שבות יעקב/ב/קלה
|
< הקודם · הבא > |
וז"ל ילמדינו רבינו בק"ק אחד נהגו ע"פ תקון הק"ק מי שחייב לאחרים בשטר אף בלתי ידיעת האשה אם מת גובה הבע"ח קודם כתובת אשה אם לא עשתה מחאה בחיי בעלה קודם זמן הלוואה בפני נאמנים של הק"ק ועתה ראובן היה עליו חובות הרבה עד שאבנטו אפי' אינו שלו וכל אשר לו נטלו ממנו הבע"ח ונשאר הוא ואשתו ריקם מכל אך ורק לאשתו נפלה ירושה מבית אבי אמה ובא בעל חוב אחד ורוצה לעקל ולעכב ירושת אשת ראובן בשביל חובו ואשת ראובן טוענת אע"פ שהבע"ח יש לו דין קדימה נגד כתובתה מ"מ נגד ירושתו אין לו שום טענה ותביעה כיון שבא לה בירושה ממקו' אחר גם טוענת האשה הלא יש עוד בע"ח הרבה ואינו מגיע לחלקו רק דבר מועט ואיך רוצה לעכב כל ירושתה עד כאן:
במה דסיים אפתח ע"ד מה שטען האשה שיש עוד בעלי חובת הנה זה פשוט אם הב"ח מקודמין לפנינו יכולין למחו' בב"ח זה שלא יטול כלום אבל כל שהם אינן לפנינו הבע"ח זה גובה כדין בע"ח מאוחר שקד' וגבה אפי' במקרקעי גובה אפי' לכתחלה כה"ג וכמבוא' בש"ס וכמ"ש הרמב"ם להדיא פ"א ממלוה דין ד' וז"ל וגובין מכל קרקע שיש לו אע"פ שהיא משועבדת לכתובת אשה או לבעל חובו שקדם גובין לזה ואם יבא הראשון ויטרוף יטרוף וכן מבואר בח"מ סי' ק"א וק"ד גביות קרקעות ומטלטלין ע"ש והוא פשוט וא"צ לפנים אך מעיקרא דדינא פרכ' דנ"ל דהדין עם אשת ראובן שאין לבעל חוב שום שיעבוד על ירושתה שנפלה לה ממקום אחר ולכאורה היה נראה דאף מהמלוה אינו גובה מירושתו שנפל לו לאחר מכאן מכח אבי אמה וכמ"ש להדיא בטור ח"מ ס"ס ק"ד אכן דבר זה תלוי באשלי רברבי מחלוקת ישנה בין הפוסקים ראשונים ואחרונים אם הב"ח נוטל בראוי או לא ויעויין בתשוב' רמ"א סי' ג' וז' ובתשובת שארית יוסף סי' ס"א ותשוב' מהרש"ל ומהר"מ מלובלין וצ"צ ובתשובתי חלק ראשון סימן ק"י ועיין בש"כ ס"ס ק"ד שמאריך בזה והאמ' האריכות בזה אך למותר כי כבר נהגו ע"פ תקון שטרות לכתב בכולם שיגבה בין בראוי בין במוחזק ברם בנדון שלפנינו נ"ל פשוט שאין הב"ח יכול לגבות מירושתה מה שנפלה לה מבית אביה ואמה דאע"ג שתקנו אם לא עשת' מחאה בחיי בעלה שגובין ממנה היינו מכתובתה ונדוניית' שהכניסה לו משא"כ בנכסי מלוג שלה שהם לגמרי ברשותה רק שהבעל אוכל פירות בחייה ודאי אין הבע"ח יכול לגבותן כלל וגדולה מזו מצינו במקום שבע"ח טורף מדינא קודם לכתובתה ומזונות' שהוא מתנאי כתובתה כגון בחיי בעלה שלא ניתנה כתובתה לגבות מחיים וכמבואר בח"מ סי' צ"ז ובא"ה סי' צ"ג שבע"ח גובה הכל אפ"ה אינו גובה כלל מנכסי מלוג דהא אפי' אם מכר מכרו בטל וכדאיתא להדיא בפ' חזקת הבתים דף נו"ן אמר אמימ' איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשה ולא כלום וכן פסק הרמב"ם פ' כ"ב מה' אישות והטור א"ה סימן צ' והוא הסכמת כל הפוסקים וכתב הטור שם וכ"ש שאין הב"ח יכול ליטלן בחובו אפי' במטלטלין שהכניסו לו וכ"ש נכסי מלוג וכ"כ הב"י שם בשם רבינו ירוחם נתיב כ"ג ח"י ובס"ס שם בשם תשובת הרמב"ן וז"ל כל שלא שעבד' האש' עצמה לבע"ח שלה נכסי מלוג שיש לה אינו גובה וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' פ"א בפשיטות וכן דעת כל הפוסקים א"כ מסתמא תקון זה ג"כ לא נתקן אלא על דרך זה משום שסתם הנשים יודעת מבעלה ומשא ומתן שלו אם עולה בטוב או לא ואם היתה יודעת היתה לה למחות כדי שלא להפסיד אחרים עם גביית כתובת' והיא נהנית עם בעלה מממון אחרים בברכת ביתה על כן תקנו כל זה שלא תוכל לבא לידי גביית כתובתה קודם לב"ח אבל להפסיד בשביל זה נכסי מלוג שלה שהם ברשותה אין הדעת סובל שיהא זה נכלל בכלל התקנה כי כל תקנה מסתמא כעין דאורייתא או דרבנן תקנו מ"מ לא רציתי להחליט דעתי למעשה עד אשר אראה מהות ואיכות לשון התקנה עצמו הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |