שבות יעקב/ג/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב ג יז

שאלה יז

הנה שמעתי שאדוני מ"ו הורה להלכה למעשה בשני ישובים הסמוכים זה לזה בתוך התחום רק שהנהר מפסיק ביניהם שמותרין לילך זה לזה לצרף למנין ביום השבת ולשוב לביתו ע"י ספינה שקונין בה שביתה מע"ש במטותי' מאדוני מ"ו להורות לנו מלתא בטעמא:

תשובה

מה שבקש מר מאתי לחות דעתי וטעמי בהוראה זו הנה אין הזמן מסכים עמדי להאריך בזה בסוגיא דש"ס דשבת ופ' תולין ובעירובין פ' מי שהוציאהו בדברי ראשונים בזה אך ורק לפי מה שהעלה הב"י בא"ח סימן רמ"ה בש"ע שם סעיף ג' בהג"ה וזה לשונו וי"א שעושין קידוש בספינה ואח"כ חוזרים לביתם ולנין שם ולמחר חוזרין בספינה ומפליגין וכן נהגו בקצת מקומות ואין למחות עכ"ל והוא מתשובת הריב"ש והר"ן וסייעתם ואף דמשמע שכן נהגו בקצת מקומות ואין למחות משמע דבמקום דליכא מנהג אין להקל היינו לדבר רשות או אפילו לדבר מצוה ולהפליג חוץ לתחום אבל תוך התחום ודאי דשרי אף דמבואר בסוגיא דש"ס דשבת פ' תולין דף קל"ט וכמ"ש ג"כ התו' פ"ק דשבת דף י"ט ע"א ד"ה אין מפליגין דאסור וכ"כ הרא"ש שם היינו בלא קניית שביתה בספינה בע"ש אבל ע"י קניית שביתה בע"ש ולדבר מצוה והוא תוך התחום מבואר להדיא מדברי הרא"ש בעירובין ריש פ' מי שהוציאו דשרי אף שהוא מכת האוסרין לילך לספינה בשבת ע"י קניית שביתה שהרי כתב שם וז"ל ויש שנוהגין שמתקנין סעודתן מע"ש ומדליקן בה נרות לקנות בה שביתה ואין בזה תועלת של כלום וכו' ולענין קנית שביתה להלך את כולה דסברי אינהו דאסור לא מהני מידי דמה קניית שביתה שייך בספינה מאחר שנוסעי' משם והולכת חוץ לתחום עכ"ל הרי להדיא מדבריו דתוך התחום שרי ע"י קניית שביתה וכ"ש לדבר מצוה וכן יש לפרש לשון קיצור פסקי הרא"ש דאפילו הדליק בה נרות מאתמול וקנה שביתה לא קאי אדלעיל בתוך התחום אלא אחוץ לתחום וק"ל והנה לא נעלם מאתי שבתשובת מהרי"ן לב ח"ג סי' ע"ג כתב דרך אחרת לפרש דברי הרא"ש דפ' מי שהוציאהו אבל המעיין היטב בדברי הרא"ש יראה שדבריו דחוקים להוציא דברי הרא"ש מפשטן אף גם שם סיים בתשובת מהר"י ן' לב עצמו וז"ל מ"ש לפרש בדברי הרא"ש במ"ש ויש נוהגין וכו' אני מסתפק וצריך אני לחזור ולעיין עכ"ל גם בתשובת מהרי"ן חביב סימן כ"ח כתב וז"ל כי בזמנינו זה כבר נתפשט המנהג להפליג בספינה בשבת ע"ש אף שראיתי שכתב במ"א סי' רמ"ח ס"ק י"א ועכ"פ כשיגיע ליבשה אסור לזוז מד' אמות כמ"ש ס"ס ת"ר עכ"ל היינו ביצא חוץ לתחום אבל בתוך התחום ודאי אין חשש איסור כמבואר שם בסימן ת"ר גם בתשובת חות יאיר סי' קי"ב פסק להלכה שמותר לישב בספינה בשבת ע"י קנית שביתה למנין וגם מותר לחזור כי התירו סופן משום תחלתן כדמצינו בש"ס גם חזרתו לביתו הוא ג"כ דבר מצוה משום כבוד שבת ושלום ביתו אף דשם בתשובה לא רצה להקל למעשה עד שיסכימו עמו עוד איזה מורים מ"מ כבר כתבתי דעת גדולים ראשונים והסכמת אחרונים להקל גם בתשובת עבודת הגרשוני סי' קכ"ג ראיתי שחוכך מתחלה להחמיר לפי שהב"ח בסי' רמ"ח פסק להחמיר כדעת ר"י הנה יגעתי ולא מצאתי בדברי הב"ח שיחמיר בזה להלכה אף גם שם מסיק בתשובתו דיש להקל משום חולה קצת או משום איבה רופא שילך אצל מושל ע"ש וא"כ ה"ה הכא לצורך תפלה בעשרה כמ"ש שם בתשובת ח"י ע"ש וכתב בכ"ג בסימן רמ"א בשם תשובת משפט צדק ובשם מהר"א חסנן דאין להקל אלא א"כ שגם עכו"ם הולך בספינה דאז הולכת בשבילו ולא בשביל ישראל לבד וכן הסכמת גיסי הגאון בספרו אלי' זוטה ע"ש וכן הוריתי הלכה למעשה ונכון הוא כנ"ל הק' יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף