שבות יעקב/ג/לז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png לז

שאלה לז

תשעה באב שנת תפ"א שחל להיות בשבת ונדחה לאחר שבת ואחד הי' לו חולי שאין בו סכנה כ"כ וקיבל עליו התענית והתענה עד אחר חצות לזמן מנחה גדולה ונחלש עד שצוה הרופא שלא יתענה יותר והורה להם המורה שיתפלל מנחה גדולה ואח"כ יאכל ולפי שהתפלל תפלת מנחה ביחידות שכח מלהניח תפילין כדינו ושאל השואל מה תקנתו:

תשובה

הנה בודאי מה שהורה המורה שיתפלל מנחה גדולה יפה עשה כיון שנדחה ט"ב על יום א' א"צ להשלים אפילו בחולי קצת וכן נהגתי להורות ביולדו' תוך שלשי' או במעוברת ומיחוש קצת דהא אפילו משום כבוד המילה הקילו בהנ"ל כמבואר בא"ח סימן תקנ"ט סעיף ט' כ"ש במקום חשש חולי ולענין הנחת תפילין בודאי אם יכול לילך לבה"כ או לצרף אליו מנין בביתו מנחה בזמנו אזי יצרף עמהם בהנחת תפילין כאלו התפלל עמהן ויכווין עם הש"ץ בחזרת תפלה עם סדר קדושה ואח"כ יחליץ אותם קודם שיתפלל ערבית וכמ"ש הלכה למעשה בתשובתי חלק ב' סימן כ"ד ואם אי אפשר כלל לצרף לו למנין אזי יתפלל ערבית בעוד היום וילבש התפילין ויתפלל בו ערבית ק"ש עם ברכותיה ואח"כ יחלוץ התפילין קודם שיתפלל י"ח כן נ"ל אע"ג דכתבתי שם בתשובה דאין להתפלל ערבית עם התפילין מ"מ בנדון דידן ששכח מחמת אונס חולי רשאי לעשות כן כדי שלא יהי' כקרקפת' דלא מנח תפילין כנ"ל ומענין לענין באותו הענין באתי להודיעך מ"ש המ"א בהל' ט"ב סי' תקנ"ב וז"ל עמ"ש בש"ע אם חל ט"ב בא' בשבת או בשבת ונדחה לאחר שבת אוכל בשר וכתב המ"א אוכל בשר ואסור למנוע ממנו אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עביר' היא וקשה דבי"ד סימן שמ"א סעיף א' בהג"ה כתב דאונן בשבת אוכל בשר אם ירצה וי"ל דהטעם דאונן אינו אוכל בשר לאו משום אבילות אלא משום כבוד המת עכ"ל לשון המ"א שם:

ותמה תמה אקרא על כל דבריו כי תירוצו אינו תירוץ כלל דהלא כל דיני אבילות הוא אינו אלא משום כבוד המת כדאיתא בי"ד סימן שמ"ה דמה"ט המאבד עצמו לדעת אין מתאבלין עליו משום שאבלות הוא כבוד המת אכן הקושיא מעיקרא ליתא דהא כתב הטור בא"ח סימן תקנ"ב דאין למנוע לאכול בשר משום שהוא דבר הניכר ואבילות בפרהסיא אסור לעשות בשבת כדאיתא במ"ק ע"ש ואנינו' בפרהסיא קי"ל דשרי בשבת וי"ט כדאיתא להדיא שם בי"ד סימן שמ"א אם מחשיך על התחו' בשב' קוברו בי"ט ראשון ע"י עכו"ם או בי"ט שני ע"י עצמו חל עליו אנינו' לאסור בכולן וא"כ אין לדמות כלל זו לזו ולק"מ גם בדברי הט"ז סימן תק"ס סוף ס"ק א' סיים וז"ל כל זה הנ"ל נכון מאוד והב"י לא יצא ידי חובת העיון בזה אגב חורפי' עכ"ל נראה שכוונתו על מ"ש הב"י על הרמב"ם ולא חשש לכתוב שאם נפלה אינו חוזר ובונה אותו משום דמלתא דפשיטא הוא וע"ז השיג שם וכו' ובאמת לק"מ דגם הב"י לכך כוונתו דלהכי הוא מלתא דפשיטא כיון שכתב אין מחייבין לקלוף מכ"ש שאינו בונה בתחלה ע"ש וק"ל הקטן יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף