שבות יעקב/ב/קעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קעד

שאלה קעד
מתלמיד אחד

לבאר לו דברי הרמב"ם פ"ז מה' מעילה שכתב ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא במעילה לבדה עכ"ל והרי בפרק האיש מקדש דף מ"ג מבואר להדיא דאף בשליחות יד וטביחה ומכירה אמרינן יש שליח לד"ע והוא דבר תמוה דהרי הרמב"ם פסק כן בשליחות יד וטביחה ומכיר' בהדי':

תשובה

הנה בתחלת העיון היה הדבר מאוד תמוה בעיני וביותר על הראב"ד שהוא בעל השגתו בכל מקום ובדין זה זה קלס דבריו וכתב עליו ויפה פיר' גם הכסף משנה כתב וז"ל ומ"ש רבינו ובכל התורה כולה אין שליח לד"ע אלא במעילה בפ' האיש מקדש עכ"ל ולא הרגיש בתמיהא זו וכן שאר נושאי כליו של הרמב"ם כולם לא הרגישו בזו אכן בתשובת מהר"י מטראני ח"ב בחידושיו על הש"ס ופוסקי' גם בחידושי עצמות יוסף להאיש מקדש הרגיש בתמיהא זו ואחריהם נמשכו שאר מפרשי הלכה תוספות ובקשו ליישב דברי הרמב"ם בדברים דחוקים ורחוקים ולפום ריהטא היה נ"ל ליישב דברי הרמב"ם ולומר דמ"ש הרמ"בם בכל התורה כולה אין שליח לד"ע אלא במעילה לבדה היינו דוקא לענין דזה נהנה וזה מתחייב דלא אמרינן בכל התורה כולה זולת במעילה לבדה וכמ"ש תוספ' שם בקידושין דף מ"ג ע"א ד"ה ולא מצינו וכו' אף שמתרצים התוספות שם דמתחייב המשלח ע"י הגבהת השליח דס"ל לרמב"ם שזה אינו דכל זמן שלא נעשה שליחות המשלח לא מתחייב המשלח עד שאכלו ובשעה זו הוא נהנה וא"כ לא מצינו כן בכל התורה רק במעילה ועי"ל דסובר הרמב"ם אם אמ' לו הושיט ידך לכד של שמן ותהנה מן הסיכה וכה"ג כיון דעשה שליחתו של בעל הבית בעה"ב מעל ואע"ג דר"י מסופק בזה מ"מ סובר הרמב"ם דאי אפשר לספק בזה דאל"כ תקשה לך לרבא דקאמר את"ל סבר שמאי שני כתובים הבאים כא' מלמדין וכו' מודה וכו' ל"ל דקאמר זה אליבא דב"ש שלא הוא אליבא דהלכתא ה"ל למימר דינו על מעילה דאע"ג דקי"ל גבי מעילה יש שליח לד"ע והמשלח חייב מ"מ כה"ג שהשליח נהנה ולא עשהו שליח רק מן הנאה פטור שלא מצינו זה נהנה וזה מתחייב אלא ודאי דגבי מעילה כה"ג מתחייב כיון דעשה שליחתו והא דקאמר בש"ס שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחיב ב היינו כיון דמ"מ לענין אכילה לא מצינו בכל התורה כולה ואפי' במעילה זה נהנה וזה מתחייב לה"ק כל התורה כולה וכן צ"ל בתוספו' שם דמה"ט מסתפק ר"י בזה וא"כ יתיישב בזה דברי הרמב"ם אכן ע"פ הסוגיא נראה דכל זה אינו דא"כ תקשה איך קאמר הש"ס דהוי מעילה ושליחות יד או טביחה ומכירה שני כתובים ואין מלמדין הא דתרווייהו מצרך צריכא דמעילה חט חט מתרומה איצטרך למכתב משום שאר דברי' דלמידן מעילה מתרומה כפירש"י שם דף מ"ב ע"ב ואי כתב מעילה לבד היינו למידין דאפילו זה נהנה וזה מתחייב ג"כ אמרינן כמו במעילה להכי אצטריך למכתב גבי שליחות יד או טביחה ומכירה אלא ודאי שכל זה אינו ועל עיקר הקושיא בהרמב"ם נ"ל דמעיקרא לק"מ וכולם שגגו בזה בהבנת כוונת הרמב"ם ותחלה אעתיק לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ז ממעילה אחר שכתב דין שליחות שבעל הבית מעל כתב בד"א כשהיו החתיכות מקדשי בדק הבית אבל אם הוא בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל בלבד שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה ובכל התורה כולה אין שליח לד"ע אלא במעילה לבד' שלא יתערב עמה איסור אחר וכוונת הרמב"ם לשטתו שמבואר שם ברמב"ם פי"א מה' מעשה קרבנות ובכ"מ דהאוכל מבשר עולה או שאר קדשי קדשים הנשרפין עובר בשני לאווין לאו דמעילה שנהנה מן הקודש ולאו בכליל תהיה לא תאכל כל שהוא בכליל תהיה לא תאכל וא"כ ה"ק הרמב"ם אבל אם היה בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל ולא המשלח אע"ג דבמעילה יש שליח לד"ע מ"מ שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה וכל שאיסור אחר הוא אצל המעילה יהיה מאיזה איסור שיהיה בכל התורה כולה כגון פיגול ונותר וכה"ג חלב ודם אמרינן אין שליח לד"ע אלא במעילה לבדה שלא יתערב עמה איסור אחר ושליחות יד וטביח' ומכירה לא שייך כלל בקודש וכ"ש בבשר עולה שכבר נשחטו בעזרה ונ"ל שהוא ברור וכד שכיבנא יפוק הרמב"ם לוותי דמתרצינא הסוגיא כוותיה ובלימוד הישיבה הארכתי בסוגיא זו נ"ל הקטן יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף