שבות יעקב/ב/קיב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה קיב
בבן עשיר שקדש בתולה אחת שפחה עברית שבבית לפני עדים ואח"כ נתחרט וגם אביו ובני משפחתו מוחין בדבר שלא להכניס' לנישואין והבתולה אינה מרוצה לקבל גיטה והוא רוצה לישא אחרת אם יש למנעו מחמת חרם רגמ"ה או נפסק בפסק הש"ע בהג"ה ריש סי' א' דבארוסה לא החרים:
לא ידעתי מה קא מסתפק לי' הלא הוא דבר ברור בש"ע שם בהג"ה מבלי חולק כאשר מבואר שם בש"ע סי' א' סעיף יו"ד בהג"ה וכבר ראיתי לגדול אחד שרצה להשיג על דברי רמ"א מ"מ הא כבר דחיתי כל דבריו בספרי שבות יעקב חלק א' סימן צ"ב בטוב טעם ודעת יע"ש ובתשובת מהר"צ סימ' קכ"ד כתב שמאתו יצאו הדברים שכתבתי בשם גדול אחד ורוצה לעשות סנגרון לדבריו וכדי להראות דכל יודעי דת ודין שדברי נכונים בישוב דעת רמ"א אשיב על כל דבריו וזה יצא ראשונה שכתב עלי וז"ל ותחלה אגלה שגגתו בדברים פשוטים באמרו כיון שמהרי"ל לא ראה וידע כלל מתשובת מהרי"ק אמרינן אלו ראה דבריו לא הי' חולק הנה טעה בסדר הדורות שדבר ידוע הוא דמהרי"ל קשיש טובא ממהרי"ק ואפשר שנולד מהרי"ק אחר פטירת מהרי"ל שהרי מהרא"י וכו' עכ"ד הנה אף לפי דעתו אין כאן השגה עלי דגם דברי נתפרשו בדרך זה כיון שמהרי"ל ע"כ לא ראה וידע כלל מתשובת מהרי"ק כי היה קדום בזמן אמרינן אלו היה ראה וידע מסברתו היה מודה ותו דגוף הדברים שכתב שלא היו בזמן אחד גם דבר זה אינו מוכרח דהרי בספר יוחסין בסופו כתב וז"ל ובימיו היה מהרי"ו והוא היה תלמיד של מהרי"ל ומהרי"ק עכ"ל וכן נראה מתשובת מהרי"ק ס"ס נ"ב וס"ס ע"ב וסי' קכ"ב שכתב תשובת עם מהרי"ל ואף לדעת בעל שלשלת הקבלה המהרי"ק מת בשנת ר"מ ומהרי"ל מת בשנה קפ"ז כדאיתא במהרי"ל ריש הל' פסח מ"מ אפשר שראו וידעו זה מזה באריכות ימיהם ושנותם תו כתב וז"ל לא ידענא מאי חזית דאלימי טפי דברי מהרי"ק מאחר שלא ראה אותם מהרי"ל ואימא איפכ' שדברי מהרי"ל אלימי טפי מאחר שלא. ראה אותם מהרי"ק עכ"ל ואני אומר לא תזילו בתר איפכא דהרי מהרי"ל לא כתב דין זה בפירוש רק משמעות שלילת דבריו כתב דמשמע כן ולא הרגיש כלל שיש להסתפק אם חל חרם רגמ"ה בארוסה מה שא"כ מהרי"ק כתב בטעם וראיות דלא החרים בארוסה ע"ש לכן מסתבר כדעת מהרי"ק כי מסתבר טעמו תו כתב וז"ל ומ"ש דלדברי תוספות אין אנו צריכין לתירוץ זה אינו אלא אף לדברי תוספות מוכרחים אנו לחלק דהא על כרחך ריש לקיש תלמיד חבר היה לרבי יוחנן כדאיתא בכתובת פ' נערה דף נ"ד ובכותב דף פ"ד שכנגדי חלוק עלי עכ"ל לא ידעתי שום הכרח כלל מזה דאע"ג דלבסוף שנעשה ריש לקיש גדול בתורה נעשה לו כתלמוד חבר כדמצינו תלמיד וצריך רבו לו משא"כ בתחלת לימוד שהוציא ר' יוחנן יקר מזולל כדאיתא בפ' הפועלי' ודאי הי' תלמיד גמור כדמצינו בש"ס כמה פעמים הא לבתר דשמע מר' יוחנן רבו הדר ביה וכן מה שהקשה על התוספות מפ' כיצד הרגל בהא דרבי אבהו דאמר משמי' דשמואל פשוט דלק"מ דס"ל להו להתוספות כיון דר' אבהו היה תלמידו אף שתל' עצמו באילן גדול בדשמואל מ"מ לא חש לדבריו והכלל יוצא שמתשובת הר"ן ניכר שלא היה לו ידיעה בתחילה מדברי תוספו' לכן נכנס בדוחקו לתרץ בענין אחר ובאמת כבר דחינו חלוקו מכמה סוגיות כאשר כתבנו שם בתשובת נמצא דברי מהרי"ק ורמ"א נכוני' גם סתיר' ישבנו שם בטוב טעם ועפ"ז מיושב ומדוקדק לשון רמ"א בש"ע דמהרי"ק בשורש ס"ג דעתו עד עתה לכונסה אלא שהיא מרדה עליו לכן אסור לישא אחרת וחל עליו חרם רבינו גרשו' כיון דדעתו לכנוס ככונסה דמיא משא"כ בסי' ק"א שנשתטית ארוסה ואין דעתו לכנוס אלא לפטור לא חל חרם רגמ"ה ובזה ישבתי שם גם דברי הגהות מיימוני ולדינא נ"ל דאין לזוז מפסק רמ"א ומהרי"ק וכן הסכמת אחרונים ובתשובת מבי"ט ח"ב סי' ר"ט ומהרש"דם מ"ה סי' ע"ח ובפרט בנדון שלפנינו שלא לעגנו וכל השפחות שבבית יתנו עיניהם בבני בית העשירים ותפקיר עצמה לו להרגילו לקדש אותה והואיל והיא עשתה שלא כהוגן להניח לקדש עצמה בלי שידוכין אף אנן נעשה עמה שלא כהוגן שתקבל את גיטה ואם לא תרצה לקבל גיטה יתירו לו לישא אחרת והיא תשב עד שתלבין ראשה כנ"ל ומ"מ למעשה לא אכריע עד שיסכימו בזה עוד גדולי חקרי לב נ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |