שבות יעקב/ג/ד
|
< הקודם · הבא > |
ראיתי בט"ז בסימן כ"ה שהעתיק תשוב' אחיו גאון מהר"י לוי וז"ל תשוב' בר"פ התכל' תנן תפלה של יד אינו מעכבת של ראש ושל ראש אינו מעכבת של יד מוכח מזה דשני מצות הן דאי הוי מצוה אחת היו מעכבות זו את זו כדתנן בסוף פ' הקומץ ד' ציצית מעכבת זא"ז מפני שהן מצוה אחת עכ"ל ותמי' גדולה היא זו דא"כ הא במתני' שם תני נמי התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת ג"כ צ"ל שהם שני מצות ובאמת לא מצינו בש"ס ופוסקים כלל שהם שני מצות וכל המונים תרי"ג מצות אינם מונים זה רק למצוה אחת וכ"כ הרמב"ם להדיא פ"ק מה' ציצית וצ"ע:
הנה אף דלכאורה דברים הללו תמוהים מאד אחר העיון נראה דלק"מ דיותר לכאורה יש לתמוה על הרמב"ם שכתב להדיא בפ"ה מהל' תפילין וז"ל תפלה של ראש אינו מעכב לשל יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות זו לעצמה וזו לעצמה הרי להדיא מבואר מדבריו דלכך אינה מעכבת זה את זה בשביל שהן שתי מצות ובפ"ק דהל' ציצית כתב וז"ל התכלת אינו מעכב את הלבן ואע"פ שאין א' מעכב את חבירו אינו שתי מצות אלא מצוה אחת אמרו חכמים הראשונים והי' לכם לציצית למד ששניהם מצוה אחת עכ"ל ושם נאמר עוד וז"ל וארבע ציצית מעכבת זא"ז שארבעתן מצוה אחת עכ"ל הרי דהרמב"ם גופי' סתר את עצמו בשתים שהן אחת דגבי תפילין כתב דאין מעכבין זא"ז לפי שהן מצוה אחת הרי דכללא כייל במצוה אחת מעכבין ובשתי מצות אין מעכבין ואפ"ה כתב לענין תכלת ולבן שהן מצוה אחת ואפ"ה אין מעכבין זא"ז אלא ודאי דחילוק ידענו ומצד הסברא כל שהוא מצוה אחת ודאי מעכב זא"ז משא"כ בשני מצות דאין מעכבין זא"ז אך בתכלת ולבן אע"ג דהוי מצוה אחת כדכתיב והי' לכם לציצית כמ"ש הרמב"ם בשם חכמים ראשונים מ"מ אין מעכבין זא"ז מכח גזירת הכתוב כדדרשינן שם בש"ס ריש פ' התכלת דף ל"ח וראיתם אותו כל חד לחודי' משמע יע"ש נמצא דאין סתירה בדברי הרמב"ם כלל ודברי מהר"י הלוי נכונים ומ"מ לענין גוף הדין שפסק שם לברך על מצות בחולם לא נהגתי כוותי' רק כדעת הל"ח לברך על מצות בפת"ח וכ"כ המ"א מלתא בטעמא ע"ש וכן נ"ל עיקר וכן פסק בהלכה ברורה. הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |