שבות יעקב/ג/פה
|
< הקודם · הבא > |
אנשי ק"ק חברון שלחו לכאן שליח אחד והביא רשימ' שלפני איז' שנים נדרו ונדבו איזה יחידי סגולה ליתן להם לשנה איזה סך מסוים כאשר באמת פרעו קצתם על איזה שנים וקצתם מתו וביקש המשולח שיפרעו היתומי' עד מות אביה' גם אשר עודנו בחיים פרעו בכל שנה ושנה לעבר ולהבא והנתבעים טוענין שאין להם ידיעה שנדרו כן מכאן ולהבא רק על אותן שנים שנדרו שלמו והפנקס שכתבו נדבותם בכתיבת ידם איננו פה אתו ועוד נשאלתי פושעי ישראל שנדר קודם שנעשה פושעי אי רשאי לקבל ממנו הצדקה אחר שנעשה פושעי ישראל:
מה דסיים אפתח לא ידעתי מה קמסתפק לך הלא הדין מבואר לפנינו בי"ד סי' רנ"ה בהגהות רמ"א ובד"מ שם הוציא דין זה מתוס' דב"ב דף ח' ע"א ד"ה יתיב רב יוסף וכו' דמדמה נדר דבר לבה"כ לקרבן דאין מקבלין מפושעי ישראל ע"ש ואולי לכך נסתפק לך לפי שהש"כ שם ס"ק ה' כתב בשם תשובת מבי"ט ח"ב סי' רי"ד (דף ק' ע"ד) וז"ל נראה שמקבלין מהן אע"ג דכתב אדם כי יקריב מכם בכם חלקתי היינו דוקא בקרבן ודדמי ליה אבל בהקדש לעניים או לבה"כ מקבלין מפושעי ישראל ע"ש עכ"ל הש"כ אבל ראיתי בגוף תשובת מבי"ט עצמי וראיתי שתשובתו בזה הוא כהלכת' דלא מטעם וראי' כלל ואין דבריו כדאי לדחות דברי רמ"א שהם בנוים על יסוד דברי התוס' דשווים הם בזה וכן מסתבר דהא אפי' נדרים ונדבות שמקבילם מהם כדאי' פ"ק דחולין מכם בכם חלקתי אפ"ה אין מקבלין מפושעי ישראל קרבנות וכ"פ הרמב"ם פ"ג מה' מעשה קרבנות וא"כ דון מינה ק"ו לצדקה דאין מקבלין מהן אלא במקום שלום מלכות התירו כדאי' בי"ד סי' רנ"ד פשיטא שאין מקבלין מפושעי ישראל ותמה אני על הש"כ שהעתק כלל דברי המבי"ט בזה שהוא נגד הלכה גם אין מקום לבעל דין לחלק ולומר דהיכי שנדר קודם שנעשה פושעי ישראל מקבלין ממנו אף אחר שנעשה פושעי ישראל זה אינו חדא דלשון הש"ס וכל הפוסקי' דנקטו הלשון אין מקבלין מהן משמע דהכל תלוי בשעת הקבלה וכן מוכח להדי' בש"ס דחולין דף ה' ע"א דמקשה הא גופא קשי' אמרת אין מקבלין והדר תני מקבלין מפושעי ישראל ומדחיק הש"ס לחלק בכמה גווני ואם אית' דיש לחלק בין היכא שנדר מקודם או נדר אח"כ הוי לחלק כן ול"ק כלל קושי' הגמ' אלא ודאי דאין לחלק כי הכל תלוי בשעת הקבלה אף שנדר מקודם וכן משמע מש"ס דסנהדרין דף מ"ז ע"א גבי אכל חלב ואח"כ נעשה פושעי אע"פ שהפריש הקרבן מקודם אין מקבלין ממנו אח"כ וכן מבוא' ברמב"ם פ"ג מה' שגגות דנדרים ונדבות שווים בזה לענין חטאת ע"ש וע"ד אנשי ק"ק חברון הנה ודאי מיורשים פשוט שאין להוציא מידיהם כי טוענין ליורש אלו הי' אביהן חי הי' טוען ברי שלא התנדב רק אלו שנים שכבר שילח וכמבואר בי"ד סי' רנ"ט ובט"ז שם ס"ק ח' ע"ש ובש"כ שם ס"ק י"ד והאריך שם דבכל ענין אמרינן שאין מוציאין מיד מוחזק וכ"כ בתשובת פרח מטה אהרן ח"א סי' קכ"א אכן אם הנודר עצמו מסופק איך נדר מבואר במנחות פי"ג משנה ד' פרשתי ואינו יודע מה פרשתי הוא צריך להביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי וכ"פ בש"ע י"ד סי' ת"ח סעי' ג' אבל באמת יש לדחות כי אין ראי' משם דהתם נדר בעל פה והוי לי' למידע כמה נדר וכיון שלא ידע ראוי להחמיר על עצמו משא"כ כאן שנדר וכתב בפנקס שלהם עליה' מוטל להביא הפנקס שלהם כדי לברר מתוך כתביהם איך כוונת דבריהם וכל זמן שלא הבי' הפנקס הוי כאינו יודע אם חייב לך מ"מ לצאת ידי שמים ראוי לפשר הדבר כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |