ונראה דסחיטה ביד שאינו מוציא ממקומות הרחוקים לא מהני ועיין בשו"ת הגאון מהר"ץ חיות סי' ס' בשם הגאון מ' משה סופר והראה לעיין בקצות החשן סי' שפ"ב סעיף ב' אלו תורף דב"ק ואין אצלי שו"ת מהר"ץ חיות וקצות החשן הנ"ל ונראה בעליל שחזר בו ממה שנטתה דעתו לומר (דמציצה על ידי סחיטה ביד עדיפא) וסובר במסקנתו שאין לעשות המציצה אלא בפה דוקא כמו שכתב בעצמו למעלה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף