שבות יעקב/ג/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

שאלה ה

מושל גדול או דוכס שבא לבה"כ אי שרי להסיר הכובע מעל ראשו כדי לכבדו אע"פ שנשאר עומד בגילוי הראש:

תשובה

עיקר הדין ואיסור גלוי הראש אין לו עיקר ומקור ברור בש"ס כי איסור פרועי ראש הנאסר במקדש גופיה זה לא קאי על גילוי הראש רק על גידול שער ראשו כדאיתא בסנהדרין דף כ"ב ע"ב וברמב"ם פ"א מה' ביאת מקדש ע"ש אך ורק הרמב"ם בפ"ה מה' תפלה דין ה' כתב לא יעמוד אדם בתפלה לא בראש מגולה וכתב הב"י בא"ח סימן צ"א וז"ל הכל בו בסימן י"א כתב הר"מ שאין איסור לילך בגילוי הראש כי מה שאמרו בפ' כל כתבי תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש ר"ל מדת חסידות והרי"ף כתב שיש למחות שלא ליכנוס בבה"כ בגלוי הראש עכ"ל ומזה למד הב"י שכתב בש"ע סימן צ"א סעיף ג' וז"ל וי"א שיש למחות שלא לכנוס בבה"כ בגילוי הראש עכ"ל וכיון דאין זה איסור גמור רק ממדת חסידות ומצינו הרבה דברים אסורים שהתירו משום שלום מלכות מכ"ש שיש להתיר כה"ג משום שלום מלכות ועי"ל דמדקדק הרי"ף שלא ליכנס בבה"כ דווקא בשעת הכניסה מחמיר ע"ד שכתב הזוהר שצריך ליכנס בשחר עם טלית ותפילין לבה"כ כדי לקיים אבא ואשתחוה אל היכל קדשך ביראתך כמ"ש בתשובת רדב"ז חלק א' סימ' ל"ו ובתשובת מהר"ם מלובלין סימן ל"ד אבל אם כבר השתחוה בבה"כ אין קפידא כ"כ היכא דאיכא שלום מלכות וגדולה מזו פסק מהרש"ל בתשובה סימן ע"ב דהוא היתר גמור להתפלל ולקרות ק"ש בגלוי ראש וכו' אף שעיקר ראייתו שהביא שם אינו מוכרח כלל שהרי עיקר ראייתו הוא ממדרש רבה פ' אמור פ' כ"ז (דף קצ"ז ע"ב) אמר ר' ברכיה מלך בשר ודם משדר פרוטגא שלו למדינה מה הם עושין כל בני המדינה עומדין על רגליהן ופורעין את ראשיהן וקוראין אותו אותו באימה וביראה וכו' אבל הקב"ה אומר קראו ק"ש ולא הטרחתי עליכם לקרות לא עומדין ולא פרוע ראש וכו' משמע להדיא דליכא איסור משום פריעת ראש אלא שלא החמיר עליהם עכ"ל מהרש"ל ובאמת משום הא אין ראיה כלל דהלא אי' שם במדרש אמר ר' יהודא ב"ר סימון אמר הקב"ה יו"ד בהמות מסרתי לך שלשה ברשותך ושבעה אינן ברשותך שלשה ברשותך שור שה כשבים שה עזים וז' שאינו ברשותך איל צבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר ולא הטרחתיך להתיגע בהרים להביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך אלא ממה שהן ברשותך א"כ נמי נימא הכי שלא החמיר עליהם אבל מותר להביא מהם קרבן וזה ודאי איכא איסור וכדאיתא להדיא בש"ס דזבחי' דף ל"ד ע"א בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה יע"ש ואף דבודאי יש מקום לחלק ולומר דהתם כתבה תורה להדיא בקר מיותר למעוטי חיה משא"כ בק"ש דכתיב בלכתך בדרך מוכח שא"צ לעמוד ה"ה שא"צ להיות פרועי ראש מ"מ מלשון המדרש אין ראיה מוכרחת כלל גם הט"ז בא"ח סימן ח' השיג קצת על מהרש"ל בזה ע"ש ומסיק שיש איסור משום ובחקותיהם לא תלכו ע"ש גם במ"א סימן ב' ע"ש מ"מ הלא התירו חז"ל לספר קומי משום שלום מלכות כדאי' בב"ק דף פ"ג אף שיש בו משום דרכי האמורי א"כ ה"ה בזה וגדולה מזו מצינו בי"ד בש"ע סימן ק"נ סעיף ג' בהגהה דאפילו ישנן ש"ו עליה' יש מקילין בדבר להסיר הכובע לפניהם מכ"ש היכא דליכא חשש זה ודאי דאין חולק בדבר כנ"ל מ"מ אם אפשר להתנצל לפניו לומר לו שיש לנו איסור גדול להיות בגילוי ראש בבה"כ ואולי יתפייס ממנו כמעשה דהאי חסידא פ"ה דברכות דף ל"ג יע"ש ודאי זכור לטוב כנ"ל הקטן יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף