שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה ב

מכתב ו'

זיי"ן) ב"ה ה' כי תבא תרנ"ב קלעצק

'לכבוד וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים חזקיהו די מודינא שליט"א שלמא רבא וחינא יתייהב להון משמיא

ועל דבר התחדשות שחקר מר על דבר המכונה:

תשובה ענותו דמר תרבינו ומה אדע אשר לא ידע וגם איני רואה שום חשש לזה ושפיר דמי על ידי מכונה ונראה לי להביא ראיה לזה מהא דאמרו בפרק ר"א דמילה דף קל"ג: דהכי אמר התם אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנה היא ומעברינן ליה ופריך פשיטא מדקא מחללין עליה שבתא סכנה היא ומשני מהו דתימא האי דם מיפקד פקיד קמ"ל דחבורי מיחבר ודומיא דאיספלנית וכמון מה איספלנית וכמון סכנה היא אי לא עביד אף ה"ן כי לא עביד סכנה היא ע"כ ופירש"י מה"ד מתניתין לא אשמעינן דמחלל עליה שבתא דם מיפקד פקיד ועומד שם וכדמונח בכלי ובמציצה אין חבורה ואין כאן איסור תורה ומשום הכי שרי ולאו משום סכנה ואומנא דלא מייץ בחול לאו סכנתא היא ולא נעבריה קמ"ל דדם חבורי מיחבר כשיוצא על ידי מציצה ואפילו הכי שרי משום סכנה מדקתני מתניתין גבי איספלנית וכמון עכ"ד וקשה לי טובא מהא דבפרק המצניע דף צ"ה דתניא התם החולב והמחבץ והמגבן וכו' שגה בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב לוקה ארבעים וכו' ופריך חולב משום מאי מחייב ומסיק משום מפרק ופרש"י התם וז"ל כמו מפרק משאוי שפורק אוכל ממקום שנתכסה, בו והוי תולדה דדש ואית דאמרי תולדה דקוצר היא ולא היא דלאו מחובר היא אלא פקיד ועקיר היא וקאי בעטיני הדד כתבואה בקשיה ולשון מפרק נמי לא שייך למימר אלא לשון תולש עכ"ד והשתא כאן דס"ל דמלתא דמיפקד פקיד וכנוס ועומד כתבואה בקשיה הו"ל מפרק ואיכא גבה איסור תורה ואם כן היכי כתב הכא גבי מילה כשהדם מיפקד פקיד וכנוס ועומד ליכא איסור תורה:

ואין לומר דכל זה הוא לר"א דהתם אבל רבנן ס"ל התם דאחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות ולא משום מפרק דהוי איסור תורה ומשום דס"ל כרבנן דפרק כלל גדול דף ע"ה בצד חלזון דס"ל לר"י דחייב שתים משום צובע ומשום מפרק ורבנן ס"ל התם דאינו חייב אלא אחת ומפרש רבא התם טעמא דרבנן דס"ל דאין דישה אלא בגידולי קרקע ואמטו להכי כתב רש"י דליכא הכא איסור תורה וכרבנן דליתא דהא הך סוגיא ע"כ כר"א וכר' יהודה מתוקמא דס"ל דיש דישה שלא בגידולי קרקע נמי ואם כן תיקשי לן למה ליה לתלמודא למידק מדרב פפא דחבורי מיחבר דהא בפרק כלל גדול דף ע"ג: אמר רב פפא האי מאן דשדי פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק ופירש"י תולדה דדש שמפרק תבואה משבוליה לשון פרק מן החמור וכו' עי"ש והוכיחו התוס' התם מדס"ל לרש"י דמפרק חייב משום תולדה דדש ובכמה דוכתא קאמר תלמודא דחולב חייב משום מפרק אע"ג דלאו גידולי קרקע הוי ש"מ דס"ל לרש"י דהלכה כר"י דס"ל דיש דישה שלא בגידולי קרקע נמי והביאו ראיה מפרק אעפ"י עי"ש וה"נ ס"ל לסתמא דתלמודא בפרק חרש דף קי"ד דמפרש שם מילתא דאבא שאול התם דקאמר יונקין היינו חלב מבהמה ביום טוב דאיסורא הוא משום מפרק ולפירש"י על כרחין מוכח דשייך דישה שלא בגידולי קרקע נמי והשתא לפי מה דסבירא ליה לסתמא דתלמודא בכולהו דוכתא דיש דישה שלא בגידולי קרקע נמי ואליבא רש"י דסובר דמפרק משום דישה הוא ואם כן למה לן למידק מדרב פפא דחבורי מיחבר ממתניתין גופא איכא למידק הכי דאי סלקא דעתך דדם מיפקד פקיד וליכא סכנה אם כן אמאי מוצצין ומחללין עלי' שבתא הא חייב משום מפרק אלא ודאי שמעת מינה דחבורי מיחבר ואיכא סכנתא ושפיר מחללין עליה שבתא דמסתמא ס"ל למתניתין נמי כרבי יהודה דיש דישה שלא בגידולי קרקע נמי וכדס"ל לתלמודא בכולהו דוכתא דהכי הלכתא ומסתמא סתמא דמתניתין דהכא נמי סברה הכי ואם כן מינה גופא איכא למידק דחבורי מיחבר ולמה לן למידק מדרב פפא והדרא קושיא לדוכתא פשיטא דסכנתא היא מדקא מחללין עליה שבתא ומאי אשמעינן רב פפא דממתניתין גופא איכא לאוכוחי הא מלתא:

ובעל כרחין צריך לומר דהך סוגיא סברה כסוגיא דפרק אף על פי דף ס' דהכי איתא התם תניא ר' מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת מאי טעמא יונק מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צערא לא גזרו רבנן אמר רב יוסף הלכתא כר' מרינוס ע"כ ופירש"י כלאחר יד שאין דרך בני אדם לינק אלא לחלוב ביד עכ"ד ומיירי הכא דליכא סכנה דאם לא כן מלאכה דאורייתא נמי תשתרי ולמה לי' למימר כלאחר יד הוא וכמוש"כ התוס' התם וה"נ דכוותה ס"ל לתלמודא דמציצת דם בפה הוי מפרק כלאחר יד דמציצת דם אורחא דמלתא דהוי בכלי וכדאשכחן גבי גדעון וימץ טל מן הגיזה (שופטים ו' ל"ח) והתם ודאי לא הוי בפה אלא או ביד או בכלי וא"כ בפה הוי כלאחר יד והשתא לא נוכל למידק ממתניתין מידי דאפשר דמיפקד פקיד וכנוס ועומד הוא וליכא סכנה וכיון דבפה הוי מפרק כלאחר יד ובמקום צערא דתינוק לא גזרו רבנן ומשום הכי שרי מתניתין מציצה בשבת ואע"ג דבפרק חרש קאמר התם במפרק כלאחר יד דיום טוב דאיסור לאו לא גזרו רבנן שבת דאיסור סקילה גזרו רבנן מכל מקום הך סוגיא דפרק אעפ"י מכרעת כיון דפסק רב יוסף בהדיא דהלכתא כר' מרינוס ובפרק חרש לא קאי התם אלא לפרש מלתא דאבא שאול ולית הלכתא כוותיה ושפיר אשמעינן רב פפא טובא דלא תימא דמשום הכי שרי מתניתין בשבת משום דדם מיפקד פקיד והוי מפרק כלאחר יד דליכא איסור תורה אלא רבנן גזרו ובמקום צערא דתינוק לא גזרו רבנן קמ"ל דחבורי מיחבר ואיכא סכנתא ומשו"ה שרו רבנן בשבת איסור תורה הלכך אומנא דלא מייץ מעברינן ליה וזהו כוונת רש"י שכתב דליכא הכא איסור תורה וכדפרישית:

והשתא אי סלקא דעתך דמציצת מילה בעי דוקא בפה ולא בכלי דבכלי אסור אם כן גבי מילה הוי מפרק גמור ולא כלאחר יד דנהי דמפרק דם דמיפקד פקיד וכנוס דשאר איברים אורחיה להוציאו בכלי מכל מקום גבי מילה כיון דאסור בשאר גווני רק בפה הוי מפרק דמציצת דם מילה אורחיה בהכי ולא דמי כלל ליונק חלב בפה דהתם מלאכת החליבה נעשה תדיר ביד רק בשבת ויום טוב נעשית בפה וכדפירש"י בפרק אעפ"י ובפ' חרש דף קי"ד הלכך הוי בפה מפרק כלאחר יד ושרי מה"ת משא"כ מציצת דם מילה דאסור בכלי ותמיד הוא בפה בין בחול ובין בשבת ויום טוב והוי אורחיה בהכי ומפרק גמור הוא והשתא מאי קאמר מהו דתימא דם מיפקד פקיד וכי מיפקד פקיד מאי הוי הא הוי מפרק ואסור מן התורה והיכי שרינן לחלל עליה שבתא ובע"כ ש"מ דסכנה היא ושרי א"ו ש"מ דשרי בכלי נמי והלכך בכלי הוי מפרק כדרכו וכמו שאר איברים דדרך הוא להוציא דם הכנוס ועומד על ידי כלי ומציצה בפה הוי מפרק כלאחר יד וליכא איסור תורה אלא מדרבנן והוי ס"ד דבמקום צערא דתינוק לא גזרו רבנן קמ"ל רב פפא דחבורי מיחבר ואסור מן התורה ומשום הכי שרי במתניתין משום דאיכא סכנה והאי אומנא דלא מיין סכנתא היא ומעברינן ליה הלכך לבתר דמסיק דמשום סכנתא שרינן ליה לא שנא לן בין פה ובין כלי בכל גווני שרי בין בחול ובין בשבת ויום טוב וכמבואר:

ודע דבפ"ק דכתובות דף ה': קאמר איבעיא להו מהו לבעול בתחלה בשבת דם מפקד פקיד או חבורי מיחבר ואם תמצא לומר דם מיפקד פקיד לדם הוא צריך ושרי ופירש"י על לדם הוא צריך ומתכוון להוציאו ושרי דהא מיפקד פקיד עכ"ל וקשה דהא הוי מפרק תולדה דדש ואסור מן התורה לשיטת רש"י דס"ל דיש דישה שלא בגידולי קרקע ודוחק לומר דהך סתמא דתלמודא ס"ל כרבנן דר"י דפרק המצניע דאין דישה אלא בגידולי קרקע דלשיטת רש"י הוי דלא כהלכתא דהא כל אמוראי קמאי ובתראי דשקלי וטרי התם בסוגיא וה"נ רב יוסף גופיה מתיב התם ואיהו פסק בפ' אעפ"י דהלכה כר' מרינוס וס"ל דיש דישה שלא בגידולי קרקע וחולב אסור משום מפרק וכמו שנ"ל מיהו יש לומר למה שפירשו התוס' התם בשם ר"ת דהא דאמר לדם הוא צריך דהיינו שצריך להוציא הדם שלא יתלכלך בפעם אחרת כשיבעול ור"י מפרש לדם הוא צריך שצריך לראות אם היא בתולה ולהנך תרתי פירושי עדיף להוציא הדם ע"י מיעוך אצבע וכדאמר בעלמא אימור באצבע מיעכה דבכה"ג לר"ת לא יתלכלך גם בפעם הראשון כשיבעול ולר"י נמי שפיר דמי טפי להוציא באצבע לראות אם היא בתולה דבכה"ג לא יתחפה הדם בשכבת זרע משא"כ ע"י בעילה הלכך ע"י בעילה חשבינן לה להנך תרתי טעמי מפרק כלאחר יד ובמקום מצוה דפ"ו לא גזרו רבנן ושרי יש לפלפל בזה הרבה וכו' ויזכה ה' להפיץ עוד ענן אורו ע"פ תבל לרוות צמאון השותים בצמא את דבריו הקדושים וחי חי יחייהו ויקימהו יגדל שמו ויעלה כסאו וירום כבודו אורך ימים ישביעהו ויראהו בישועתו ויהי שמו לעולם עד ביאת ינון יגדל ויפרח כשושנה כנפשו הקדושה והענוה ונפש המתאבק בעפר רגלי חכמים ותלמידיהם מצלי לחיי דמר ושלוותיה דתהוי להון ארכא שלום דובער הערינזאהן חופ"ק קלעצק יצ"ו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף