שבות יעקב/ג/לו
|
< הקודם · הבא > |
על אשר שאלתני ליישב בישוב נכון על הקושיא שהקשה הט"ז בהל' ט"ב ריש סימן תקנ"א ס"ק א' וז"ל שמא יקדמנה אחר וכן איתא בגמרא משמע דבלא"ה אסור לארוס ובטור כתב דבאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה וא"כ קשה לאיזה צורך הוצרך הגמרא לטעם שמא יקדמנו אחר אף שט"ז כתב קצת ישוב מ"מ בעיני הוא דחוק ולא נייח לי ע"כ בקשתי מאת מ"ו נר"ו לפרש לי הדבר על נכון גם נפשי בשאלתי אי מותר לאכול בשר ולשתות יין בליל שלפני המילה ובשלישי למילה כי רבים אומרים שכן נהגו בפני גאוני ארץ קדמאי עכ"ל השואל:
הואיל שהוא דבר בעתו נתתי אל לבי להשיב לו והנה באמת מכ"ת קיצר בדבריו מה שדחקו בדברי הט"ז כי ודאי מה שתירץ דס"ל להטור דבמקום שאסור משום אבילות לא מהני שמא יקדמנו אחר וראיה מאבל דפסק הטי"ד סימן שצ"ב דאסור אפי' באירוסין וכן לענין תענית גשמים וכו' ע"ש בזה ודאי דברים נכונים ומוכרחים בדעת הטור וכמ"ש הט"ז וכן נ"ל מסברא דודאי מטעם שלא יקדמנו אחר אין מתירין להקל באבילות דאיכא איסור רק בחול המועד דעיקר הטעם הוא כדי שלא יערב שמחה בשמחה אבל להקל עי"ז באיסור אבילות ודאי אין להקל מטעם זה ולהכי הוצרך הטור הטעם דבאירוסין לבד ליכא שמחה וכן מבואר בסוגיא דש"ס דיבמות ופירש"י שם דף מ"ג ע"ב ע"ש אך אי קשיא הא קשי' דל"ל כלל הטעם שלא יקדמנו אחר ברחמים די בטעם זה דבאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה ומה שרוצה הט"ז לחלק בשביל זה ולומר דליכא שמחה גדולה אבל מ"מ שמחה קצת איכא זהו נגד סתימת לשון הטור דכתב דליכא שמחה משמע אפילו שמחה קטנה ליכא וזה דוחקו בדברי הט"ז ול"נ לתרץ קושיא זו דבטעם זה לבד דבאירוסין ליכא שמחה מ"מ יהי' אסור לארס מטעם אחר כמ"ש הב"י בשם הר"ן דמי שאין לו בנים מותר לישא אפילו בימים האלו ומה שאין נוהגין לישא היינו משום דלא מסמני מילתא לעשות נישואין בימים אלו א"כ מה"ט ראוי לאסור אף האירוסין לכך הוצרכו ג"כ לטעם שלא יקדמנו אחר ברחמים והוא דפסק רמ"א כאן דמותר לארס ובי"ד סימן שצ"ב כתב רמ"א דגם לארס אסור כל שלשים וכן עיקר הא ודאי לא קשיא כמ"ש הט"ז דבאבלות חדשה מחמירין טפי כדאיתא בש"ס דיבמות ובתוס' שם וכ"כ הרא"ש בפ"ב דתענית להדיא דבמילי דיחיד מקילין טפי באבילות ישנה ויהי רצון שיבנה בה"מ במהרה בימינו ויתחדש ימינו כקדם:
ועל מה ששאלתני אי מותר לאכול בשר ולשתות יין בליל שלפני המילה מר"ח אב ואילך האמת אגיד ולא אכחד כי עד עתה לא הי' דעתי להחמיר בענינים הללו שהוא רק מצד המנהג וחומרות אחרונים באבלות ישנה אף שראיתי בשיורי כ"ג בא"ח סימן תקנ"א שמביא בשם תשובת מהר"י ברונא בהגהותיו לב"י סעיף ל"ג שאין לאכול בשר לפני המילה מ"מ כיון שאמרו שנהגו היתר הנחתי להם מנהגם אכן עכשיו שרבו המינים והאפקורסים המאמינים באמונה כוזבת בפגר מובס ש"ץ ומ"ש ונמ"ז שהסית והדיח ומזלזלין באבלות של ט"ב מאד תפח רוחם ונשמתם בכן ראוי לעשות גדר ומשמרת למשמרת ואני מורה להם היתר במקום שנהגו להתיר אחד או בשר או יין ומאכלו חלב כדי לעשות זכר לחורבן להוציא מלבן של צדוקין אלו אכן ביום המילה פשוט הוא דשניהם מותרין בשר ויין לכל הקרואים אפילו בשבוע שחל ט"ב דהיינו למנין עשרה מלבד קרובי פסול עדות כנ"ל להורות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |